הכנסת מאשרת את תקציב 2026 בקריאה ראשונה

סדה ניוז - הוועדה הציבורית של הכנסת אישרה את הצעת החוק לתקציב המדינה לשנת 2026 בקריאה ראשונה, במטרה לשמור על אחידות הקואליציה באופן זמני, למרות שממשיכים המחלוקות סביב חוק הפטור מהשירות הצבאי לחרדים.

ההסכמה הגיעה ברוב של 62 קולות נגד 55 מתנגדים, לאחר לחצים פנימיים בקרב הקואליציה כדי לעבור את משבר התקציב, על רקע אזהרות משפטיות באשר לאפשרות שהכנסת תתפרק אוטומטית אם התקציב לא יאושר במועדים المحدדים.

החוק מועבר לוועדת הכספים המנוהלת על ידי החרדים בראשות מפלגת "דגל התורה" וחבר הכנסת משה גפני, כדי לבצע את השינויים הסופיים בחוק כהכנה להעלאתו להצבעה בשני קריאות נוספות.

האישור הגיע לאחר שהמפלגות החרדיות חזרו מהתנגדותן הראשונית להצבעה, שהובילה לדחיית הישיבה מוקדם יותר השבוע, על רקע המחלוקות סביב חוק הפטור מהשירות הצבאי לחרדים.

הכנסת ציינה, בהודעה, כי החוק קובע שסך התקציב להוצאות לשנת 2026 יהיה כ-811.74 מיליארד ש"ח, שמתוכם תקציב רגיל בסכום של כ-580.75 מיליארד ש"ח, בנוסף לתקציב של כ-230.99 מיליארד ש"ח.

בהסבר להצעת החוק נאמר כי "הממשלה מחויבת, בהתבסס על העקרונות המנוסחים בחוק יסוד: כלכלה המדינה ובחוק יסודות התקציב, להציג הצעת חוק תקציב בפני הכנסת לאישור בכל שנה פיננסית".

בבקשה נאמר ש"חוק התקציב קובע לממשלה את מכסת הסכומים המקסימליים המותר לה להוציא במהלך שנה פיננסית מסוימת, בין אם כהוצאות ישירות ובין אם כהוצאות מותנות בהכנסות, כמו גם קובע את תקרת ההתחייבויות הכספיות שהממשלה יכולה להתחייב בהן גם לאחר השנה הפיננסית עצמה, بالإضافة למספר המרבי של משרות כוח אדם שאפשר לה להעסיק".

בהודעה צוין כי "תקציב המדינה משקף את סדר העדיפויות ששרטטה הממשלה, ומתייחס לצרכים שהיא רואה כקיימים במועד הכנת התקציב", והדגיש כי "ניסוח התקציב מתבצע מתוך הכרה שצרכי המדינה משתנים, ומנקודת מבט של אי שיתוק יכולת הממשלה להמשיך לקבל החלטות ולשרטט מדיניות במהלך השנה, גם אם הדבר עשוי להשפיע על התקציב".

לצד הצבעה בעד הצעת התקציב, הצביעו חברי הכנסת משלוש מפלגות "דגל התורה" ו"ש"ס", ואילו המתנגדים היו חברי הכנסת ממפלגת "אגודת ישראל" (מרכיב ביהדות התורה), הם יצחק גולדנשטיין, יעקב טיסלר ומאיר פורוש.

מנגד, הדגיש מפלגת "דגל התורה" כי תמיכתה בתקציב מוגבלת רק לקריאה הראשונה, מכחישה כל התחייבות מוקדמת להצביע בעד בעת הקריאות השנייה והשלישית עד להגעה להבנות בנוגע לחוק הגיוס.

המפלגה מסרה בהודעה כי הצהרות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שבהן דיבר על התחייבות חרדית כללית לתמיכה בתקציב בכל שלביו, אינן נכונות לחלוטין ו"כולם יודעים את זה".

סמוטריץ' טען, הערב, כי הממשלה "לא הייתה מביאה את התקציב לקריאה ראשונה אם לא הייתה התחייבות חרדית לתמוך בו בשלוש הקריאות", והצהיר כי חרדים "לא מקשרים בין התקציב לחוק הפטור מהשירות".

סמוטריץ' הוסיף, בנאומו לפני ההצבעה, כי "לאחר שנתיים שבהן התקציב הביטחוני היה גבוה בצדק, אנו מתחילים להוריד אותו ולהגביר את ההשקעות בחינוך, ברווחה ובבינה המלאכותית".

השר ציין כי "הכלכלה צומחת, והבורסה עולה", וכי הממשלה "החלה להוריד את מחירי הדיור ותמשיך בכיוון הזה", מה שגרם למחות מ מושבי האופוזיציה, כאשר הפריעו לו עם קריאות כמו: "מתי היית לאחרונה בסופרמרקט?".

מנגד, הכריז ראש מפלגת "יהדות התורה", חבר הכנסת יצחק גולדנשטיין, כי הוא יצביע נגד התקציב למרות הזמינות של הרוב הנדרש, ואמר מן הפודיום בכנסת כי "הוא מצביע במחאה" על הצעת התקציב לשנת 2026.

גולדנשטיין הוסיף: "אני כאן היום כנציג של אלפי צעירים ותלמידי המכינות הדתיות, שהלימודים שלהם בתורה הפכו לדחף לאיים עליהם במעצר ובכלא, והם הפכו תחת החוק למטרה לעונשים אישיים".

קודם להצבעה, קיימו נציגי המפלגות החרדיות, מאז שעות הצהריים, ישיבות עם ראש ועדת החוץ והביטחון בכנסת, חבר הכנסת בועז בסיסמוט, ועם היועצת המשפטית של הוועדה, במסגרת הדיונים סביב חוק הגיוס.

ראש הממשלה, בנימין نتניהו, נכח בבניין הכנסת במהלך המפגשים הללו, בניסיון לדחוף את ההבנות בתוך הקואליציה.

לצידו, תקף יושב ראש האופוזיציה וראש מפלגת "יש עתיד", יאיר לפיד, את מהלך הדיונים, וכתב כי הם "סחר ומכירה על ביטחונה של מדינת ישראל בעידוד Netanyahu".

לפיד הוסיף כי "פעילים חרדיים יצרו עבור עצמם ועדת חוץ וביטחון חלופית", וציין כי חברי הכנסת מהמפלגה שלו פרצו לפגישה בין החרדים ובסיסמוט, ודורשים הבהרות לגבי ההבנות המתרקמות.

ברקע ההחלטה של "דגל התורה" לתמוך בהצבעה, דווח כי נציגי המפלגה קיימו התייעצויות עם הרב דוב לנדאו, מנהיג הזרם החרדי-ליטאי, אשר אישר להצביע בעד התקציב במטרה לשמור על הקואליציה.