"החברה הלאומית לדלקים".. השקעות עשויות להביא מיליונים לקופה והחששות קשורות להעלאת הסובסידיה הממשלתית

מ-special SadaNews - הוכרז על ידי ממשלת פלסטין בישיבתה השבועית האחרונות ביום ראשון על הקמת מועצת מנהלים מייסודית לחברה הלאומית לדלקים שבמסלול הקמה, ועל מינוי המועצה להכין את המסגרת המשפטית של החברה והכנת הדווחות הכספיים הראשוניים שלה, ולהפריד אותה מדווחות רשות הדלק. ממשלת ישראל אישרה בישיבתה מספר 75 את הקמת חברה ממשלתית לדלקים במטרה לחזק את ההשקעות, לחזק את תחום האנרגיה ולארגן את השוק, ולגוון את מקורות האספקה. המועצה ציינה את המשך תפקיד הרשות הציבורית לדלק בשרטוט המדיניות וארגון תחום הדלקים ופיקוח עליו, אז מהי החברה שהשיחה סובבת סביבה ומה התועלת שלה?

החברה לפי מקורות מיוחדים תהיה עם הון גבוה, ותביא מיליוני דולרים לקופה הציבורית, תוך שמירה על כך שחלק הממשלה יהיה הגדול ביותר 51%, וחלק המגזר הפרטי 49%, מה שישאיר את השליטה והפיקוח בידי הממשלה, תוך הכנסת השקעות גדולות מהמגזר הפרטי.

מאג’די אלחסן, ראש הרשות הציבורית לדלק וסגן שר האוצר אומר: "הפרדת הרשות הציבורית לדלק מהפעולות המסחריות נחשבת צעד חשוב לקידום השקיפות וארגון תחום הדלקים, כך שהרשות מתפנה לתפקידה הפיקוחי והארגוני, בעוד שהפעולות המסחריות מנוהלות על ידי גוף מוסמך לפי עקרונות מקצועיים ברורים. ההמתנה לצעד הזה הייתה ארוכה לאור השפעתו על שיפור הביצועים, ועל העלאת היעילות של ניהול תחום זה החשוב".

כמו כן, הגיב מנהל מרכז הקשר הממשלתי ד"ר מוחמד אבו רבח ואמר: "הקמת החברה לא תבטל את תפקיד הרשות, ולבהירות.. חברה ממשלתית לדלקים, מטרתה היא לחזק את ההשקעות, לחזק את תחום האנרגיה ולארגן את השוק, ולגוון את מקורות האספקה, בעוד שתפקיד הרשות הציבורית לדלק ממשיך בשרטוט המדיניות ובפיקוח על תחום הדלקים. לדוגמה, בתחום האנרגיה ישנה החברה הפלסטינית לתחבורה חשמלית, ומצידה רשות האנרגיה".

כלכלן שציין כי אינו רוצה לחשוף את שמו לסדה ניוז: הקמת החברה הזו היא דבר חיובי מבחינת אספקת הכנסות לקופה הציבורית, השיחה מתמקדת בהקמת חברה עם הון גבוה, אבל מצד שני יש חששות משני צדדים: הראשון הוא שהממשלה תבטל לחלוטין את התמיכה שלה בדלקים מה שיביא לתמחור תואם למחירים הישראליים, והשני הוא שבמקרה שהמחירים יהיו דומים לאלה של ישראל, אז הדלקים בש territories הפלסטינית יאבדו מערכם מהבחינה התמחורית בהשוואה לישראל, ובכך תיתכן ירידה בצריכה בתחנות הדלק בגדה, מה שעלול להוביל להפחתת הכנסות הרשות הלאומית מדלקים, או שהפניית התופעה לא תועצם.

מנגד, אומר הכלכלן ובעל עסק סמיר חלילה לסדה ניוז: "אין קשר להחלטה הזו למחירים, מחירי הבנזין אפשר למכור אותם בפחות מ-15% בהשוואה לישראל, כך שהפרוטוקול הכלכלי של פאריס מאפשר את זה, ואילו ערך מס הדלק והערך המוסף הביאו לרשות הלאומית בשנה שעברה בסביבות 3.3 מיליארד שקל, שזה כשליש מערך הכנסות המיסוי שלא הועברו", אבל הוא מסכים כי החרדה לגבי האפשרות לבטל את הטווח המחיר בעקבות ההיגון של חלק מההכנסות מהמיסוי נותרה רלוונטית במיוחד לאור היעדר מערכת שמתארת ומפקחת על החברות הממשלתיות כפי שבחוויות קודמות.

הוא מוסיף: "באופן כללי אני לא צופה עליית מחיר, מחיר הדלקים הוא בין היקרים בעולם, וחשיבות החברה טמונה לא בהפצה אלא ביכולת הרשות הלאומית להביא השקעות ואחסון ובייבוא ולאחר מכן בייצור המוצרים הנפטיים על ידי הקמת תחנת זיקוק. אבל זה נושא שבעצם מוקדם לשפוט עליו, אין ברירה אלא להבין מה כיוונתה של הממשלה בנושא הזה".

אף על פי שהחיוביות בהקמת החברה הזו מבחינת עקרון מסכים חלילה כי היא פותחת את הדלת לשותפות ממשלתית בשני במידה לפחות, כלומר אחסון המוצרים במקום להשאיר את הנושא הזה למגזר הפרטי, והייבוא של המוצרים ישירות מחוץ לישראל שהוא אפשרי כעת לפי החוק.

הוא המשיך: "הייתי מעדיף שהמגזר הפרטי יוביל והממשלה תשתף בשני סיבות: חוסר יכולת הממשלה נכון להיום להשקיע לאור חוסר הנזילות המזומן, והשני הוא עמדת הממשלה הישראלית כלפי חברה ממשלתית פלסטינית שהיא עלולה להיות שלילית בהשוואה לחברה פרטית".

בידיעה כי הממשלה מדברת על תמיכה ממשלתית בדלקים בשיעור 700-800 מיליון שקל בשנה, לפני שהיא יורדת ל-600 מיליון שקל בתקציב הנוכחי בגלל השפעות המשבר הפיננסי.

לידיעתכם התמיכה הממשלתית היא בעצם צמצום טווח המיסים במס המוצרים, מה שמוביל לטווח מחירים נמוך יותר בהשוואה לישראל בשיעור שנע בין 50 אגורות לשקל על הליטר במיוחד בליטר הסולר.

ידוע כי שיעור הצריכה השנתית של territories הפלסטינית מדלקים מגיע ליותר מ-1.4 מיליארד ליטר, כאשר ממוצע הביקוש החודשי עומד על כ-95 מיליון ליטר. פלסטין מייבאת את כל הצרכים שלה מהמוצרים הנפטיים (בנזין וסולר) מהשוק הישראלי. ודלק הסולר גובר על יותר מ-60% מהשיעור הכולל של הצריכה. והמיסים (הערך המוסף והבלו) מהווים יותר משני שלישי מתוך המחיר הסופי לצרכן.

החוקר הכלכלי ד"ר טארק עשר אומר ש"החוקה הפלסטינית בסעיף 21 מחוק היסוד המהודר מ-2003 היא ברורה ונחרצת: המערכת הכלכלית בפלסטין מבוססת על עקרונות הכלכלה החופשית, ומותר לרשות המבצעת להקים חברות ציבוריות שמתארגנות בחוק, מציין כי הנוסח החריג הזה, המעניק לממשלה רשות להתערב בשוק החופשי הוא בדיוק מה שהממשלה תומכת בו כעת. אבל השאלה העמוקה יותר היא: האם כל מה שמותר בחוקה הוא צריך כלכלית? ההבדל בין המותר והדרוש הוא מהות מדע הכלכלה, וההבדל הזה לפעמים נעדר בהחלטותינו.

הוא מוסיף: "במקרה של חברת הדלקים, טרם התקבל שום חוק המארגן את פועלה, והמועצה המייסודית אחראית רק על הכנת המסגרת המשפטית וההפרדה הפיננסית, מה שמשמעותו שאנחנו בפנינו חברה ממשלתית מנוהלת בהחלטות ניהוליות לפני שהיא נושאת לפיקוח חקיקתי".

ולפי עשר, יש להטיל את השאלה העמוקה יותר: האם ההחלטה הזו היא התחלה של ההפרטה של תחום הדלקים, כלומר שהחברה הממשלתית תהיה התאנה של חברה לאומית גדולה שתוצג מאוחר יותר להנפקה ציבורית כפי שקרה בתחום התקשורת? או שאנחנו מול התחלה של הלאמה והרחבה ממשלתית בניהול הכלכלה, באופן שמתנגד לרוח סעיף 21 של החוקה אשר מקנה לכלכלה החופשית ועושה את החברות הציבוריות יוצאות מן הכלל ולא כלל?

הוא מוסיף: "הדוקטור מוחמד מוסטפה, לפני שלושים שנה, בנה את תחום התקשורת על עקרונות השוק החופשי, התחרות, והשותפות עם המגזר הפרטי, כך שיצא מחברה מצליחה ועשירה שעדיין מביאה רווחים למשקיעים עד היום. היום, כשהוא מאשר חברה ממשלתית לדלקים, נראה כאילו הוא כותב פרק שונה לחלוטין במחשבתו הכלכלית. האם השתנו הנסיבות או השתנו האמונות?".

הוא ממשיך: "התשובה לשאלה הזו זקוקה לשקיפות מצדה של הממשלה, ולדיון חברתי רחב, ואומץ להודות שהכלכלה לא מתנהלת בניסיון ושגיאה, ולא בהחלטות חפוזות אשר חסרות מחקר כלכלי מעמיק, אלא מתוך ראייה ארוכת טווח המחשיבה את הייחודיות של הכלכלה הפלסטינית תחת כיבוש וגם עקרונות השוק החופשי אשר הוסכמו בחוקתנו".