כוח השקל מאיים על חברות הטכנולוגיה והייצוא הישראלי

תרגום כלכלה סדה - חברות הטכנולוגיה הישראליות הזהירו על משבר כלכלי שמתרקם כאשר השקל מתקרב לרמה הגבוהה ביותר שלו ב-33 השנים האחרונות.

לפי עיתון טיימס של ישראל, כפי שתירגם מחלק הכלכלה של סדה, יש חששות לכרסום מנועי הצמיחה העיקריים של הכלכלה הישראלית.

היא ציינה את השקט של בנק ישראל והממשלה הישראלית, המעדיפים להימנע מעיסוק בנושא באופן שישרת את האינטרסים של שתי הגורמים.

במשרד האוצר הישראלי הצהירו כי הבנק המרכזי מחזיק בארsenal של כלים מוניטריים שיכולים לסייע במתן הקלה על העלייה החדה בשקל.

לבנק ישראל מספר כלים מדיניות ציבורית בארסנל שלו, החשוב ביותר הוא שיעור הריבית, כמו כן הוא יכול לרכוש או למכור מטבע חוץ כדי להקל על ההשפעה השלילית של עליית ערך השקל (או החלשתו) על האינפלציה והפעילות הכלכלית, ולא נעשה שימוש ביכולות אלו עד כה.

בדבריו בכנס שהתקיים בתחילת מאי, הכיר נגיד בנק ישראל, עמרי ירון, כי עליית ערך השקל ב-20 אחוזים מול הדולר במהלך השנה האחרונה פוגעת ברווחיות המייצאים.

עם זאת, ירון הכריז כי בעוד שהכלים המוניטריים של הבנק המרכזי היו רחבים, ההתערבות בשוק המטבע הוגבלה למהלכים לא רגילים בשער החליפין או לשימוש במקרה של כישלון של השוק.

ירון אמר כי כוח המטבע המקומי משקף אופטימיות של המשקיעים לגבי הסכם הפסקת האש בין ארצות הברית ואיראן, זרימות הון חזקות, ועמידות הכלכלה הישראלית למרות כמעט שלוש שנים של מלחמה כמעט מתמשכת.

עם זאת, מייצאי הטכנולוגיה והיצרנים מזהירים, באופן הולך ומתרקם, כי השקל החזק מסכן את הגמישות הזו.

הנשיא של איגוד היצרנים הישראלים, אברהם נובוגרטסקי, קרא ביום חמישי לבנק ישראל לנקוט בפעולה מיידית ולהפחית את שיעורי הריבית כדי להאט את העלייה המתמשכת בשער החליפין של השקל מול הדולר, לפי תרגום מחלק הכלכלה של סדה.

נובוגרטסקי אמר: "ישראל מאבדת את מנועי הצמיחה שלה, דבר שיהיה לו השלכות קשות על הכלכלה ויפגע בכולם, מהזהיר: אנחנו מאבדים את יתרוננו הטכנולוגי שנבנה על פני עשרות שנים."

הוא הוסיף: "חברות הטכנולוגיה הגבוהות ומרכזי המחקר והפיתוח כבר החלו להגר לחו"ל, וחלקם כבר היגרו - זה לא תחזית תיאורטית, זה מציאות המתרחשת לנגד עינינו."

גם המייצאים קראו למשרד האוצר להציע חבילת סיוע, ביחד עם תמריצים שימשיכו להפוך את ישראל לאטרקטיבית לפעולות עסקיות והשקעות.

משרד האוצר ובנק ישראל סירבו להגיב על ההצהרה הזו בנוגע לפעולות פוטנציאליות לתגובה להשפעה ההולכת ומתרקמת של השקל החזק על התעשייה והכלכלה בישראל.

המייצאים, הכוללים את רוב חברות הטכנולוגיה הגבוהות ויצרנים מסורתיים וחברות רב-לאומיות, מרוויחים את כספם בעיקר מחוץ לישראל ומשלמים בדולר. אך הם משלמים משכורות לעובדים, הוצאות כלליות, מיסים והוצאות אחרות בשקלים, שהפכו ליקרות יותר בגלל כוח המטבע המקומי.

זה מאלץ את החברות לקבל החלטות קשות, עם השלכות מקומיות מזיקות. לפי העיתון, כפי שתירגם מחלק הכלכלה של סדה.

נובוגרטסקי הזהיר כי ההפסדים יידפקו לא רק על החברות המקומיות אלא גם יזיקו לציבור הרחב. הוא אמר: "ללא כל פעולה, הציבור הישראלי ישלם את מחיר העלאת המיסים, צמצום השירותים הציבוריים, ושפיכת נזק לאיכות העבודה."

הייצוא מהווה עד 40% מהפעילות הכלכלית הישראלית. בשלושת החודשים הראשונים של השנה, ייצוא הסחורות ירד ב-5% לאחר שירד ב-7.4% בשנת 2025 ביחס לשקל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

תעשיית הטכנולוגיה המקומית מגלמת כ-20% מהתמ"ג, והיא אחראית על יותר מ-50% מהייצוא וכ-30% ממיסי השכר. היא גם מעסיקה כ-11% מכוח העבודה בישראל.

העיתון אומר: אם לא ינקטו בצעדים כדי לעצור את החיזוק המתמשך של השקל, יתכן שההפסדים מהייצוא יגיעו ל-31.5 מיליארד שקל (10.9 מיליארד דולר) עד סוף השנה ויגרמו להפסד של 3 מיליארד שקל (כמיליארד דולר) בהכנסות ממסים בשנת 2026, לפי תחזיות אגודת המייצאים הישראלים.