שוק المناכליّאה.. סיפור שכונת דמשק שנושמת היסטוריה

סדה ניוז - השוק المناכליّאה בדמשק העתיקה נושא שם שנובע מעמקי המלאכה ורוח האדמה יחד, שם שאתה מרגיש כי יצא מרחם הסמטאות הצרות שזרוקות בריחות של עץ רטוב וקול הפטישים שמנגנים את לחן הדיוק והמקצועיות.

השוק הזה בתחילתו היה מקלט של תעשיית المناכלות והגרביונות, כלים פשוטים במראיהם, אך הם היו מהווים את עמוד השדרה של חיים שהתקדמו בהתאם לקצב החקלאות והמסחר, ושואבים את כוחם מהפשטות של הצרכים ועומק המשמעויות.

כל מנחלה שנולדה כאן נשאה בחוטיה סיפור של יד שהתרגלת לסבלנות ולדיוק בעבודה, וחלק מהזיכרון של האבות שעיצבו את המלאכות כמו שכותבים שירים, לאט ובזהירות ובמקצועיות.

אותו שם לא היה רק תווית למקום, אלא כותרת לזמן שבו הדברים יוצרו ללא חיפזון, ונש poured בשום דבר מעבר לכך את רוח המלאכה יותר ממה שנש poured בחומרי הגלם, זמן שבו המלאכה הייתה הארכה של כבוד האדם וגאוותו בעבודתו, והמנחות והגרביונות יצאו מהשוק אל הבתים הדמשקיים כאילו היו חלק מהאדמה שלהם ודופק שלהם, כלים שמניחים את האהבה ומפרידים בין הטוב לראוי, ומלמדים את בעליהם כי הדיוק הוא הפנים היפות ביותר של הנאמנות.

עם התקדמות הזמן השתנה דמות השוק, והפעילויות שלו התפשטו במסלול שקט אך חזק, החלו חנויות קטנות בצידו להציג חומרי בניין, וכלים מקצועיים מסורתיים, ודברים מחיי היום-יום, עד שהשוק הפך לאחיין חי של זיכרון המשרות הדמשקיות, מקום פתוח שבו נמסכים הסיפורים עם קולות המכירה, וזיכרון המקום רועדת כל פעם שעוברת יד על עץ עתיק או קופסה חלודה הנשאה ניחוח של שנים שעברו.

ההתרחבות הזו לא הייתה רק התפשטות חומרית, אלא הייתה השתקפות טבעית של השינויים בעיר עצמה, שכן השוק נשאר מראה של דמשק משתנה, שומר על רוחו הישנה בלב כל שינוי, הוא היה יצור ערים חי שנושם עם אנשי השכונה, תופס את נשימותיהם ומחזיר אותן בצורה של מסחר וזיכרון מתחדש, עד שזה הפך להיות דומה לאחסון פתוח ששומר את היסטוריית המלאכות הדמשקיות ומייצא אותה לכל העיר.

בין הדוכנים הצמודים נפגשות הזמנים כמו שהדרכים הישנות נפגשות, ומי שעומד בשוק עכשיו שומע את צעדיי העבר באבן האדמה, ומריח באוויר הסמטאות את ריח העץ העתיק מעורב בריח הזמן, ובמקום הזה המלאכה הופכת לשפה, הקול לזיכרון, והזמן לסיפור שממשיך את פרקיו מדור לדור.

שוק المناכליّאה אינו רק רחוב צר שבו עסקים דחוסים בצידיו, אלא טקסט אדריכלי פתוח שבו הגיאוגרפיה מתמזגת עם ההיסטוריה, ומשתקפת בו הפילוסופיה של דמשק בשמירה על רוחה למרות הפיתולים של העדפות, זהו המקום שבו למדו הדמשקאים כי המלאכה אינה רק אמצעי למחיה, אלא צורת שייכות, וידיעה שאומרת כי הידיים המייצרות בדייקנות ובסבלנות מייצרות ציביליזציה שאינה פוחדת.

היסטוריה שנמשכת מאות שנים

שוק المناכליّאה קיים יותר מ-18 מאות, כאילו הוא כתב חקוק באבן שנקראת על ידי הזמנים ומשאירה על דפיו טביעות רצופות, שכן השוק בתחילתו היה עורק חיוי הקושר את לב דמשק לקצותיה, ונקודה שאינה משתתקת שאליו עוברות القوافل המגיעות משדות الغوطة ומקצות ברדי ומדרונות القلمון הרחוקות, ובסמטאותיו הצרות המרוצפות באבן היו צעדות القوافل נעררות במקצב יומי שמביא עץ ודגנים ועורות, ומשאיר באוויר ריח של עייפות מעורב בקולות הסוחרים כשהם קוראים על המוצרים שלהם בנעימות המזכירה את ניגוני השוק העתיק.

בזמנים ההם הרחוקים היה השוק בלב הפועם של העיר, הסחורות זרמו אליו כמו זרם הסיפורים, שם נפגש החקלאי המגיע מהכפר עם הסוחר המגיע מחלב או تدمر, ושם המתחרים פרסמו את המטבעות הנחושת והכסף על שולחנות עץ שאינם נוקשים מחום המו"מ וחכמת המלאכותיים, וכל אבן במקום הייתה עדה לחיים הנזרמים הללו, כאילו השוק היה פלטת פסיפס גדולה ששמרת על הפרטים של האנשים וקולותיהם וריחות מוצריהם בשכבות של זיכרון ציבורי.

ועם חלוף מאות ושלטון המדינות והאימפריות, השוק נשאר עומד כמו מי שמסרב להתכופף בפני הזמן, וכשהעותמאנים נכנסו לדמשק, השוק חזה שינוי עמוק, שברו את מסלוליו, והגדירו את תנועת הסחר בו, ונפתחו בצידיו שורות של דוכנים צמודים שכמעט נוגעים זה בזה כאילו הם גופים מתקרבים סביב חום אחד, תקופה זו הייתה רגע של צמיחה אדריכלית וחברתית, שכן השוק לא היה מקום למכירה ורכישה בלבד, אלא הפך לשכונה מלאה הפרטים, דומה לכפר קטן שנושם בלב העיר הגדולה.

בכפר הזה בהם מתקרבים הרוחות, הקשרים האנושיים היו עמוקים יותר מהתנועה של מכירה ורכישה, ותחושת הקרבה בין אנשים הייתה בעלת תפקיד מכובד, הלקוח אינו זר חולף, אלא שכן או קרוב או חבר מהעבר הרחוק. והסוחר לא עמד מאחורי מוצריו שומר רווח בלבד, אלא היה חסיד על המוניטין של אבותיו וקול השכונה שאינו בוגד.

מי שנכנס לשוק באותם ימים, לא היה זקוק למדריך להנחות את צעדיו, עיני הסוחרים הכירו את הזרים והאורחים, ומקבלות את פניהם בחיוך שמגיע למקום שהבין כי המסחר אינו רק חילופי סחורות אלא ברית ידידות משודרגת עם הנכנסים אליו.

מקור: אלג'זירה