הדאגה למשק הפלסטיני בשנה הקרובה היא למנוע את קריסת המגזר הציבורי

מיוחס ל"סדאם ניוז": כלכלן צפה שהמצב הכלכלי הנוכחי בשטחים הפלסטיניים ימשך גם בשנת 2026, כלומר המשך הנטייה לעבר מיתון נוסף בעקבות החלשות הביקוש הכללי, עליית המחירים וירידת ההוצאות, וחוסר הכנסה למשפחות עקב פיטורי עובדים מישראל, وعدم תשלום המשכורות המלאות לעובדי המגזר הציבורי.

הכלכלן מהמרכז (מאס) מסיף מסיף מסר שהכלכלה הפלסטינית תלויה במס הכנסה - ההוצאות הממשלתיות, והעבודה בישראל, והמשק הפרטי, וציין שהדאגה למשק הפלסטיני בשנה הקרובה תתרכז במניעת קריסת המגזר הציבורי כמו שקרה במגזר העבודה בישראל, כי קריסת המגזר הציבורי מובילה לפגיעה במגזר החברתי ובריאות הציבור ולהשלכות נוספות.

והוא מוסיף "הכלכלה תישאר במצב של התנגדות למניעת קריסה, אין שום מרכיבים או מדיניות כלכלית שמסוגלת לפתור את הדילמות הללו הנובעות מעבר למדיניות הכלכלית הפלסטינית כיוון שהן בעיות בגלל הכיבוש," והדגיש שזה אומר שעל אף שהממשלה תשתדל ואפילו תהיה אידיאלית ותעשה רפורמה יסודית, המצב הכלכלי לא ישתפר אלא אם ייפתרו בעיית המס והעבודה בישראל".

והוא ציין שהתקווה היחידה למשק היא יציבות המגזר הבנקאי הפלסטיני אשר שומר עליו תמיד במצב של ערנות זהירה, בנוסף להתמדה של המגזר הפרטי במאמצים ובניסיון להתרומם ללא הרף, אך ציין שזה יהיה על חשבון המעמד הבינוני של החברה, שיחליק חלק ממנה למעמד הנמוך, אולם המצב הכללי של הכלכלה יישאר קיים ומתקדם במידה מסוימת.

באשר לציפיותיו לשנת 2026, אומר מסיף "הכלכלה תישאר במצב של ניהול משבר ולא במצב של צמיחה, כלומר שהפונקציה הכלכלית של המודל הכלכלי התלוי בביקוש והצע וההוצאות הממשלתיות יוצאת מהמסלול שלה והופכת למקום מצומצם ומצומצם במערכת הבנקאית ובמגזר הפרטי".

הוא הדגיש שהבעיה הכלכלית הנוכחית היא פוליטית והפתרון שלה פוליטי בלבד דרך הנעת גלגלי הכלכלה המורכבים מהמשכורות ועבודה, ואם המצב הפוליטי לא יתעורר כדי לפתור בעיה זו, יהיה עוד הידרדרות כלכלית שתוביל את הכלכלה הפלסטינית ליידוע נוסף.

השר האוצר ד"ר אסתפן סלאמה תיאר בשיחה עם עיתונאים את המשבר הפיננסי הנוכחי שהרשות הלאומית חווה כמשבר קיומי ולא רק משבר עמוק, תיאור המופיע לראשונה על ידי בכיר ברשות הפלסטינית, וציין את עליית החוב הציבורי לכ- 15 מיליארד דולר, ואת החזקת ישראל לכ- 4 מיליארד דולר מכספי המס שהמהווים כ- 68% מסך ההכנסות של הרשות הפלסטינית, דבר שמנע מהם לקיים את התחייבויותיהם באופן מלא, הן ברמת השירותים והן ברמת תשלומי העמיתים, דבר שמגביר את הסיכון בצורה רצינית לגבי האפשרות של קריסת המגזר הציבורי, אם התנאים הקיימים ימשיכו בתקופה הקרובה.

נזכיר כי מספר העובדים במגזר הציבורי על פי נתוני משרד האוצר עומד על כ- 172 אלף עובדים בין אזרחיים לחיילים, בעוד שכ- 292 אלף איש, כולל עובדים ומקבלי סיוע חברתית, נהנים מהמוקצות והמשכורות שהרשות הפלסטינית משלמת, כאשר החשבון החודשי מגיע לכח מיליארד וחמישה מיליון שקל.

הרשות לניירות ערך ופיקוח נתונים של הסטטיסטיקה הפלסטינית ציינו בדווחים השונים על תחזיות כלכליות לשנת 2026, כי ההנחות הבסיסיות המונחות עליהם בתרחיש הבסיס של 2026 מנבאות את המשך המצב הכלכלי והפוליטי הקיים دون حدوث تغيّر جوهري. התרחיש מניח את המשך המגבלות הנוקשות המוטלות על תנועת אנשים וסחורות ומעברים, תוך שמירה על פעילות מאולפת בכלכלת עזה עקב ההרס הרחב שנגע בתשתית הייצור, והאם בפעולה מצומצמת הקשורה לסיוע אנושי ומבצעי הצלה. כמו כן, התרחיש מניח את המשך העבודה של חלק גדול מכוח העבודה הפלסטיני להיכנס לשוק העבודה בתוך ישראל, דבר שישפיע לרעה על רמות ההכנסה והביקוש המקומי.

באשר למצב הפיננסי הציבורי, התרחיש מניח שה pressão sobre התקציב העצמאי של הממשלה הפלסטינית ימשך, תחת חוסר הסדר בהעברת הכנסות המס והמשך ההפחתות הישראליות, לצד ירידת ההכנסות המקומיות עקב החלשות הפעולה הכלכלית. כמו כן, התרחיש מניח את השארת המנות והתמיכות החיצוניות ברמות הנמוכות הנוכחיות שלהן, ובמגזר החיצוני, צפוי להמשך הפעולה המוטלת במגבלות ובחסמים הישראליים המוטלים על תנועת אנשים וסחורות ומעברים.