השלכות ההסכם המסחרי בין ארה"ב לאיחוד האירופי: מי ירוויח ומי יפסיד?
כלכלה בינלאומית

השלכות ההסכם המסחרי בין ארה"ב לאיחוד האירופי: מי ירוויח ומי יפסיד?

כלכלה סדה ניוז - בהכרזה שהוגדרה כהיסטורית, גילו הנשיא האמריקני דונלד טראמפ וראשת הוועCommission האירופית אורסולה פון דר ליין - אתמול (ראשון) - על ההגעה למי שהם רואים כ"הסכם המסחרי הגדול ביותר אי פעם", במהלך מפגש שנערך במגרש הגולף של טראמפ בסקוטלנד.

למרות שההסכם עדיין בשלב ראשוני ולא נחתם באופן סופי, ההשפעות שלו החלו להסתמן בשווקים הפיננסיים ובתחומים הכלכליים השונים, מה שגרם לדיונים נרחבים על מי ייהנה מהפירות ומי עלול לספוג הפסדים, כך דיווחה רשת "בי.בי.סי".

ההכרזה נחשבת להישג משמעותי עבור הנשיא האמריקני, אשר תמיד שס אל את שינויי יחסי הסחר של מדינתו עם שותפיה הבינלאומיים.

על פי ניתוח של המוסד "קפיטל אקונומיקס", האיחוד האירופי עשוי להתמודד עם ירידה בתוצר המקומי הגולמי של 0.5% בעקבות ההסכם, מה שמשקף את גובה הפשרות שהציבו האירופים בתמורה להקלות בימים המינהליים.

כמו כן, דיווחים ציפו שההסכם יזרים כ-90 מיליארד דולר לקופת האוצר האמריקנית דרך הכנסות על מיסים על מוצרים אירופיים, בהתבסס על נתוני סחר בין הצדדים בשנה שעברה, על פי "בי.בי.סי".

עם זאת, הרווח הזה עשוי לא להימשך זמן רב, כאשר צפויה לצאת השבוע נתונים כלכליים אמריקאיים קריטיים הנוגעים לאינפלציה, תעסוקה וביטחון הצרכן, שיכולים להראות עד כמה האסטרטגיה ההגנתית של טראמפ אפקטיבית.

הצרכן האמריקני.. הפסד ישיר

מנגד, נראה שהאזרח האמריקני הוא המפסיד הגדול בטווח הקצר. למרות שהמכסים החדשים על מוצרים אירופיים לא הגיעו למקסימום שציפו (30%), הטלת מיסים בשיעור של 15% עדיין מהווה עול משמעותי.

לפי "בי.בי.סי", המיסים הללו מתורגמים ישירות לעלייה במחירי המוצרים מיובאים, מה שמחמיר את משבר יוקר המחיה שהאמריקאים סובלים ממנו מאז החזרתו של טראמפ לבית הלבן.

"בי.בי.סי" ציינה גם שהחברות האמריקניות שמייבאות סחורות מהאיחוד האירופי יישאו בעלויות הללו בראשונה, אך ככל הנראה יסבו את העול לצרכנים הסופיים, מה שיגדיל את עלויות היומיום של מיליוני משפחות.

תעשיית הרכב.. הפרדוקס הכפול

אחת התחומים המושפעים ביותר היא תעשיית הרכב, שהאמריקה הפחיתה את המיסים על ייבוא רכבים אירופיים מ-27.5% ל-15%, מה שמפחית את הלחץ הישיר על חברות גרמניות כמו "פולקסווגן" ו"ב.מ.וו" ו"מרצדס" אך אינו מבטל את השפעת המיסים לחלוטין.

איגוד יצרני הרכב הגרמנים "VDA" הזהיר שהמיסים החדשים יעלו לתעשייה "מיליארדים דולרים מדי שנה".

לעומת זאת, חברות ייצור הרכב האמריקניות קיבלו תמיכה מעשית בהפחתת המיסים של האיחוד האירופי על רכבים אמריקאיים מ-10% ל-2.5%.

אך כאן מתגלה הפרדוקס, שכן רבים מהרכבים האמריקניים מורכבים בקנדה ובמקסיקו, مما שמוביל לכך שהם כפופים למיסים בשיעור של 25% בתוך השוק האמריקני, כלומר גבוה יותר מהכאלה המוטלים על רכבים אירופיים. מה שאומר שהמפיקים המקומיים עלולים למצוא את עצמם תחת איום של תחרות לא הוגנת.

שוק האנרגיה האמריקני.. המרוויח הגדול

חלק מרכזי מההסכם כלל התחייבות אירופית לרכוש אנרגיה אמריקנית בשווי 750 מיליארד דולר, בנוסף להשקעות בשווי 600 מיליארד דולר הכוללות תחומים שונים, בהם ציוד מלחמתי ואנרגיה גרעינית, על פי הצהרות טראמפ ופון דר ליין לכלי התקשורת.

פון דר ליין אמרה "נמיר את הגז והנפט הרוסיים בייבוא משמעותי של גז טבעי אמריקני נוזלי, נפט ודלק גרעיני". צעד זה מחזק את הקשר של ביטחון האנרגיה האירופי עם ארצות הברית, לאור ההשפעה ההולכת והגדלה על הימנעות מהתלות באנרגיה הרוסית מאז מלחמת אוקראינה.

זעזועים בתחום התרופות האירופאיות

אחד מהנושאים הבעייתיים ביותר בהסכם הוא נושא תעשיות התרופות, כאשר בעוד שטראמפ הצהיר כי התרופות האירופיות אינן נכללות בהסכם, פון דר ליין אישרה ההפך, מה שגרם לבלבול שפוגע בחברות תרופות אירופיות שהיו מקוות לפטור מלא מהמיסים.

חשיבות תחום זה טמונה בתלות הגדולה שלו בשוק האמריקני, כפי שקרה עם תרופת "אוזימפיק" לטיפול בסוכרת מסוג 2 שמיוצרת על ידי חברה דנית ונמכרת בהיקפים רחבים בארצות הברית.

באירלנד, עלו ביקורות פוליטיות בעקבות ההשפעות האפשריות של ההסכם על תחום התרופות המקומי.

שוק התעופה.. סחר ללא חיכוך

כצעד להקלת המתחים, הסכימו שני הצדדים על פטור מהמיסים עבור חלק מהמוצרים האסטרטגיים, כמו מטוסים, חלפים וכמה חומרים כימיים וחלקים חקלאיים.

פון דר ליין ציינה כי "האיחוד האירופי עדיין מחפש הסכמות פטור הדדי נוספות, בפרט בתחומי היין והאלכוהול".

צעד זה עשוי להקל על הסחר בין שני הימים הכלכליים הגדולים בעולם, ללא סיבוכים מינהליים על סחורות מסוימות.

האיחוד האירופי.. פשרות כבדות ושבר פנים

למרות שההסכם נחשב להישג דיפלומטי כשלעצמו - כך אומרת "בי.בי.סי" - האיחוד האירופי נאלץ להציע פשרות כבדות. ארצות הברית שמרה על מיסים גבוהים (50%) על יצוא הפלדה והאלומיניום האירופיים, והפחתת המיסים הייתה נמוכה ממה שבריסל שאפה אליו.

בולט היה עלייה בביקורת בתוך הקבוצה האירופית, במיוחד מצרפת ומהונגריה, שכן ראש ממשלת צרפת פרנסיס באיירו תיאר את יום ההסכם כיום "אפלה לברית העמים החופשיים", בעוד שראש הממשלה ההונגרי ויקטור אורבן אמר "טראמפ טשטש את פון דר ליין בארוחת הבוקר" כהבעת דאגה אירופאית מהתוצאה של המו"מ.

למרות הקרעים הללו, ראתה ראשת הוועCommission כי ההסכם מונע מאירופה מלחמת סחר בלתי נסבלת לאור כלכלה מעוכבת, כשהיא טוענת שזה "תורם להנחיית יחסי הסחר להיות ברי קיימא יותר" על פי מה שהיא ציינה במסיבת עיתונאים לאחר ההכרזה.

שווקים עולמיים.. תגובה מיידית

ושוקי ההון באסיה ובאירופה עלו מיד לאחר הכרזה על ההסכם, שכן המוסדות הפיננסיים ראו בזה "הסכם ידידותי לשווקים" כך אמר אנליסט השווקים קريس וסטון מחברת "פייפרסטון" האוסטרלית, שהצביע על כך שה"הסכם מספק בהירות ויציבות למשקיעים, ומחזק את האירו בטווח הקצר".

ההסכם מגיע לאחר שבועות של הסלמה אמריקנית, כאשר ממשלת טראמפ הטילה באפריל מכסים שנקראו "מיסי יום השחרור" בגובה 30% על יצוא האיחוד האירופי.

מאז, ניסתה בריסל להרתיע את ההסלמה דרך מו"מ מורכב, הנובע מחששות כלכליים וביטחוניים, במיוחד כשיש עלייה בתלות האירופאית במטריית ההגנה האמריקנית לאור משבר אוקראינה.

דיפלומטים לשעבר מהאיחוד האירופי, כמו ג'ון קלארק, הזהירו כי "האיחוד היה בעמדה חלשה ולא הייתה לו ברירה אלא לקבל" והוסיפו כי "מה שקרה הוא יום רע לסחר הבינלאומי, אך הוא יכול היה להיות גרוע יותר".