למה הדולר צנח מתחת לרף של 3 שקלים ישראליים לראשונה מזה עשרות שנים?

כלכלה סדא - השוק הפיננסי בישראל חווה שינוי דרמטי ראשון מסוגו מאז יותר מ-30 שנה, כאשר השקל הישראלי נשבר כלפי מטה מתחת לרף של 3 שקלים מול הדולר האמריקני, עם רישום של 2.993 במסחר ביום רביעי.

הפריצה ההיסטורית הזו, שלא נראתה בשוק מאז אוקטובר 1995, הגיעה בעידוד גלי אופטימיות שסחפו את משקיעים לגבי סיום הקרבות הצבאיים באזור, והגעה להסכמות קרובות להפסקת אש בחזיתות איראן ולבנון.

אנליסטים כלכליים רואים את העלייה המפתיעה הזו, שהעלתה את שיעוריה ב-20 אחוזים במהלך השנה האחרונה, לא כאיזון טכני או תנודות חולפות, אלא כהשתקפות ישירה של "שבירה פוליטית" שהמשקיעים החלו לתמחר בפועל.

סיכוי לסיום הסכסוך הביא לצמצום "תוספת הסיכון" הגיאופוליטית שהכבידה על המטבע המקומי במהלך כל תקופת המלחמה, מה שהפך את השקל ממטבע תחת לחץ למקום מושך להשקעות.

השקעות בטכנולוגיה וייצוא הגנה

על אף ההופעה החיובית של עלייה זו, "ההצלחה הדיגיטלית" של השקל נושאת בחובה את הזרעים של משבר חמור לתחומי הייצוא והתעשייה, כאשר היצרנים רואים בכוח המופרז של המטבע "מכה מוחצת" לתחרות שלהם בשוק הגלובלי. הייצואן הישראלי שמקבל את הכנסותיו בדולרים אבל משלם את הוצאותיו ואת משכורות עובדיו בשקל, מוצא את עצמו מול מרווחי רווח שמתרקעים במהירות, מה שדוחף חלקם להזהיר שהמשך הרמה הזאת עלולה להוביל לסגירת מפעלים ופיטורי עובדים בהיקפים נרחבים, ואפילו לדחוף חברות טכנולוגיה גדולות לחשוב על העברת מרכזי הפעולה שלהן לחו"ל במנוסה מהעלייה בעלויות שהבניית בדולרים.

ההפרה הזו באיזון הפיננסי דחפה את מובילי התעשייה להזהיר על תוצאות חמורות, שמתחילים באובדן הכוח התחרותי של המוצרים המקומיים בשווקים הגלובליים, ועשויות להסתיים בסגירת מתקנים חיוניים ופיטורי אלפי עובדים.

מה שמעניין במשבר הזה הוא שהחברות הגדולות והבינלאומיות בתחום הטכנולוגיה מאיימות על העברת מרכזי הפעולה שלהן לחו"ל במנוסה מהעלייה בעלויות שהבניית בדולרים, מה שעלול להותיר את התקציב הציבורי ללא משאבים ממסים חשובים ולהציב את הכלכלה בפני מבחן ממשי באיזון בין "יציבות המטבע" ל"יכולת התעשיה".

בנק ישראל

לעומת זאת, העמדה הרשמית של בנק ישראל נראית עד כה נוטה ל"הwaiting and watching" בלי התערבות ישירה בשוק המט"ח, והסיבה לכך נובעת מההבנה שכוח השקל תורם למניעת אינפלציה על ידי כך שהופך את הייבוא והדלק לזולים יותר עבור הצרכן המקומי.

ובמאמרו שבנק המרכזי אינו רואה בעולה זו "בועה" אלא השתקפות של גמישות הכלכלה הבסיסית ושיפור המצב הגיאופוליטי, הוא מעדיף לא להתערב במיליארדי דולרים כדי לאזן את המחיר, כל עוד שהתנודתיות לא מאיימת על היציבות הפיננסית הכוללת, על אף הצרחות שחוזרות על עצמן מתעשיית הייצוא.r

אמר האישיות לשעבר בבנק המרכזי הישראלי, אשר פלאס, ל"סוכנות הידיעות הצרפתית", כי "הדולר חלש באופן כללי", וציין כי הרווחים של השקל מול מטבעות אחרים, כמו יורו, היו נמוכים יותר.

הוסיף פלאס כי התמונה החיובית הכללית של הכלכלה הישראלית שיחקה גם תפקיד.

בפברואר, אמר קרן המטבע הבינלאומי כי "הכלכלה הישראלית הציגה גמישות בולטת" על אף יותר משנתיים של מלחמה קטלנית ומזיקה עם חמאס בעזה.

החודש הזה, חזה הקרן הצמיחה בתוצר המקומי הגולמי הישראלי של 3.5 אחוזים בשנת 2026, ומעבר לאחוז 3.1 שנרשם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2025.

הדגיש פלאס כי הייצוא הצבאי עשוי להיות מנוע חשוב לצמיחה, בנוסף לתחומים אחרים כמו טכנולוגיית החלל. אבל המלחמה שהחלה ישראל וארה"ב על איראן בסוף בפברואר עשויה להשפיע לשלילה על הכלכלה הישראלית אם תחדש הפעולות האויבות, ותדרוש מישראל הוצאות הגנה גבוהות מאוד, כך אמר.