ערוץ איסטנבול.. הפרויקט הכושל של טורקיה בין אתגרי המימון למחלוקות האופוזיציה

סאדנואוז - פרויקט ערוץ איסטנבול מתבלט כאחת היוזמות העירוניות השאפתניות ביותר בתולדות טורקיה, כשהוא משלב בין הבטחות גדולות לאתגרים כבדים. הממשלה רואה בו שער לשינוי הנוף הגיאוגרפי והכלכלי באמצעות מודל השותפות עם המגזר הפרטי כדי להקל על הנטל מהקופה הציבורית, אולם העלות העצומה המוערכת במיליארדי דולרים מעלה סימני שאלה על כמות הסיכויים להפוך את הפרויקט הזה למציאות.

מהו פרויקט ערוץ איסטנבול?

על פי האתר האלקטרוני של משרד התחבורה והתשתיות הטורקי, החלו העבודות ב-2021 להקמת "ערוץ איסטנבול החדש" כמסדרון מים מלאכותי שחוצה את העיר מצפון לדרום באורך של בין 40 ל-45 קילומטרים, ורוחב של עד 400 מטר, ועומק של בין 20 ל-25 מטרים. הפרויקט כולל גם הקמת גנים ציבוריים בשני צידי הערוץ המימי החדש, כמו גם 10 גשרים על גבי הערוץ, אחד מהם יישא קו רכבת.

הפרויקט בהמתנה כיום עקב חוסר במימון וביקורת המופנית אליו. לפי הצהרות שר התחבורה והתשתיות עבדול קורה אסמאעיל, שצוטטו ב"רויטרס" במאי האחרון, הפרויקט "לא על סדר היום היום, אבל כאשר יגיע הזמן הנכון ונמצא את המימון המתאים, נבצע אותו ללא ספק".

מאיפה אמור להגיע מימון הפרויקט?

על פי דוח קודם של "בלומברג", המימון של פרויקט הערוץ תלוי בשיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי, וזהו מודל "בניה-הפעלה-מעבר مقابل מימון עצמי", כאשר שר התחבורה והנמלים והתקשורת אחמד ארסלן הצהיר בשנת 2017 שאין כל בקשה ממוסד ההשקעות הציבורי הטורקי לממן את הפרויקט.

על פי הצהרות שפורסמו בעיתון "אזר ניוז", מפיו של השר אסמאעיל ב-2021, הממשלה שאפה למודלים שונים של מימון לפרויקט ערוץ איסטנבול בשווי 15 מיליארד דולר כדי לפטור את התקציב הציבורי מהנטל הכספי, והוסיף כי "העדיפות הגדולה ביותר שלנו היא שלא יכביד עלות בניית הפרויקט על התקציב הציבורי כלל". אבל עם זאת, הפרויקט מתמודד עם אתגרים מימוניים עצומים בעיצומו של חוסר עניין מהסקטור הפרטי להשתתף בו.

כמו כן, הצהירו ארבעה מבכירי הבנקאים הטורקים ל"רויטרס" ב-2021 כי מספר בנקים טורקיים גדולים מהססים לממן את "ערוץ איסטנבול"; בשל חששות סביבתיים וסיכונים הקשורים להשקעה בפרויקט בגודל זה.

מהי הכדאיות הכלכלית של הפרויקט?

על פי משרד התחבורה והתשתיות הטורקי אז, הצהיר השר אסמאעיל כי הערוץ יפחית את הלחץ העצום על מיצרי הבוספורוס, מה שמתורגם להקטנת זמני ההמתנה של הספינות והפחתת עלויות המשלוח וההובלה, דבר שנותן לו יתרון תחרותי חשוב, מה שמאפשר לו לתפוס נתח גדול יותר במעברי הלוגיסטיקה הבינלאומיים.

כמו כן, טורקיה מתכוונת להשיג הכנסות משתלמות מהיכולת הספיקה היומית של הערוץ, המוערכת בכ-160 ספינות ביום, כולל מעבר של מיכליות גדולות שיכולות להכיל 300,000 טון, כגורם ישיר להגדלת ההכנסות דרך תעריפי המעבר המיוחלים.

במעגל הנדל"ן, השפעות כלכליות של הפרויקט החלו מיד עם ההכרזה עליו; שכן מחירי הקרקע הנמצאים בצידי מסלול הערוץ חוו עלייה משמעותית. ערך מכירות הקרקע הציבורית בשנת 2024 הגיע לכ-5 מיליארד לירה טורקית, לפי עיתון "טורקיה היום", בעוד שחברת "אמלאק קונוט" הציבורית פרסמה מכרזים רחבי היקף להקצאת דירות ותשתיות באזור דורסון קוי הסמוך לערוץ בשווי שלא יהיה פחות מ-28 מיליארד לירה טורקית.

מה הקשר של פרויקט ערוץ איסטנבול עם אמנת "מונטרו"?

טורקיה כפופה לאמנה "מונטרו" שנחתמה בשנת 1936, המארגנת את מעבר הספינות הצבאיות דרך מיצרי הבוספורוס והדרדנלים, וגם שואפת להבטיח יציבות באזור הים השחור, ועבר חופשי של ספינות אזרחיות גם בתקופות שלום וגם בתקופות מלחמה.

ההחלטה להקים את ערוץ איסטנבול עוררה חשש בקרב המדינות החתומות על האמנה. דבר זה הביא את הנשיא הטורקי ארדואן להדגיש במאי 2021 כי מדינתו לא תצא מהאמנה, לפי מה שצוין ב"בלומברג" אז.

בנוסף, הצהיר שר החוץ הטורקי מלווד צ'אבוש אולו בסיום שיחותיו עם מקבילו הרוסי סרגי לנור, כי הצדדים הסכימו כי תכניות בניית ערוץ איסטנבול לא יפגעו בצורה כלשהי במיקומים של הכוחות הימיים הזרים בים השחור.

על פי אתר "ארמניון ויקלי", בעדויות טוענים כי פרויקט הערוץ משתלב במסגרת האסטרטגיה "המולדת הכחולה" (Mavi Vatan), שנועדה לחזק את הכוח הימי הטורקי, לשלוט במשאבים הימיים, ולהרחיב את השפעתה האזורית.

מהן החששות המרכזיות לגבי הפרויקט?

האופוזיציה הטורקית מתנגדת לפרויקט בניית הערוץ, וקוראת להפסיקו בשל הסכנה שביום הביקורת הסביבתית; שכן המתנגדים לרעיון רואים כי העקירה של העצים לאורך מסלול הערוץ תגרום להפרת איזון סביבתי חמורה.

כמו כן, מתנגדי הפרויקט רואים כי חפירת הערוץ תשלול את מצבור המים התת-קרקעיים של העיר הגדולה, והחששות וההתנגדויות מתפרסים להזהיר מהאפשרות שהוא יביא לרעידות אדמה הרסניות.

והזהיר ראש עיריית איסטנבול (אז) והכעת עצור אקרם איממו אולו כי הערוץ יהרוס את המשאבים המימיים של תושבי העיר הגדולה בטורקיה, גם יביא להשמדת הטבע בצורה שלא ניתן לתקן, ולעשות את העיר לא ראויה למגורים.

כאשר האופוזיציה הטורקית גם הפנתה האשמות כלפי הממשלה על חוסר שקיפות בהליכי החוזים, ואף פתחה את בקשת המשפט המתואר נגד מתנגדים ואלופי רוויזיוניסטים לשעבר עקב התנגדות פומבית לפרויקט.

על פי עיתון "טורקיה טודיי", הוגשו תביעות משפטיות מצדו של מועצת עיריית איסטנבול הגדולה נגד תכניות החלוקה, שמבקרות את כך שאזורי הבנייה המיועדים כוללים קרקע חקלאית, יערות ואגמים, דבר המפר את האיזון הסביבתי.