מומחה: הכלכלה הישראלית אינה מסוגלת לקלוט את כוח השקל בטווח הקצר ובינוני

חדשות סדה: היועץ הפיננסי והמומחה הבנקאי מוחמד סלמה אישר כי הכלכלה הישראלית אינה יכולה בטווח הקצר ובינוני לקלוט את כוח השקל מול הדולר מתחת לרמה של 3 שקלים לדולר, וציין כי שער החליפין הנכון של הדולר מול השקל אם נחשבים לכל הגורמים הכלכליים צריך להיות כרגע בין 3.25 שקלים ל-3.10 שקלים, ולא מתחת ל-3 שקלים כפי שהוא מוחלף כיום.

סלמה אמר ל"סדה ניוז" כי אם יקרה דיון על השגת רמת החליפין של הדולר מול השקל ברמה של 2.5 שקל, זה לא יקרה בין לילה, אלא ידרוש בין 3-5 שנים, זה תלוי במספר התפתחויות בכלכלה הישראלית.

דולר ב-2.5 שקלים הוא דבר אפשרי

סלמה אומר: "הגעה שלנו לרמות החליפין של 2.5 שקל לדולר הפכה לדבר אפשרי, אך אם זה יקרה זה ידרוש (3-5) שנים, אך בטווח הקצר והבינוני נראה כי הכלכלה הישראלית אינה מסוגלת לקלוט את כוח השקל", וציין כי הבעיה הנוכחית היא כי הכלכלה הישראלית אינה מסוגלת לסבול את כוח המטבע עקב גודלו הקטן של אוצר ההשקעות, ויכולת הכלכלה לקלוט את המסה הכספית.

היו הערכות ממשרד האוצר הישראלי שציינו כי המשך ירידת הדולר מול השקל בטווח הארוך, בשנים הקרובות, ולא רק בטווח הקצר.

סלמה מדגיש כי הכלכלה אינה מסוגלת לקלוט את כוח השקל הנוכחי, אין שוק מניות שבו אפשר לקנות וגם אין שוק אג"ח לקנות בו, אם תחליט לקנות בכל תחום, איך אפשר להשקיע ברמות הללו או לפי שערי החליפין הנוכחיים, ציין כי חלק מכוח השקל הגיע בעצם כתוצאה מהחלטות הבנק המרכזי הישראלי וניהול הסיכונים של תיקים השקעתיים בחו"ל וכפייתם לגדר ולקנות שקל בשווי 20% מהצמיחה בגובהם, והמניות העולמיות גבוהות ובמיוחד האמריקאיות, אם מניות אמריקאיות יירדו זה דבר טבעי שיתבצעו פעולות מכירה של השקל שנקנה ואותם משקיעים יחזרו לדולר ולמרכזים הפיננסיים שלהם במטבע הזה.

הגנה לאג"ח דולריות

לגבי תחזיות משרד האוצר הישראלי, סלמה אומר כי הן סובבות סביב הגנה לאג"ח דולריות שהמשרד מכר בשווקים הפיננסיים וקיבל מהם מימון בדולר כחוב חיצוני למימון המלחמה, שכן הוא הנפיק במהלך 3 השנים האחרונות כ-15 מיליארד דולר, וכעת המשרד קורא למכור שקל ולקנות דולרים כדי לגדר בהם. לכן האוצר הישראלי טוען כי אינו מחויב לגדר ולקנות דולרים במחיר הנוכחי אם הכיוון הכללי הוא שבמהלך 3-5 שנים יגיע שער החליפין הדולר מול השקל ל-2.5 שקל.

סלמה מדגיש כי רוב האנליסטים הפיננסיים מעריכים כי שער החליפין הנכון של הדולר מול השקל אם נחשבו למערכת התמחור המבוססת על מאזן התשלומים וביצוע הכלכלה המקרו-כלכלית וגורמי הביקוש וההיצע על המטבע הנדרש, יהיה גבוה מהשער שמוחלף כיום, מציין כי השער צריך להיות בין 3 שקלים ל-3.10 שקלים ולא מתחת לשער של 3 שקלים.

הוא אומר כי הסיכונים הגיאופוליטיים יקבעו בטווח הקרוב את שער החליפין אם המלחמה עם איראן תסיים, והשוק יקרא את זה כהסרת סיכונים אסטרטגיים מישראל, ואם יהיה שם ביקוש להשקעה, ובפרט על תחום הטכנולוגיה, זה יחזק את השקל במהלך 3-5 שנים ולא בין לילה.

צמיחה כלכלית שמתאימה לכוח השקל

סלמה עונה לגבי הסיבות לעליית ערך השקל מול הדולר, ומסביר כי השגת רמות צמיחה בישראל בשיעור של 5% בשנה פירושה 15% תוך שלוש שנים, וזה אומר עליית המטבע באותו שיעור של הצמיחה בכלכלה, שזה כיוון הגיוני, כי הכלכלה תצמח ותשיג הנחות להשקעות חיצוניות, ולכן עלייה בביקוש לשקל, מה שאומר עליית שער חליפין של השקל מול הדולר בסביבות 15% خلال שלוש שנים, וזה אומר השגת שער חליפין של 2.5 שקל לדולר.

ירידה גדולה במהלך שנה

הדולר ירד מול השקל במהלך השנתיים האחרונות בשיעור של כ-22.6% כאשר הדולר היה מוחלף מול השקל במאי 2024 בכ-3.70 שקל, בעוד שהוא מוחלף במאי הנוכחי סביב רמות החליפין של כ-2.90 שקל.

בעוד שער החליפין במאי 2025 נע בין 3.55 ל-3.61 שקל, כלומר רמות החליפין כיום נמוכות ב-18-19% ממה שהיה לפני שנה, שבה הייתה מלחמה אמריקנית ישראלית על איראן.

היו הערכות שיצאו ממשרד האוצר הישראלי שאמרו כי כל פעולה שתנקוט לא תימנע את הכיוון הכללי לירידת הדולר ועליית כוח השקל.

סלמה מוסיף: "אם תתרחש חיכוך בין ישראל לטורקיה למשל או עם מצרים ותגדל הסכנה הגיאופוליטית, או יקרו חילוקי דעות פוליטיים פנימיים בישראל ולא תהיה יכולת להקים ממשלה לאחר הבחירות זה עלול להוביל לדעיכה כלכלית". לכן סלמה מסכם ואומר: "ישנם כמה מרכיבים בכוח השקל שאינם נושאים תכונה של קיימות, והם עשויים להשתנות".

הוא אומר: "השקל הוא מטבע חזק כל עוד הכלכלה הישראלית מסוגלת לקלוט אותו", וציין כי לאחר שחזר הנשיא האמריקני דונלד טראמפ מסין, השווקים האמריקניים חוו ירידה, והדולר עלה מול סל המטבעות, והחלה להיווצר ירידת השקל מול הדולר, מציין כי ירידת מדדי המניות האמריקניים בלי קשר לגורמים הישראלים משמעותה החלשה של השקל באחוז מסוים, כי יש קשר אורגני בין השניים".

הבנק המרכזי הישראלי מפחד מכוח השקל

סלמה מוסיף: "הבנק המרכזי הישראלי מפחד מכוח השקל, שאף על פי שהוא יכול לעצור את האינפלציה, הוא יביא למשבר כלכלי, כי האינפלציה חיובית במידה מסוימת אם רמתה נעה בין 1-2%, מכיוון שהיא מעודדת צמיחה, אך המשבר עלול להוביל לצניחה כלכלית שאין רצון שיקרה".

וסלמה ציין את הניסיון הדומה שעבר הכלכלה היפנית לאחר 1994, כאשר הין נהנה מכוח רב, וכאן היה צורך בהתערבות, כי כוח המטבע יותר מדי משפיע על תוצאות כלכליות רעות כמו צניחה, הפסקת הצמיחה, עליית האבטלה, ירידת היצוא, והביקוש בכלכלה נחלש, כי הצריכה האישית יורדת כי הוא יקנה סחורה בכמויות כסף פחותות, וזה פוגע בכלכלה, ולכן הבנק המרכזי הישראלי פועל להפחתת הריבית ואם זה ילווה במספר גורמים, כולל ירידה במניות האמריקניות, זה יוביל לעליית מחיר הדולר לרמות מעל 3 שקלים, ציין כי תקרת שער החליפין הנוכחית לדולר מול השקל מגיעה ל-3.28 בשיא ול-2.90 בשפל, ולכן הוא יכול לעלות מעל רמות החליפין הללו אם יתקיימו מספר גורמים.