שגריר ישראלי לשעבר: הידלדלות ההסכם הביטחוני של קמפ דייוויד מזהירה ממפגש עם מצרים

סדה ניוז - טען השגריר הישראלי לשעבר במצרים ובמרוקו, דויד גופרין, כי מצרים "פועלת במשך שנים להכחדה הדרגתית של ההסכם הביטחוני בהסכם קמפ דייוויד, באמצעות فرض מציאות חדשה על הקרקע".

במאמר שפורסם בעיתון "ידיעות אחרונות" הישראלי הוא אמר "כי ההתפתחויות האחרונות בעזה עשויות להעניק לקהיר תירוץ לחיזוק נוכחותה הצבאית בסיני בצורה חסרת תקדים", והזהיר כי זה "עשוי לפתוח את הדלת למפגש עתידי בין שתי המדינות".

גופרין סבור כי ההסכם הביטחוני שהושג לאחר משא ומתן "ארוך ומתיש בהסכם קמפ דייוויד שנחתם ב-17 בספטמבר 1978 בין מצרים לישראל, היה הישג אסטרטגי לישראל".

הוא הוסיף כי היועץ המשפטי למשרד החוץ הישראלי באותו זמן, מאיר רוזן, insisted on disarmament arrangements as a guarantee for Israel after its withdrawal from Sinai and the loss of what he called the strategic depth, emphasizing that this clause is one of the most significant gains achieved by Israel from the treaty.

מנקודת מבטו של השגריר הישראלי לשעבר, "מצרים התייחסה להסכמות הללו כאל "הפרה של ריבונות המדינה". הוא ציין כי היו פקידים מצרים שאותם פגש במהלך שירותו בקהיר "האמינו כי הגיע הזמן לבטל את ההגבלות הצבאיות בסיני".

הוא ציין גם במאמרו כי "המצרים השתמשו במונח הריבונות המופחתת כדי לתאר את ההגבלות שהוטלו עליהם, כשהן טוענות כי ישראל היא זו שקובעת את מספר החיילים וסוגי הנשק המותרים".

גופרין הציע בביקורו של הנשיא המצרי עבד אל-פתאח א-סיסי בבסיס "המליז" באפריל 2018, בו הופיע בסרטון של צבא מצרים מטוסי קרב מדגם F-16 מצויידים על המסלולים, אף על פי שטיסתם אסורה מעל שטח סיני בהתאם להסכם הביטחוני. הוא ראה בכך "צעד סמלי שהכיל מסר ברור על רצון מצרים לחתור נגד ההגבלות מעשית, תחת תירוץ המאבק בטרור".

גופרין ציין כי קהיר "ביקשה במגוון הזדמנויות מישראל לאשר את הגדלת כוחותיה בסיני תחת התירוץ של התמודדות עם קבוצות חמושות, דבר שהועיל לשינוי המציאות בהדרגה". אך הוא לא ציין האם מצרים קיבלה אישור ישראלי לכך או לא.

המאמר דיבר על כך שמצרים חשה דאגה רבה מהאפשרות שפלסטינים יזרמו לתחומיה כתוצאה מהמשך פעולות הגירוש וההשמדה הישראליות בעזה, והדגיש כי קהיר רואה בכך איום ישיר על ביטחונה הלאומי ודוחה כל הסכם שיעשה על חשבונה.

הוא גם הצביע על כך שהנשיא המצרי סירב בתחילת השנה להצעה שהציג הנשיא האמריקני דונלד טראמפ לארח את הפלסטינים בסיני בתמורה לחבילה כספית נדיבה, דבר המצביע על רגישות הנושא עבור קהיר.

מפגש פוטנציאלי

גופרין התייחס לנאום האחרון של א-סיסי בוועידת הפסגה הערבית-אסלאמית שנערכה לאחרונה במפרץ, שבה תיאר את ישראל כ"אויב", במשהו שלא קרה מאז נחתם הסכם השלום. הוא ראה בהגדרה הזו ביטוי לכעס מצרי מצטבר, בשל מלחמת ההשמדה בעזה, בנוסף לעיכוב ישראל באישור עסקת גז ענקית בסך 35 מיליארד דולר.

על פי גופרין, ההסלמה הישראלית בעזה וחשש מצרים מהגירה של הפליטים הובילה את קהיר לחזק את נוכחותה הצבאית ברפיח, דבר שעשוי להפוך לנקודת מוצא לשינוי מתמשך במאזן הכוחות בסיני. הוא הזהיר כי המשך ההליך הזה עשוי להעניק למצרים הזדמנות לנצל את הנסיבות להרחבת נוכחותה הצבאית, כאשר היא שומרת עליה גם לאחר סיום המלחמה, בדומה להידלדלות הדרגתית של ההסכם הביטחוני.

כדי למנוע את האפשרות הזו, הוא קורא לישראל "להבהיר רשמית וגלויה ובצורה חד משמעית כי היא לא מתכוונת להגר לפלסטינים מרצועת עזה, והדגיש כי הצהרה כזו ממקור פוליטי בכיר ותיק תוכל להקל על השיח המתקיים בכלי התקשורת בין הצדדים".

הוא גם הזהיר כי "הסצנריו המסוכן ביותר מבוסס על חיבור קהיר בין נסיגה של צבא ישראל ממסלול פילדלפיה לבין לשמור על ההסכם, דבר שיציב את תל אביב בפני דילמה אמיתית".

על פי גופרין, ישראל תיתקל בקושי להסתמך על הכוח הרב-לאומי בסיני או אפילו על ארצות הברית כדי להכריח את מצרים לחזור להגבלות הקודמות, דבר שעשוי להשאיר אותה בפני מציאות חדשה שבה יש צבא מצרי חזק ומפוזר יותר על גבולה הדרומי.

הוא סיים את מאמרו באומרו "כי האלטרנטיבה לריביירה הפלסטינית בעזה עשויה להיות מפגש צבאי חדש עם מצרים", תוך רמיזה לכך שהמשך ההידלדלות של ההסכם הביטחוני עשוי לשוב את צל העימות בין שני הצבאות הגדולים באזור, ולפגוע באחד מהישגים החשובים של ישראל מאז שנחתם הסכם השלום לפני יותר מ-4 עשורים".