בעזה... האימהות הפלסטיניות מסכנות את חייהן כדי להביא מזון לילדיהן הפוחדים עבורן

סדא ניוז - סבלן של האימהות הפלסטיניות ברצועת עזה הולך ומתרקם על רקע מחסור במזון, תוך רצונן להבטיח ביטחון לילדיהן وسط המלחמה שמנוהלת על ידי ישראל; בתגובה להתקפה של תנועת "חמאס" באוקטובר 2023.

רשת "סי אן אן" האמריקאית תיעדה את סבלן של האימהות; הן חיות באוהלים מוקפים בקהל גדול של גברים, ונאלצות לחצות מסלול ארוך ומסוכן לנקודה שבה צפויות לעבור משאיות הסיוע לעזה.

הן הציגו את סיפוריהן של קבוצת נשים שמפרנסות לבד את ילדיהן, הנפגשות זו עם זו במטרה למצוא הגנה, כמו אישה בשם אום ח׳דר, שאמרה שהן עלולות להיתפס לאש ישראלית, וברגע שמגיעות משאיות הסיוע, הן יצטרכו לקבוע את דרכן בעמל בין אלפי גברים אם רוצות לקבל שק קמח ולשמור עליו.

אום ח׳דר, אם לשלושה ילדים, אומרת: "הכל סביבנו מאיים על חיינו, בין אם זה שודדים, חיילים ישראלים, רקטות או מטוסים מעופפים. הכל".

חברתה ולדה מספרת מה קרה ביום הקודם, כאשר הצליחה להשיג שק קמח לאחר המתנה של עשר שעות מהשחר ועד ערב, ואמרה: "אז אמר צעיר שמחזיק בסכין: (תזרוק את הקמח או שאני אקח אותך) והעברתי לו אותו".

הרשת ציינה שכפות רגליהן כואבות, והן נאלצות לקחת הפסקות תכופות במהלך הדרך, שעשויה להימשך שעתיים למקום שבו עשויות לעבור משאיות הסיוע.

הן ציינו שחברתה מרים ילדה לפני שלושה שבועות בלבד, אך היא עושה את הדרך הזו כל יום מאז השבוע שעבר, בתקווה להבטיח אוכל לשלושת ילדיה הגדולים, והתקווה קלושה לקבלת חלב לתינוק החדש שלה, כי לילילה ההיא נגמרה באכזבה, ולא עברה אף משאית סיוע, והן חזרו כולן בידיים ריקות.

בחירה נוראית

מחסור בסיוע שמותרים להיכנס לעזה, התמוטטות החוק והסדר, ופירוק מערכות האספקה בהובלת האומות המאוחדות, הביאו לרמות חדשות של ייאוש, כך על פי ארגוני הסיוע, ונאבק הקרב האכזרי ביותר על ההישרדות, בזמן שהחלשים ביותר משאירים בלי כלום.

במהלך שבועות יוני וט״ו בשבועות הבאים, אמרה הרשת שהיא עקבה אחרי קבוצת נשים פלסטיניות שמתמודדות עם בחירה נוראית בין סיכון חייהן; מה שעלול למנוע ממשפחותיהן את המפרנס היחיד שנשאר, או לראות את ילדיהן סובלים מרעב.

אמרה אום אל-עבד: "הילדים שלי אומרים לי: אל תלכי אמא, אל תלכי למרכזי הסיוע, אנחנו לא רוצים שתמותי אמא. מי ידאג לנו אם יקרה לך משהו?". בעלה נהרג בתקיפה אווירית ישראלית, והיא עכשיו מטפלת במשפחתה לבד, כפי שאמרה.

ולא הייתה כף המרק שהצליחה לקבל במטבח צדקה הצפוף מספיקה כדי להאכיל את שמונת ילדיה הרעבים; ולכן, כמו רבות מהפלסטיניות בעזה, אום אל-עבד ניסתה את מזלה בסופו של דבר עם משאיות הסיוע, כשהיא עשתה את הדרך בלילה בזמן שילדיה ישנים.

כמו רוב הנשים בדרך ההיא, היא חזרה בידיים ריקות, כפי שאמרה.

אמרה הרשת שהאיום שניצב בפני ילדיהן הוא אמיתי; רמות צריכת המזון הגיעו לגבולות רעב במרבית שטחי רצועת עזה, כמו גם שיעורי תת-תזונה חמורים בעיר עזה, שבה חיות הנשים, כך לפי הדירוג המתקדם המלא של ביטחון המזון בתמיכה של האומות המאוחדות.

על פי ארגון הבריאות העולמית, נפטרו 63 אנשים מרעב רק בחודש יולי, מתוכם 25 ילדים, כולם מתחת לגיל חמש, חוץ מילד אחד.

סוכנות האומות המאוחדות דיווחה ביום ראשון כי יותר מ-11500 ילדים פנו לטיפול מתת-תזונה בבתי חולים ובמרפאות בעזה, אשר בקושי פועלות במהלך יוני ויולי, והוסיפה שאחד מכל חמישה מהם בערך סובל מתת-תזונה חמורה, שהיא הצורה המאיימת ביותר על החיים.

הארגון הבריאות העולמית הודיע כי המשבר גורם נזק חמור לנשים בהריון ומניקות, כאשר נתונים עדכניים הראו שיותר מ-40 אחוז מהן סובלות מתת-תזונה קשה.

ישראל הודיעה בסוף השבוע שהיא תפסיק את הלחימה באזורים מסוימים ותקים מסלולי הפצה לסיועים הומניטריים על הקרקע, אך הכמויות המצומצמות של מזון מגיעות לעזה כדי לענות על צורכיהם של 2.2 מיליון תושבים, שנכנסו למשבר שהעוצרים בממלכה המאוחדת, צרפת וגרמניה בשבוע שעבר תיארו כ"עשוי אדם שניתן להימנע ממנו".

ישראל הטילה מצור בן 11 שבועות על כל הסיוע לרצועה החל מחודש מרץ, וסוף סוף הפיצה אותו בסוף חודש מאי דרך המוסד ההומניטרי של עזה המוגמץ והמגונן על ידי ארצות הברית וישראל.

במקום 400 נקודות חלוקת סיוע שהנוהלו בעבר על ידי האומות המאוחדות, הפלסטינים יכולים להשיג מזון רק מארבעה אתרים שהנוהלו על ידי המוסד ההומניטרי של עזה, או במטבחי מרק הצפופים, או על ידי עיכוב משאיות הסיוע ושליטה בהם בזמן שעוברות ברצועה.

שקיות הקמח שנשדדו נמכרות בשוק במחירים גבוהים, בלתי נסבלים עבור הנשים הללו וילדיהן.

חברות ואי-ייאוש

לאחר ניסיונות כושלים רבים ביוני לקבל מזון ממשאיות הסיוע, קיבלה אום ח׳דר תרומה מאדם זר ואוהב בדרך. היא חלקה את שק הקמח עם שכנתה אום בלאל, שנאבקת להאכיל את חמשת ילדיה.

החברות שלהן הגיעה לשיא وسط סבל נורא, וזעקות הילדים הרעבים לעיתים קרובות הינן בלתי נשמעות, ואום בלאל אמרה שבתה הקטנה תולשת את שערה לעיתים כשצועקת מכאב.

שתי הנשים אמרו שהן לעיתים קרובות עוברות ימים בלי מזון כדי שכילדיהן יקבלו כל טיפת מרק שהם משיגים, ובכל זאת הילדים תמיד ישנים רעבים.

על פני שבועות, ייאושן גבר. אז הן החליטו לנסות את מזלן במוקדי חלוקת הסיוע ההומניטריים הגלובליים, שבהם התרחשו רוב ההרגים הקשורים לסיוע, המגיעים לסך של 1100 מקרים, מאז מאי, כך לפי האומות המאוחדות ומשרד הבריאות הפלסטיני.

ישראל מכירה בהשקות ירי אזהרה, אך דוחה את האחריות על המספר הגבוה של ההרוגים, בעוד ארגון הבריאות העולמית דוחה את ההאשמות, ואומרת שהסטטיסטיקות המוצגות הינן מוגזמות.

אום ח׳דר מציינת, כאשר היא מדברת עם הנשים ביום שישי: "נקודות הסיוע האמריקאיות הן אזורי מוות. הגעתי אחת מהן וביליתי שם את הלילה. צלף ירה מעל ראשי. הפעם החמיצה אותי כמה סנטימטרים", ולא חזרה מאז.

אום בלאל ממיסה מלח במים כדי להאכיל את ילדיה בין ארוחותיהם החסרות. זו לא הפעם הראשונה שהיא חווה רעב במהלך המלחמה שלאחר התקפות "חמאס", ואומרת: "אכלנו מזון לחיות. לפני שנה, גופנו יכול היה לסבול את זה, אבל עכשיו, רעב מעל רעב, גופנו כבר לא מסוגל להתבסס על זה". עכשיו היא חלשה מאוד עד שהיא לא יכולה לבצע את המסעות הארוכים האלה.

אך אום בלאל לא נכנעה, היא פגשה טנקים, והצליחה להימנע מהירי, והתמוטטה בגלל המכות והשמש בזמן שניסתה להשיג מזון במשאיות האומות המאוחדות הניידות, או מאתרי המוסד ההומניטרי של עזה, אך מאמציה התשושים להאכיל את ילדיה לעיתים קרובות הולכים לאיבוד.

בתה דליה, בת העשר: "אמא שלי לא כמו הצעירים, היא הולכת וחוזרת ריקה. היא שואלת אותי מה נאכל לארוחת צהריים או ערב, ואני אומרת לה: בסדר, אל תבכי אמא".