"מאס": אזורים תעשייתיים ישראליים ביהודה ושומרון: עיוות כלכלי המפריע לפיתוח הפלסטיני

סדה ניוז - שלום תרם מכון מחקרי מדיניות כלכלית פלסטיני (מאס) את מפגש השולחן העגול השני לשנת 2026 כדי לדון "באפקטים הכלכליים של האזורים התעשייתיים הישראליים ביהודה ושומרון: תעסוקה, זיהום סביבתי, והפרעה לוגיסטית פלסטינית". הפגישות התקיימו במכון ובאמצעות טכנולוגיית זום. ד"ר וליד חבאס, חוקר במרכז הפלסטיני ללימודים ישראליים (מדאר), הכין את המסמך הרקע, ואילו ד"ר מהאר חשיש, יועץ שר התעשייה, וד"ר סוהא עוודלה, המזכירה הכללית של ההתאחדות הכללית של התעשיות הפלסטיניות, הציגו את התובנות והתגובות שלהם על המסמך.

בהתחלת המפגש, ברך ד"ר סמאח חלאק, רכז מחקר במכון, את המשתתפים מהתחומים השונים וציין את החשיבות הרבה בדיון בנושא זה שחושף את הטבע המורכב של אזורים תעשייתיים אלה, שעוברים על תפקידם הייצורי כדי לפעול ככלי לשליטה כלכלית וכיוונון משאבים, דבר שמטיל לחצים ישירים על אפשרויות הפיתוח הפלסטיניות ודורש תשומת לב מיידית.

החוקר חבאס הציג ניתוח מקיף של ההשפעות הכלכליות של האזורים התעשייתיים הישראליים ביהודה ושומרון, כחלק מהסביבה ההתיישבותית המתרחבת שמקיפה את המרחב הגיאוגרפי ופוגעת ברמות שונות בכלכלה הפלסטינית. הוא ציין כי ישנם כ-35 אזורים תעשייתיים ביהודה ושומרון, כולל אזורים לתעשיות כבדות כמו מתכות, כימיקלים, פלסטיק וצמנט, לצד פארקים תעשייתיים, טכנולוגיים, מרכזי מסחר ושירותים. הוא הדגיש כי אזורים אלו תורמים לחיזוק הקשר הכלכלי בין המתנחלים לישראל, והם מתקשרים עם רשתות הכבישים המעגליים והצירים המרכזיים.

החוקר הסביר כי המסמך קובע חמישה אפקטים עיקריים על הכלכלה הפלסטינית. ראשית, העמקת תלות התעסוקה הפלסטינית דרך שוק עבודה לא שוויוני המבוסס על שכר נמוך ופגיעות חוקתיות. שנית, משיכת חלק מן ההשקעות הפלסטיניות לאזורים אלו, מה שמעיד על חוסר פיקוח רציני. שלישית, השבתת התנועה המסחרית עקב פיצול הגיאוגרפיה הפלסטינית ועלייה בעלויות ההובלה והמסחר. רביעית, עלייה בזיהום הסביבתי כתוצאה מהעברת תעשיות מזהמות לאזורים אלו בהעדר פיקוח ארגוני. וחמישית, תפיסת אדמות חקלאיות ודעיכת המשאבים הטבעיים, דבר המשפיע לרעה על היצור החקלאי ומסכן את הביטחון התזונתי.

החוקר סיים את הצגתו עם סדרה של המלצות הקוראות לאמץ עמדה רשמית פלסטינית ברורה באשר ליחסים עם האזורים התעשייתיים הישראליים, ולטפל בסיבות המניעות את ההון הפלסטיני לעבור למתנחלים, ולעבוד להגן על העובדים, כמו גם לקרא להחיל על ישראל אחריות על העבריינות הסביבתית. בהקשר זה, ההמלצות עוסקות בהחשיבות של פיתוח גישה פיתוחית וריבונית ארוכת טווח, שמחזקת את הכלכלה הלאומית הפלסטינית ומפחיתה את התלות הכלכלית.

בהתייחסותו למסמך, הבהיר חשיש כי הממשלה הפלסטינית מעניקה חשיבות רבה למחקרים שמנפיק מכון מאס. הוא ציין כי המדיניות הישראלית מעודדת התנחלות על ידי הענקת תמריצים והקלות לאזורים התעשייתיים המוקמים במתנחלים, ואמר שההשקעה הישראלית הזו מגיעה בהקשר למיזם התיישבותי מחליף ומנסה להאדיר את ההתנחלות.

חשיש הוסיף שהממשלה הפלסטינית מעניקה חשיבות רבה לאזורים התעשייתיים הפלסטיניים בשל מה שהם מספקים כמחזק עמידות ויצירת מקומות עבודה, וציין כי עיר ג'נין התעשייתית תראה אור בקרוב, ותהיה ראשיתה של הכלכלה הפלסטינית עם הכוונת משקיעים פלסטיניים משטחים הפלסטיניים 48 להשקיע בה. הוא הוסיף שהממשלה הפלסטינית מחייבת את המוצר הלאומי הפלסטיני בהגשת מכרזים, וממוקדת בתמיכה באנרגיה מתחדשת באזורים התעשייתיים הפלסטיניים כדי להפחית את עלויות הייצור.

בעצמה, אמרה עוודלה כי מעורבות חלק מהמשקיעים והעובדים הפלסטינים באזורים התעשייתיים הישראליים אינה בהכרח מעידה על קבלת המיזם ההתיישבותי, אלא על הפער הגדול בין הסביבה ההשקעתית הפלסטינית המוגבלת, והסביבה אותה מספקים האזורים התעשייתיים הישראליים מבחינת תשתיות, יציבות ונוחות גישה לשווקים.

היא הדגישה את הצורך בבניית חלופה כלכלית פלסטינית על ידי פיתוח האזורים התעשייתיים הפלסטיניים, שיפור התשתיות, הפחתת עלויות הייצור, וחיבור הכלכלה הפלסטינית לשווקים הערביים והאזוריים, והדגישה שכל מדיניות צריכה לשלב בין לחצים לספק חלופות כלכליות ומקומות עבודה.

המשתתפים בדיונים הדגישו את הצורך להעלות את המודעות לנזקים הסביבתיים שנגרמים על ידי האזורים התעשייתיים במתנחלים, לצד הצורך לכסות את השפעת ההשקעה הפלסטינית באזורים התעשייתיים הישראליים ביהודה ושומרון, ורמת הנוכחות הפלסטינית בהם.