הדינר הירדני ברצועת עזה.. עודף על הצורך עקב מציאות המלחמה

מיוחד ל"סדא ניוז": "כתוצאה מהנסיבות שראוי עוטף עזה, הפנו האזרחים לשימוש במטבע השקל וכמו כן לתשלום אלקטרוני במכונות ומוזהבים, ובתשלומים אוניברסיטאיים" אומר הפעיל מוחמד אל-באהירי בדף שלו בפייסבוק, תוך כדי תגובה על הירידה בביקוש לדינר הירדני ברצועת עזה.

ואזרחים מאשרים ל"סדא ניוז" כי יש עזיבה גדולה משימוש בדינר הירדני לאחר יותר משנתיים וחצי ממלחמת ההכחדה, בניגוד למצב שהיה לפני המלחמה, אז השתמשו בדינר הירדני בכמה תחומים, אך המצב השתנה עקב גורמים فرضו על המציאות.

אומר האזרח שוקי אבו שנאב "אפילו האוניברסיטה לא מסכימה לקבל את הדינר הניירי להנפקת התעודה".

אומר המומחה למדיניות כלכלית ד"ר אמין אבו עישה ל"סדא ניוז": רוב המטבעות הנייריים המופצים ברצועת עזה הם פגומים עקב חוסר ההיתר מהצד הישראלי מאז תחילת המלחמה להכניס את המטבעות המזומנים, במיוחד מקטגוריית השקל לרצועת עזה", ומציין כי רוב הסוחרים והמוסדות מסרבים לעסוק בדינר ניירי אלא מעדיפים לעסוק דרך האפליקציות באמצעות כלי תשלום אלקטרוניים.

ומוסיף "הדינר הקיים ברצועת עזה רובו מטבעות פגומים, בגלל חוסר החלפתו בשלוש השנים האחרונות, ולכן כאשר הוא מחלף בשוק מחירו נמוך בהרבה ממחיר המסך (עקב חוסר תשלומים מזומנים לסטודנטים באוניברסיטאות, והיעדר עונת החג והעומרה ועסקאות דירות).

והבהיר כי הדינר לא מבוקש לעצמו אלא לסילוק ולקניית מספר סחורות ושירותים, כמו כל מטבע מזומן, ולאחרונה הוא מוחלף בין 3.50 ל-3.70 כמובן אם המטבע הניירי חדש", והסביר כי חוסר האמון במטבע נגרם עקב ירידה במספר עסקאות דינר הנ"ל ונזק לתוכניות הדינר, מה שגרם (לחוסר בביקוש ועודף בהיצע, והתוצאה הייתה הפחתת מחירו מול השקל בשוק המטבעות בעזה).

ומצביע על כך שחלק מהעסקאות כמו תשלומי טיפולים, מקבלים חלקם פעולות תשלום דרך תשלום אלקטרוני בדינר, כי מחירו בבנקים הוא אותו מחירים של המסך, כשהוא מציין שפעולות תשלום אלקטרוניות ברצועת עזה גוברות באופן כללי על פעולות תשלום רגילות.

ומשיב כי אפילו סוחרים קמעונאיים מעדיפים לבצע את ביצועי העסקאות העסקיות דרך כלי תשלום אלקטרוניים, כשהוא מציין שכל הפרטים והסוחרים כיום ברצועת עזה מחזיקים בחשבונות בנקאיים או בארנקים אלקטרוניים למבצע תשלומים במקרים של קנייה או מכירה.

ומוסיף "הדינר ברצועת עזה הוא לא מטבע ראשי והוא שימש למטרות מסוימות כגון תשלום עבור רכישת דירות וקרקעות או טיפים או תשלומים אוניברסיטאיים או סילוק תשלומים עבור העומרה והחג וגם שכר דירות לחנויות", כשהוא מציין שפעולות רכישת דירות וקרקעות ותשלומי החג נעצרות כיום עקב תנאי המלחמה, ואילו ההורים מעדיפים לשלם את הטיפים באמצעות כלי תשלום אלקטרוניים וגם האוניברסיטאות והשוכרים המעדיפים לשלם או בשקל או בדולר כי רוב הקטגוריות מחזיקים בחשבונות בנק בשני המטבעות הללו", כשהוא מציין שהצטברות הדינר ברצועת עזה ללא שימושו גרם להפחתת המחיר האמיתי שלו על ידי הסוחרים בגלל שהמטבע הניירי פגום, וזה הביא לירידה בביקוש.

 ומוסיף "כמה סיבות הביאו לירידת שיעורי התחלופה לדינר הירדני ולירידת תנועת הכלכלה ברצועת עזה עקב השינויים שיצרה המלחמה", כשהוא מציין שכיום אין ביקוש למטבע זה מה שגרם לירידת מחירו בשווקים ביחס למחיר הרשמי.

לצידו, אומר מקור בנקאי שדיבר עם סוכנות סדא ניוז כי השימוש בדינר הירדני ברצועת עזה היה ביסודו מוגבל לפני המלחמה, כשהוא מציין שהרצועה יותר קשורה למצרים בניגוד לגדה המערבית הקשורה דרך עסקאות מסחר שונות, בנוסף לתנועת אנשים עם עבר ירדן.

ומדגיש המקור כי מציאות המלחמה שינתה רבות את תחום העסקאות המזומנים ברצועת עזה בכיוון כלי תשלום אלקטרוני, במיוחד לאור העובדה שהמרבית של המטבעות בפגמים עקב המניעה של הכיבוש להכניס מטבעות נייר מאז תחילת המלחמה.

ולפי נתונים שפורסמו על ידי איגוד הבנקים בפלסטין, מהווה הדינר כבסיס 16% מסך הפיקדונות בבנקים הפועלים בפלסטין עד סוף השנה שעברה שהם שווים ל-3.5 מיליארד דולר, בהשוואה ל-42% מהפקדות במטבע הדולר, ו-39% במטבע השקל.

בעוד הדינר מהווה שיעור של 9% מגודלות האשראים שניתנים עד סוף השנה שעברה שהם שווים ל-1.07 מיליארד דולר, בעוד האשראים במטבע הדולר כ-40% מנתח האשראים המוענקים, ומטבע השקל כ-49% מסך האשראים.

ולפי מקור בנקאי, מאשר כי גובה הנזילות הכניסה בשוק ואנשים וחברות בגדה עולה על יחסו מהפקדות ואשראים המוענקים, עקב העדפת חלק גדול מהקטגוריות לשמור את המטבע הזה רחוק מהבנקים עקב השימוש בו לצרכים של טרדות עסקיות בחלק מהתחומים, במיוחד לאור עלייה בהחלפות מסחריות עם ירדן האחיות.