עיתון בריטי: סוריה זירה לתחרות תוססת בין ארה"ב, רוסיה וסין

סדנוז - לאחר 14 שנים של מלחמת אזרחים עזה, סוריה מוצאת את עצמה היום בלב סכסוך חדש, אבל לא בין צדדים מקומיים הפעם, אלא בין 3 מעצמות גדולות שהן ארצות הברית, רוסיה וסין, שמנסות כולן לנסות להשיג השפעה במדינה זו שמתאוששת לאט מהחורבן שנמשך זמן רב.

בעוד שהממשלה הסורית החדשה, שהוקמה לאחר 14 שנים של מלחמת אזרחים אכזרית, מנסה לאחד את המדינה, היא מוצאת את עצמה נתונה למאבק בין מזרח למערב, בהתאם למאמר ניתוחי בעיתון (איי פייפר) הבריטי.

ג'ורג'יו קאפרו, המנכ"ל של חברת "גולף סטייט אנליטיקס" לניתוח סיכונים גיאופוליטיים, שממוקמת בוושינגטון, ציין כי נפילת משטר בשאר אל-אסד בדצמבר 2024 מהווה סוף לתקופה של עשורים, והעניקה הזדמנות נדירה למעצמות בינלאומיות שהיו בעשורים מחוץ להשפעה ישירה בסוריה.

נוכח הריק הזה, ארצות הברית, מוסקבה ובייג'ינג שואפות לקבוע כללים חדשים להשפעה בתוך סוריה החדשה, שניהוליה בידי ממשלה בראשות אחמד אל-שרע, המנהיג לשעבר של ג'בהת אל-נשאל.

הזדמנות היסטורית עבור וושינגטון

ארצות הברית ניסתה במהלך העשורים האחרונים להכניס את סוריה לתחום ההשפעה שלה, ללא הצלחה. אבל וושינגטון מוצאת את עצמה היום - לפי ניתוח העיתון - מול הזדמנות היסטורית להשיג מטרה זו, בהזדמנות של מערכת החדשה בדמשק, שהצהירה על פתיחתה למערב, וקטעה למעשה את קשריה עם הציר האיראני-הרוסי.

קאפרו אמר שכיבוד זה צמצם בצורה משמעותית את השפעת רוסיה וסין בסוריה שלאחר בשאר, וזה מה שעומדות לנצל המדינות המערביות כדי להעמיק את הקשרים עם דמשק.

הכותב הביע את אמונתו שביקור הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בסעודיה ומפגשו עם השרע, ומה שעשתה וושינגטון ומדינות אירופיות ברוב העלאת הסנקציות על סוריה, לא היו רק מחוות סמליות, אלא אות להקמת קשרים חדשים המנוגדים לאינטרסים הדדיים, אך אינם שווים.

דמשק, השואפת לשקם את כלכלתה המפורקת, מודעת לכך שהישרדותה תלויה בחלקה בתמיכה של וושינגטון, אך היא אינה רוצה להיות נתונה לגמרי לה.

האפשרות היחידה ליציבות

עם זאת, מרינה קלקולי, פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת לידן בהולנד, אמרה לעיתון "איי פייפר" כי השרע "נכנס למערכת התלות האמריקאית" כי הוא ראה בכך "את האפשרות היחידה להישאר בשלטון ולהשיג יציבות למשטרו ולמדינתו".

היא הוסיפה: "עליו לאפשר לרוסיה להישאר מחוץ לסוריה, ולהיפטר מכל מה שנותר מן המורשת הרוסית, וכמובן לא לאפשר להשפעה סינית".

מוסקבה מחפשת נוכחות

לפי המאמר הניתוחי, רוסיה מודעת לכך שהפסד של אסד לא בהכרח פירושו את היציאה המלאה שלה מסוריה, אבל זה מהווה מכה אסטרטגית קשה. נוכחותה הצבאית, במיוחד בבסיס טרטוס הימי, הייתה בסיס להנעתה במזרח התיכון ובצפון אפריקה.

העכשיו רוסיה מנסה לשמור על מינימום השפעה דרך ערוצים דיפלומטיים, בהתאם לקאפרו שהצביע על כך שפגישת שר החוץ הסורי, אסעד א-שיבאני, עם מקבילו הרוסי, סרגיי לברוב, במוסקבה, נושאת בחובה מסרים כפולים, מצד אחד סוריה רוצה שרוסיה תעמוד לצידה, ומצד שני מוסקבה שואפת לשמור על קשריה עם דמשק, גם אם בצורה סימבולית או לא ישירה.

סין והזדמנויות השקעה

סין תמיד תמכה בתמיכה שאינה צבאית במשטר הקודם, דבר שעשוי לסבך את יחסיה עם דמשק. עם זאת, בייג'ינג שואפת להרחיב את השפעתה בסוריה שלאחר המפלגה הבאת.'

כיוון שסוריה זקוקה למאות מיליארדים כדי לשקם לאחר 14 שנים של מלחמה, היא לא תהיה בעמדה המאפשרת לה לסרב למימון מסין או ממדינות אחרות שיש להן משאבים פיננסיים, כך לפי מאמר העיתון.

לא נראה כי תמיכת סין ורוסיה הקודמת באסד עוררה איבה גלויה מההנהגה הנוכחית, שכן דמשק נראית פתוחה לעבודה עם כל מדינה שתורמת בצורה בונה לתהליך השיקום.

אמנם דרגת המעורבות של סין בענייני סוריה עדיין אינה ברורה - כך אומר הכותב - אך היא אינה פחות שאפתנית ממתחרים שלה: ארה"ב ורוסיה. הזדמנויות ההשקעה העצומות בשיקום סוריה מייצגות מניע בסיסי לבייג'ינג, ששואפת לכלול את דמשק ביוזמת "החגורה והדרך".

תענוג זה התגלה בשני מפגשים רמים בין בכירים סינים וסורים בדמשק ב-21 בפברואר ובעשרים ושישה במרץ.

מהלך על חוט מתוח

על אף הסתבכויות אלה, ממשלת סוריה הנוכחית אינה נראית מעוניינת להיגרר למאבק מעצמות או בריתות קבועות או יריבויות חדות, כפי שצוטט הצירוף לשעבר בלבנון, מסעוד מעלול, בעיתון הבריטי.

סביר שדמשק תישאר פתוחה לכל גורם שמוכן לתמוך בשיקום, בתנאי שלא תفرض תנאים הפוגעים במהות הריבונות הסורית.

קאפרו סיים את מאמרו בהצביע על כך שיחסי סוריה שלאחר אסד, אינם נחשבים לבסוף-סוף להכרזת נאמנות ככל שהם ניסיון מחושב להישאר, שדמשק שואפת לשמור על ריבונותה "הרסנית" בתוך התחרות המפומפנת בין המעצמות הגדולות.