אירופה בפני מבחן קשה בין חרם על ישראל לבין האינטרסים הביטחוניים שלה

סדא ניוז - במדינת חורבן ורעב בעזה, בעקבות התקפה שהתרווחה השבוע בקטאר, מנהיגים אירופיים מתוסכלים מנדנדים להטיל санкציות על ישראל ולבצע הערכת מחדש של הקשרים עם בעל בריתם המסורתי.

אך למרות האזנה ההולכת ותופסת, כולל צעדים לעבר הכרה במדינה הפלסטינית והטלת מגבלות מסוימות על מכירות נשק, עדיין יש תחום אחד שלא הושפע עד כה, وهو القطاع הביטחוני הישראלי, ששוויו מוערך במיליארדי דולרים. צבאות אירופה הם הרוכשים הגדולים ביותר של נשק ומערכות ביטחוניות ישראליות, כאשר רכישותיהם עמדו על 8 מיליארד דולר בשנה שעברה, שזה יותר מחצי מהיצוא, עם תחזיות לגידול בביקוש.

תלות אירופה בנשק ישראלי

בהשפעת הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, התחייבו מדינות נאט"ו באירופה להעלות את הוצאות ההגנה שלהן ל-5% מהתוצר המקומי הגולמי עד שנת 2035, בהשוואה לאחוז 2% שחלה מאז 2014. החשיבות של התחייבות זו גברה לאחר פרוץ המלחמה הרוסית באוקראינה ב-2022, מטרה שמשיגה אותה קשה מאוד מבלי להסתמך על ישראל, שחברות הביטחוניות הגדולות שלה מהוות חלק מרכזי בכלכלות אירופה ובשרשרות האספקה שלהן.

אמר אילד קראוס, ראש מחלקת המחקר בחברת "מיטאב ברוקראז' סרוויסס" שמרכזה בתל אביב: "למרות שהמורל כלפי ישראל שלילי, הלקוחות באירופה ובמקומות אחרים מחפשים לרכוש את המוצרים הכי טובים הזמינים, ולא ניתן להתעלם מהעובדה שהמערכות הישראליות הוכיחו את יעילותן בשטח". הוסיף: "יהיה קשה להפעיל לחצים על ישראל דרך תעשיותיה הביטחוניות בלא לדעת על הביקוש הגלובלי ההולך וגדל".

דילמה ההגנה על עזה

שלוש חברות הביטחוניות הענקיות הישראליות, "אלביט סיסטמס", "רפאל מערכות מתקדמות" ו"תעשייה האווירית לישראל", לא משווקות רק לאירופה אלא יש להן פעולות בשטח דרך חברות בנות ושיתופי פעולה עם גופים מקומיים. למרות דעת הקהל נגד ישראל, צפוי כי היבשת תמשיך לרכוש את מוצריה, כך אמרו שני בכירים בתחום הביטחון הישראלי שדיברו בתנאי שלא ייחשף שמם.

תלות זו מקשה על מאמצי אירופה לשכנע את ישראל לסיים או לפחות להשהות את מסע הצבאי שלה בעזה, שהחלה בעקבות התקפת חמאס מהגזרה הפלסטינית באוקטובר 2023. מאז, הרסו המבצעים הישראליים את רוב הרצועה והובילו להגרשת כמעט כולם מהאוכלוסייה מ-2 מיליון אנשים, כשגוף הנתמך על ידי האומות המאוחדות הכריז על רעב בחלקים ממנה לאחר מצור ישראלי על הסיוע שנמשך שלושה חודשים.

מחאות נגד ישראל

מהומות פרצו ברחבי המערב במחאה על מעשה ישראל במלחמה, כאשר חלקן הופנו ספציפית לשדרות הביטחוניות במדינה. התקנות אירופיות בבעלותן של חברות אלו נחשפו לפגיעות, כולל מפעל חברת "אלביט" בעיר אולם בגרמניה.

בבריטניה, הוקצו המקרים נגד פעולות "אלביט" אל קבוצת "המאבק לפלסטין", אשר הוגדרה על ידי ממשלת ראש הממשלה קיר סטארמר כארגון טרור ביולי, מה שהניע את החברה הישראלית לשמור על כמה מיקומים שלה באירופה בסוד.

"אלביט" מנהלת רשת הכוללת 40 חברות בנות ברחבי העולם, לפחות חצי מהן באירופה, כך אמר דובר שלה. כמו כן, נחשפו המפעלים של החברה בבריטניה, הולנד ורומניה להרחבות לאחרונה בעקבות גידול הביקוש. החברה, אשר מושבה בחיפה, מעסיקה כ-2000 עובדים ביבשת, שזה כ-10% מהכוח העובד הכולל שלה, ומנהלת גם בית ספר לטיסה ביוון למפגש עם תלמידים מכמה מדינות אירופיות.

מכירות החברות הישראליות

בשנה שעברה, מכירות "אלביט" לאירופה הכפילו את עצמן לעומת 2021 והגיעו ל-1.8 מיליארד דולר. באוגוסט, הודיעה החברה על העסקה הגדולה ביותר בהיסטוריה שלה, שהייתה חוזה ב-1.6 מיליארד דולר עם מדינה אירופאית שטרם נחשפה, שיימשך חמש שנים.

בעוד שכמובן רפאל, שמדינה, ידועה במערכות ההגנה המלאכיות "כיפת ברזל" ו"קרן ברזל" שעוסקת בלייזר, מייצרת ומוכרת טילים דרך הפרויקט המשותף שלה עם "יורו ספייק" בשיתוף עם "דיקל דפנס" ו"ריינמטל גרופ".

בשנה שעברה הייתה הכנסה של "רפאל" כמעט לחלוטין שווה בין השוק המקומי למקומות היצוא, כשהאירופה הייתה 45% מהמכירות הבינלאומיות שלה. החברה פועלת להקמת שותפויות נוספות בגרמניה, כולל "יורו דום" שמיועד למערכת "כיפת ברזל", ו"יורו ספיידר" שהכנה למערכת ההגנה על האוויר מהן נגישה בין בינונית וארוכה טווח, כך אמר אחד מאנשי הביטחון.

מגבלות אירופיות מוגבלות

מן הצד השני, ההחלטה של הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ בחודש שעבר לאסול משלוחי נשק שעשויים להיות משומשים בעזה הרחיבה את מושג ההתנגדות האירופאית למבצעים ישראליים. אף על פי שמגבלות אלו, שכללו חלקי חילוף טנקים וכמה ציוד ביטחוני, היו מוגבלות ליצוא בלבד, ולא השתרעו על היבוא או תחומי שיתוף פעולה נוספים. ההשפעה שלהן ירדה השבוע לאחר שנחשפו תוכניות גרמניות לרכוש שלושה מטוסים בלתי מאוישים מסוג "הרון" מישראל בשווי של כ-מיליארד יורו (1.2 מיליארד דולר).

לחצים על עסקאות הנשק

עם זאת, בפרק הזמן האחרון חלו כמה צעדים נגד הגידול במכירת נשק. כך לדברי שני נציגים ישראלים ל"בלומברג", מספר משרדי החוץ האירופאיים ביקשו לאחרונה מהמנהיגים לבטל את הרכישה מישראל עד להפסקת אש בעזה. גם מנע הקיסר ההבריטי ממשלות ישראליות להשתתף בתערוכה ביטחונית עיקרית בלונדון החודש, ואילו חברות ייצור נשק ישראליות נאסרו על להשתתף באחת התערוכות האוויריות הגדולות בעולם, המיועדות להתחרות בדובאי בנובמבר.

נציג בארגון ההגנה הישראלית, שסירב להזדהות משום שאין לו סמכות לדבר פומבית בנושא זה, אמר כי עמיתיו באירופה דורשים ממנו לסיים את המלחמה כדי להקל על החברות להמשיך בעסקיהן.

בהקשר זה, הסביר נציג בכיר באחד מחברות הביטחוניות הגדולות הישראליות, שביקש לא להזכיר את שמו, כי מספר הולך וגדל של לקוחות אירופיים מעדיף לשמור על שיחות הפרטיות על הזמנות לעתיד בסוד. עם זאת, נציג בכיר אחר טוען כי תהליכים לרכישות ארוכות טווח לא יושפעו ממה שהוא תיאר כבעיה זמנית.

התרחבות התעשיות האוויריות הישראליות

חברת "תעשייה האווירית לישראל", המנוהלת על ידי הממשלה ומפתחת ומייצרת משותף את מערכת ההגנה על האוויר "ארו", דורגה ב-66% מהכנסותיה בשנה שעברה ממכירות החוץ. היא חתמה על העסקה הגדולה ביותר בהיסטוריה שלה בשנת 2023, כשמכרה את מערכת "ארו 3" לגרמניה תמורת כ-7 מיליארד דולר.

כמו "אלביט" ו"רפאל", גם "תעשייה האווירית לישראל" מנסה לשפר את נוכחותה באירופה. בשנה שעברה רכשה את חברת "אינטראקום דיפנס" היוונית "כדי לשפר את יכולות מסחרה ביוון ואירופה", כך אמרה הודעה שהוצאה על ידי החברה.

אמר המנכ"ל יואב טורגמן, לעיתון הכלכלי "כלכליסט" הישראלי ב-28 באוגוסט: "למרות הזעם העולמי נגד ישראל, הביקושים על מוצרי רפאל הולכים ועולים משנה לשנה. לא בוטל שום פרויקט או הזמנה, ואם חלקם מעט האט, אני מאמין שכאשר המלחמה בעזה תסתיים, נחזור למצב הרגיל במהירות רבה מאוד".