תקדים חוקי בפריז.. החלטה המעניקה לפלסטינאים מעזה זכויות מקלט בצרפת

תרגום סדא ניוז - דוח שפורסם בעיתון "ישראל היום" הראה כי בית המשפט להשקפת קשרים בפריז העניק זכויות מקלט לאישה מעזה ולבנה, מה שמקים תקדים לגבי קרוב לחצי מיליון פלסטינים מעזה שיכולים לקבל מקלט פוליטי במדינה. הימין הצרפתי מיהר לבקר את ההחלטה ואמר: "ההחלטה מתעלמת מהזכות הריבונית של אזרחי צרפת".

המשפטנית הלאומית הצרפתית למטופלים ביום שישי העניקה את סטטוס הפליט לאישה פלסטינית מעזה ולאדם נוסף, והשתקפה על כך שיש להם "חשש המיוחס לרדיפה אישית" אם יחזרו לאזור בשל "לאומם". זו הפעם הראשונה שצרפת מעניקה את הסטטוס הזה לתושבי רצועת עזה.

לפי הדו"ח העברי: "בין ההשלכות האפשריות של ההחלטה, ישנם כקרוב לחצי מיליון פלסטינים החיים בעזה, שהם צאצאיהם של הפליטים משנת 1948, עשויים לקבל את סטטוס הפליט בצרפת אם יחפשו מקלט בפריז".

הדו"ח המשיך: "זהו תקדים במערכת ההגירה הצרפתית, שיכול לספק מוצא למאות אלפי תושבי עזה, אם יחפשו לעזוב את הרצועה. בהחלטת בית המשפט נכתב שהביקור הוענק להם "לפי אמנת ז'נבה מ-1951, בשל אמצעי הלחימה שלקחה צבא ישראל מאז תום הפסקת האש במרץ 2025".

ולפי הדו"ח: "האישה הפלסטינית נהנתה בעבר מהגנה משנית, לאחר שיצאה מרצועת עזה לאחר כמה ימים מתחילת התגובה הישראלית על תקיפות חמאס ב-7 באוקטובר 2023. לפני שנה, משרד ההגנה הצרפתי לפליטים ואזרחי הגירה (OFPRA) דחה את הבקשה שלה להעניק לה את הסטטוס לפליט המוגן המונח באמנה של ז'נבה, המעניק לה רישיון שהות של עשר שנים - לעומת ארבע שנים להגנה משנית".

מאיה לינו, עורכת הדין של המבקשת, אמרה בהודעה: "אין לנו אלא לברך על ההחלטה הזו, אשר קובעת שהקונפליקט, שהוא חריג בעוצמתו, מסכן את כל הפלסטינים בשל היותם פלסטינים".

בעבר, הבעיות שהעלה הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לגבי גירוש תושבי רצועת עזה למדינות שכנות עוררו שיח נרחב והנחה בין מדינות רבות ערביות ועולמיות. טראמפ הציע בינואר 2025 להעביר בין מיליון למיליון וחצי מתושבי עזה מחוץ לרצועה, תוך שהוא מחשיב את זה כ"מהלך אשר יקל על שיקום האזור ויהפוך אותו ליעד תיירותי וכלכלי". רעיון זה פגש בהתנגדות רבה מצד מדינות ערביות ואיסלאמיות, כאשר סעודיה, ירדן וטורקיה הביעו את התנגדותן לכל ניסיון להעביר את הקונפליקט הפלסטיני באמצעות גירוש בכוח.

באותה תקופה, ממשלת ישראל הודיעה על ההקמת "מינהלת ההגירה ההתנדבותית" במרץ 2025, שהיא רשות רשמית האחראית להקל על כליאה של תושבי עזה למדינות שלישיות, בתיאום עם ארגונים בין-לאומיים וגורמים ממשלתיים. לפי דיווחים ישראליים, המינהלה פועלת כדי לספק נתיבים בטוחים ביבשה, בים ובאוויר, ובדיקת עוברים על גשרים, במטרה לעודד את מה שהיא מתארת כ"הגירה התנדבותית".

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הצהיר כי ממשלתו "מוכנה לעודד את ההגירה ההתנדבותית של פלסטינים מעזה", אך הדגיש כי "הבעיה היא למצוא מדינות המוכנות לקבלם". כמו כן, שר המלחמה הישראלי, ישראל כץ, שציין כי "לא פחות מ-40% מתושבי עזה מתעניינים בהגירה", טען כי השר המושליך משה ארבל אמר על עזיבת אלפים של פלסטינים דרך נמל התעופה רמון בחודשים האחרונים.

מנגד, ארגוני זכויות האדם ואנליסטים פוליטיים סבורים שהמדיניות הזו מהווה צורת "טרנספר" בכפייה, במיוחד לאור המצב ההומניטרי הקשה שהעוברים על הפוטנציאל למעבר על ההכנות המשבר המקיף, החסימה והצנטרליות שבו. גורמים פלסטינים ובין-לאומיים הזהירו כי תכניות אלו עשויות להוביל ליצירת נכבה חדשה ולסיים את הקונפליקט הפלסטיני תחת מסוך מטעה.

ההחלטה הצרפתית להעניק זכויות מקלט לאישה מעזה ולבנה מעוררת שאלות האם צעד זה מהווה שינוי הומניטרי עצמאי במדיניות המקלט האירופאית, או האם הוא חופף בעקיפין עם ההצעות הפוליטיות המעודדות את עזיבת תושבי הרצועה, כפי שמקדמים כמה גורמים ישראליים ואמריקאיים.

בעוד שבית המשפט הצרפתי מדגיש שההחלטה מבוססת על אמנת ז'נבה מ-1951 ומשקפת את התדרדרות המצב ההומניטרי בעזה, מתוך משקיפים קיים תחביב כי תוצאותיה המעשיות עשויות לפתוח את הדלת לגל מקלט רחב, מה שמעורר דיון לגבי האיזון בין המחויבות החוקית להגנה על אזרחים, לבין האפשרות לעשות שימוש בהגנה זו בהקשרים פוליטיים רחבים יותר.