דו"ח מצביע על ההתפתחויות הכלכליות החשובות ברבעון השלישי של 2025: ריסון לפעילות הכלכלית ועיוותים מבניים בכלכלה המקומית

סדה ניוז - המכון לחקר מדיניות כלכלה פלסטינית (מאס) פרסם את הגליון ה-83 של המעקב הכלכלי הרבעוני, שבו נבחנים ההשפעות של זעזוע המלחמה והחוסר בוודאות על ביצועי הכלכלה הפלסטינית במהלך הרבעון השלישי של שנת 2025, על רקע המשך התקפות על השטחים הפלסטיניים מאז הרבעון השלישי של שנת 2023. המכון פועל בשיתוף פעולה עם רשות النقد הפלסטינית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית ורשות ניירות ערך הפלסטינית. המעקב הכלכלי מספק לקהל הרחב ולמומחים כיסוי רחב ומקיף לביצועי המגוון של המגזר הכלכלי וכן לנושאים חשובים בפיתוח חברתי ובמדיניות כלכלית. הוא גם מכסה את ההתפתחויות הכלכליות והמקומיות החשובות.
    
המנחה ציין כי תמונת המלחמה עדיין שולטת בנוף ההומניטרי והכלכלי והחברתי הפוליטי בשטחים הפלסטיניים הכבושים, על רקע הרס חסר תקדים בעזה, והחמרת המגבלות על יהודה ושומרון, דבר שהוביל לריסון הפעילות הכלכלית, להעמקת העיוותים המבניים בכלכלה המקומית, ולירידת רמות ההכנסה והתרחבות הפער בינן לבין יוקר המחייה. להלן ההתפתחויות הכלכליות החשובות ברבעון השלישי של 2025:

ראשית: התוצר המקומי הגולמי: נתוני הרבעון השלישי לשנת 2025 הראו כי יש שיפור קל, כאשר התוצר המקומי הגולמי צמח בשיעור של 1.9% במחירים קבועים בהשוואה לרבעון הקודם, והגיע לסכום של כ-3.1 מיליארד דולר, הוא גם צמח ב-1.4% בהשוואה לרבעון המקביל לשנה שעברה.

שנית: תעסוקה ואבטלה: שיעור האבטלה ביהודה ושומרון ירד ברבעון השלישי ב-0.1 נקודות אחוז והגיע ל-28.5% בהשוואה לרבעון השני, בעוד שהשכר הממוצע היומי עמד על 139.2 שקל. שיעור העובדים בשכר במגזר הפרטי שמקבלים פחות מהשכר המינימלי עמד על 15.2%.

שלישית: פיננסים ציבוריים: סך ההכנסות הציבוריות והתרומות עמד על כ-2.2 מיליארד שקל במהלך הרבעון השלישי של 2025, בהשוואה ל-4.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל. בעוד שההוצאות הציבוריות ירדו בשיעור של 36% והגיעו ל-2.5 מיליארד שקל (בסיס מזומן) בהשוואה בין הרבעון השלישי לרבעון המקביל בשנת 2024. החובות הממשלתיים עלו ל-2.1 מיליארד שקל, כמו כן חובות המדינה עלו לכ-4.8 מיליארד דולר, עלייה של 16.4% בהשוואה לרבעון המקביל.

רביעית: המגזר הבנקאי: ההלוואות ברבעון השלישי עלו בשיעור של 6.7% והגיעו ל-12.8 מיליארד דולר בהשוואה לרבעון המקביל, מתוכן 26% עבור המגזר הציבורי. לעומת זאת, הפיקדונות של הלקוחות עלו ב-16.3% ברבעון זה בהשוואה לרבעון המקביל ועמדו על 21.3 מיליארד דולר, ורווחי הבנקים עמדו על 137.2 מיליון דולר ברבעון זה בהשוואה ל-57.5 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת הקודמת.

חמישית: בורסה לפעולה של פלסטין: שווי השוק של מניות החברות הכוללות בבורסה של פלסטין עמד על 4.6 מיליארד דולר בסוף הרבעון השלישי של שנת 2025, ירידה של 2.4% לעומת הרבעון הקודם, ואילו מדד ירושלים סגר על 563.7 נקודות, ירידה של 3.9% בהשוואה לרבעון הקודם.

שישית: אינפלציה ומחירים: הכלכלה הפלסטינית רשם שיעור אינפלציה של 37% בהשוואה לרבעון המקביל, והאינפלציה הזאת השפיעה על הכוח הקנייה, אשר ירד בין הרבעונים באותו שיעור עבור אלה שמקבלים ומוציאים את הכנסתם בשקל, אך עבור מי שמקבל את הכנסתו בדולר או בדינר ומוציא בשקל, כוח הקנייה שלהם ירד בהשוואה לרבעון המקביל בכ-46.5%, על רקע ירידת שער הדולר מול השקל ועליית מחירים.

כמו כן כולל גליון זה בחלקו השני חמישה תיבות ניתוח העוסקות בעניינים מרכזיים, כאשר התיבה הראשונה מציגה את תוצאות מחקר משותף בין הבנק העולמי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית, שהעניקה אבחון מעמיק לגבי מצב העוני בשטחים הפלסטיניים, והדגישה את הקשר בין הפיצול הגאוגרפי והגבלות התנועה ביהודה ושומרון והופעת העוני בעוצמה רבה יותר בכיסי העוני.

התיבה השנייה עסקה בחשיבות בנקאות התכתובות והסיכון שישראל תפסיק את קשרי התכתובות הבנקאיות בין הבנקים הפלסטיניים לישראליים, והסבירה כיצד הפכה הקשר מהקלות בנקאיות לסחיטה פוליטית.

התיבה השלישית דנה בהצעה לחקיקת חוק ההגבלה על השימוש במזומן, ובייחוד לגבי תקרת התשלומים במזומן, ואת העסקאות המוחרגות מהוראותיו, לצד העונשים הנלווים להפרות את מה שנאמר בטקסטים שלו.

בתיבה הרביעית נבחנו ההשלכות של ביטול ההיתרים לעבודת פלסטינים, בהתבסס על דוח ישראלי אשר ראה את האסור כהחלטה פוליטית ולא ביטחונית, ושחזרת העבודה תורמת ליציבות לשני הצדדים.

גם התיבה החמישית הציגה את תוצאות מחקר שפורסם בתחילת שנת 2026 על ידי המכון בשיתוף עם המרכז הערבי לחקר ומחקר מדיניות תחת הכותרת "מחסומים של כיבוש בדרכים בצפון ובמרכז יהודה ושומרון", אשר העריך את ההשפעה הכלכלית הנגרמת ממחסומי הכיבוש ואיסורי כניסות ויציאות לערים ביהודה ושומרון.