שנתיים לאחר מלחמה בסודאן.. קושי במעקב אחרי גורל חפצים ארכיאולוגיים שנבזזו

סדא ניוז - על מנת להבין את ממדי האסון, עומד פסל הענק של המלך תחרקה, ששלט בממלכת קוש העתיקה במשך מעל שני עשורים, לבד בחצר המוזיאון הלאומי של סודאן שבח'רטום. הוא אינו מוקף עוד בבקרים מתפעלים או חוקרים מהרהרים, אלא בחורבות פסלים נוספים ובקבוקי תצוגה שבורים, במראה המספר באליסה של כל האומה. שנתיים לאחר ההכרזה הרשמית על שוד המוזיאון, עדיין נמשך החיפוש אחרי עשרות אלפי החפצים הארכיאולוגיים שהתאדו בחשכת המלחמה, שחלקם מתחילים להופיע לסירוגין במדינות שכנות כמו מצרים, צ'אד ודרום סודן.

רודא אידריס, נציגת התביעה הכללית הסודאנית בוועדת ההגנה על המוזיאונים והאתרים הארכיאולוגיים, מסכמת את ממדי הקטסטרופה במילים כואבות: "רק העבודות הגדולות או הכבדות שנקודות קשה להרשים מנכחות יצאו מהמוזיאון הלאומי".

בכניסה למוזיאון, הפכה הגינה שהכילה פעם עצים נדירים ודגם מיניאטורי של נהר הנילוס למדשאה צחיחה המלאה בדשא יבש, שנשמרת על ידי פסלי אלי מלחמה קושיים שותקים, בעוד התקרה נושאת חותמות של פגזים בוגדניים. חאתם אלנור, המנכ"ל לשעבר של הרשות הארכיאולוגית והמוזיאונים, מתאר את המורשת שאבדה באומרו לסוכנות פרנס פרס כי המוזיאון הלאומי "כלל יותר מ-500 אלף פריטים המוזגנים בהיסטוריה העמוקה של האומה הסודאנית".

בחודש מרץ האחרון, דרכו רגלי העובדים בתחום הארכיאולוגיה על אדמת המוזיאון לראשונה מזה שנתיים, לאחר שהצבא השיב את השליטה על מרכז הבירה. הזעזוע היה מעבר לכל דימוי, שכן הם הופתעו מעצמת ההרס שכללה פריטים שאין להם תחליף. הטרגדיה הגדולה הייתה "חדר הזהב" שהכיל, לפי מה שאמרה אחלאס עבד אללטיף, מנהלת המוזיאונים ברשות הארכיאולוגיה הסודאנית, "אוספים שאין להם מחיר... פריטים מזהב טהור 24 קראט, מכמה מהם ככשתם מעל 8,000 שנה".

עבד אללטיף, שגם עומדת בראש יחידת המעקב אחר חפצים גנובים, מאשרת כי חדר זה "נשדד לחלוטין". היא מסבירה שהאוצר האבוד כלל תכשיטים ייחודיים ששייכים ליחידים במשפחות השלטון של תרבות קוש, לצד כלי עבודותיהם וזהבים שמקשטים בברזל יקר. אלה הם אוצרות של תרבות ששגשגה במקביל לתרבות הרומית, ושעשתה את ערי נבתה ומורו בצפון סודאן לבירותיה, והיא תרבות שאינה פחות עשירה מאשר התרבות המצרית העתיקה למרות שהיא פחות מוכרת עולמית.

פשע מלחמה מול ההיסטוריה

המלחמה בין הצבא הסודאני בראשות עבד אלפתח אלברחאן לבין כוחות התמיכה המידית בראשות סגנו לשעבר מוחמד חמדן דגלו פרצה באפריל 2023, וחילקה את המדינה והביאה למותם של עשרות אלפים ולמיליוני פליטים. בלב האסון הזה, הטילה הממשלה הסודאנית האשמה ישירה על כוחות התמיכה המידית "בהשמדת חפצים וממצאים המפרטים את התרבות הסודאנית שנמשכת מעל 7,000 שנה", כשהיא רואה בכך "פשע מלחמה", כשהיא האשמה שיכולה להכחיש את הכוחות הללו בהחלטיות.

אחלאס עבד אללטיף אישרה ביוני 2023 שכוחות התמיכה המידית של המוקד על המוזיאון הלאומי. ובתחילת השנה הנוכחית, היא גילתה לעיתונות המקומית כי הממצאים במוזיאון הועברו במשאיות דרך אום דארמן מערבה לסודאן, ומשם לגבולות דרום סודאן.

השוד המיוער הזה יצר ארגון האומות המאוחדות לתרבות (יונסקו) בסוף השנה שעברה להוציא קריאה עולמית, שבה היא ביקשה מהקהל להימנע ממסחר בחפצים ארכיאולוגיים, תוך הדגשה על חשיבות מה שהכיל המוזיאון מ"פריטים ארכיאולוגיים חשובים ופסלים בעלי ערך היסטורי וחומרי גדול".

מרוץ לשחזור הזיכרון הנבזז

מול ההרס הזה, החלו הרשויות הסודאניות מרוץ כנגד הזמן. מקור רשמי ברשות הארכיאולוגיה מסר לפרנס פרס כי קיימת שותפות צמודה עם המדינות השכנות כדי למעקב ולאחזר את הארכיאולוגים המוברחים דרך הגבולות. עבד אללטיף מצביעה על כך שפסלי הקבורה הקושיים במיוחד פופולריים "בשוק השחור כי הם יפים בצורה וקטנים בגודלם כך שניתן לשאתם בקלות".

עם זאת, הערפול עדיין מכסה את גורל החפצים היקרים ביותר. אף אחד מהפריטים מחדר הזהב או פסלי הקבורה לא הופיע במכירות פומביות של חפצים ארכיאולוגיים או בשווקי צלליות עד היום. עבד אללטיף מאמינה שהחלק הגדול של עסקאות המסחר נעשה בסודיות ובמעגלים צרים, מאשרת שהממשלה הסודאנית, בשיתוף פעולה עם האינטרפול והיונסקו, עוסקת ב"מעקב אחר כל השווקים".

האינטרפול אישר לסוכנות הידיעות