מהן ההשלכות של הפעלת מנגנון הנעילה על הכלכלה האיראנית?

סאדה ניוז - התיק הגרעיני האיראני נכנס לשלב קריטי חדש לאחר שצרפת, גרמניה ובריטניה הודיעו בפני מועצת הביטחון של האומות המאוחדות כי יפעילו את המנגנון להחזרה אוטומטית של הסנקציות, הידוע כ"מנגנון הנעילה", בתוך 30 יום אלא אם יושג הסכם חדש עם איראן.

מהלך זה, המתרחש לאחר 10 שנים של הקפאת הסנקציות האומיות בעקבות חתימת ההסכם הגרעיני בשנת 2015, החזיר במהירות את החשש לשווקים האיראניים. הדולר זינק ליותר ממיליון ריאל איראני, והמחירים של הזהב עלו בצורה חדה, בתמונה המדגימה את רגישות הציבור האיראני כלפי כל איום לחזרה של הלחצים הבינלאומיים.

חזרה למה לפני ההסכם הגרעיני

פרופסור לכלכלה, איזאק סיידיאן, מעריך שהפעלת המנגנון תחזיר את איראן באופן מעשי לאווירה שלפני ההסכם הגרעיני, כאשר הייתה כפופה לסדרה של סנקציות בינלאומיות בין השנים 2006 ל-2010.

הוא אומר בשיחה עם אל-ג'זירה נט כי "שישה החלטות שהתקבלו על ידי מועצת הביטחון יחזרו, וביניהן סנקציות בנקאיות ופיננסיות, הגבלות על משלוחים ימיים ואיסור על השקעה בסקטורי הנפט והגז", ומוסיף כי צעדים אלה היו מהקשים ביותר שאיראן חוותה לפני חתימת ההסכם הגרעיני.

סיידיאן ממשיך ומבאר: "יותר מסוכן מהחזרת הסנקציות הוא הסיכון שיתאפשר לאיראן להיכנס לפרק השביעי של אמנת האומות המאוחדות", והוא רואה בכך איום אסטרטגי משמעותי.

אך סיידיאן סבור שהמשבר אינו מוגבל לסנקציות בלבד, משום ואיראן מתמודדת כבר חודשים עם משבר חמור בחשמל ומים, שהשפיע ישירות על הייצור התעשייתי והחקלאי. הוא מציין כי הערים התעשייתיות מקבלות חשמל רק בשעות מוגבלות בשבוע, בעוד שהחקלאים וענף הלול והתעשיות הכבדות מתמודדים עם קשיים בהמשך פעילותם.

סיטואציה זו האיצה את רבים מהמשקיעים - לדעת סיידיאן - להוציא את כספיהם לחוץ לארץ, דבר שהחיש את קריסת הריאל, והוא מוסיף: "עם הפעלת המנגנון, גודל הכלכלה האיראנית יתכווץ עוד יותר. אנו שצופים ירידה נוספת בתוצר המקומי הגולמי ובצניחה נוספת בערך המטבע הלאומי".

הזדמנות להימנע מהחזרת הסנקציות האומיות על איראן.. הכירו בה

מנגד, פרופסור לכלכלה, פיימן מולוי, מציין שהניסיון הקודם עם הסנקציות האומיות, במיוחד ההחלטה 1929 שהתקבלה בשנת 2010, היה הרסני לכלכלה האיראנית.

הוא אומר לאל-ג'זירה נט כי "ההחלטה 1929 מנעה השקעות זרות בנפט ובגז, והטילה הגבלות בנקאיות וביטוח רחבות. כתוצאה מכך, ייצוא הנפט ירד מ-2.5 מיליון חביות ביום בשנת 2011 לכ-1.1 מיליון חביות בשנת 2013". הוא מוסיף: "במהלך תקופה זו, התוצר המקומי הגולמי הצטמצם בשיעור של 1.5% בשנה, בעוד שהאינפלציה עלתה ל-35%".

מולוי סבור כי איראן - על אף הצלחתה לאחרונה להעלות את ייצוא הנפט שלה ל-1.7 מיליון חביות ביום באמצעות מעקף בשוק השחור, ובעיקר לסין - מתמודדת עם סכנה גדולה יותר. הוא מזהיר ואומר: "הפעלת המנגנון עשויה להוריד את הייצוא לפחות מ-500 אלף חביות ביום, מה שעשוי להביא להפסדים של עד 70% מהכנסות המזומן".

הוא מסביר שתזרים ההכנסות מהנפט יגביר את הגירעון התקציבי, דבר שידחוף את הממשלה להדפיס עוד כסף ולהגביר את הנזילות. הוא אומר: "הניסיון הוכיח שהזעזועים בשערי החליפין מעלים את מחירי הסחורות הבסיסיות בשיעור של עד 50%. זה יוצר לחץ ישיר על מחיית המשפחות".

מולוי צופה שהבורסה האיראנית תסבול מירידה של עד 30% בימים הראשונים שלאחר הפעלת המנגנון. כמו כן, הוא מעריך שהמשקיעים יפנו לזהב ולמטבעות דיגיטליים כמקלטים בטוחים. הוא מוסיף כי המערכת הבנקאית תפגע ישירות מחזרת ההגבלות הפיננסיות, כאשר עלות ההעברות תעלה, ונכסים ממשלתיים בחוץ לארץ יוקפאו, דבר שיקטין את יכולת טהרן לייבא סחורות בסיסיות.

הוא מדגיש כי הניסיונות הקודמים הראו שלעתים קרובות הגירעון הפיננסי מחוסה על ידי הדפסת כסף. הוא רואה בכך תהליך שיוביל לירידה נוספת בערך הריאל והעמקת שיעורי האינפלציה.

השלכות קשות

סיידיאן ומולוי מסכימים שהתוצאות לא יהיו רק כלכליות, אלא גם יכללו את הצד החברתי. הירידה בתוצר המקומי - שמצופה שתקטן בכשליש כפי שקרה בין השנים 2012 ל-2015 - תביא לעלייה בשיעורי האבטלה והעוני. כמו כן, חלקו של הפרט בתוצר המקומי יירד לכ-3,000 דולר בשנה בהשוואה ל-4,500 דולר כיום.

מולוי מציין כי איראן ככל הנראה תפנה לכלכלה מקבילה, דרך מכירת נפט בשוק השחור או שימוש במטבעות דיגיטליים. אבל הוא מדגיש כי דרכים אלו יקרות וכוללות סיכון של שחיתות. הוא מוסיף כי ההגבלות הצבאיות והטכנולוגיות שיחזרו עם ההחלטות האומיות יהוו מגבלה על שיתוף פעולה עם שותפים כמו סין ורוסיה, ויסוגגו את ההשקעות הזרות הישירות.

סיידיאן מסכם את המצב ואומר: "אם המנגנון יופעל לאחר 30 יום, אז הכלכלה האיראנית תחזור למצב גרוע מה שהיה לפני ההסכם הגרעיני". הוא מוסיף: "המשבר כיום אינו נוגע לסנקציות בלבד, אלא מתרחש במקביל למשבר אנרגיה פנימית ולגירעון תקציבי מחמיר".

מולוי רואה כי השלב הבא עשוי לחזור על תרחיש 2012-2015, אך בתנאים פנימיים יותר רכי. הוא מסיים ואומר: "הכלכלה האיראנית עומדת בפני מבחן הקשה ביותר זה יותר מעשור, וההשלכות לא ייעצרו בגבולות המספרים, אלא יתבטאו ישירות בחיי האזרחים ביום-יום".

מקור: אל-ג'זירה