השקל עולה: האם שער החליפין שלו יירד מתחת ל-3 שקלים לדולר?

סדה ניוז - תרגום כלכלת סדה: ההתפתחויות הביטחוניות דחפו את שער החליפין של השקל לרמה שלא נראה מאז יותר מ-30 שנה. השקל מחזק את מעמדו כמתאם החזק ביותר מול הדולר האמריקאי השנה עם תשואה העולה על 20%. זה לא רק האופטימיזם המקומי שתומך בשקל, אלא גם החלשות הדולר בעולם.

הפסקת האש עם איראן, והדיווחים על מגעים להסכם עם ממשלת לבנון, הביאו את שער החליפין של השקל ביום שישי לרמה שלא נראתה מאז יותר מ-30 שנה, ועומד עכשיו על 3.03 שקלים לדולר. אבל, האם הוא בדרך לשבור שיא חדש ולהתדרדר מתחת ל-3 שקלים?

בחודשים האחרונים, השקל חיזק את מעמדו כמתאם החזק ביותר מול הדולר האמריקאי השנה, והשיג תשואה העולה על 20%. עד לאחרונה, הגעה לשיא הנוכחי שלו נראתה כמו פנטזיה, אך בחודשים האחרונים, במיוחד מאז תום המלחמה בעזה, חלק מהאנשים ציפו שהשקל יגיע לנקודה זו.

למשל, בנק דיסקונט הישראלי כתב לפני מספר חודשים: "בהערכות הבסיסיות שלנו, אנו צופים ששער החליפין של הדולר מול השקל ינוע בין 3 ל-3.12 עד סוף 2026, מה שמצביע על עלייה גבוהה יותר בהשוואה להערכות בלומברג".

ציין תמר הירשקוביץ', סגן הנשיא הראשון ומנהל מחלקת ההשקעות בחברת איילון לביטוח ולמימון בישראל, את תחזיותיו שהשער של השקל יגיע ל-3 שקלים בחודשים האחרונים. בפברואר האחרון, הוא אמר לגלובס העברי: "לאור ניסיוננו, ראינו כיצד הכלכלה הישראלית והשקל התאוששו בצורה ניכרת מהאירועים החשובים. לכן, אני רואה שהכיוון ברור - פחות מ-3 שקלים לדולר, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שאנו מדמיינים."

אפילו פרופ' ליו לידרמן, ראש מכון IREES במרכז האקדמי פרס הישראלי, ויועץ כלכלי בכיר בבנק הפועלים, וראש מחלקת המחקר בבנק ישראל לשעבר, העריך ערב המלחמה עם איראן שזה עשוי להיות רק ההתחלה. אירוע אחד עשוי להוריד את ערך השקל לכדי שניים לדולר - נפילת המשטר באיראן. מצב זה יביא לזרימות הון עצומות לישראל, והפחתה חדה בפרמיית הסיכון, ושגשוג אזורי, והשקעות בהיקפים היסטוריים.

האם יתערב בנק ישראל?

אך לא רק האופטימיזם המקומי תומך בשקל, אלא גם החלשות הדולר העולמית. הדולר האמריקאי איבד חלק גדול מערכו במהלך השנה האחרונה מול המטבעות המרכזיים, על אף השיפור שחווה בשבועות האחרונים על רקע המלחמה עם איראן. שוק המטבעות הוא שוק מורכב מאוד שהושפע ממגוון גורמים, כמו תנועות הון, מדיניות מוניטרית, ונתונים כלכליים מקרו-כלכליים לכל מדינה, לפי תרגום כלכלת סדה. במקרה האמריקאי, כל הגורמים הללו נפגשו עם האינטרס של הממשל הנוכחי לחזק את הדולר כדי לשפר את מצב המייצרים והתעשייה המקומית.

באמצעות המטבע המקומי יש מנצחים ומפסידים. אחד מהאספקטים החיוביים הוא השפעתה על האטת האינפלציה, שירדה לרמת היעד שנקבעה על ידי בנק ישראל (פחות מ-3%). בנק ישראל מייחס זאת, בין היתר, לירידה בפרמיית הסיכון הישראלית, כפי שהיא נמדדת במדדי החלפת הסיכון האשראי (CDS), שהוא ביטוח מפני חדלות פרעון. אמנם פרמיה זו עלתה בשבועות האחרונים בעקבות המלחמה עם איראן, אך כפי שהוזכר, היא עדיין רחוקה מאוד מהמצב ששרר לאחר ה-7 באוקטובר, ואף גבוהה ממה שהייתה במהלך הסבבים הקודמים עם איראן. הסבר אפשרי נוסף לביצועים החזקים של השקל נוגע לפעולות של המוסדות הפיננסיים.

על פי מחקר שנערך על ידי חברת מיטב דש השקעות, ממוצע החשיפה של עשר המוסדות הפיננסיים הגדולים, באופן כללי, ירד לפחות מ-19% בדצמבר. רמה זו נמוכה ממה שהייתה בסוף שנת 2022, ערב הרפורמה החוקית והעימות שסבב אותה שהטיל זעזוע על הכלכלה. בנוסף, המוסדות הפיננסיים מכרו ברבעון האחרון של 2025 מטבעות זרים בשווי 13.3 מיליארד דולר, שנחשב לשיא חדש.