האם ייפתח בנק חדש בפלסטין בקרוב?

מיוחד סדא ניוז: בימים האחרונים התרקמה שמועה ברשתות החברתיות כי ייפתח בנק חדש בפלסטין, שמוקדש לשיקום רצועת עזה. מה האמת?

מושל הרשות לניירות ערך הפלסטינית יחיא שנאר הכחיש לאחרונה במהלך פגישה עם עיתונאים, כי הרשות לניירות ערך קיבלה כל בקשה להקמת בנק שמטרתו לסייע בתהליך השיקום ברצועת עזה.

שנאר אומר כי מדינות ערביות צעדו צעד גדול בתחום הבנקאות האסלאמית, ואין מניעה פלסטינית לנצל את התחום הזה במיוחד על ידי קבלת השקעות ערביות, אך הוא הדגיש כי השוק הפלסטיני למעשה קטן, וכעת פועלים בו 13 בנקים מקומיים וזרים, ולא נדרשים באופן עקרוני בנקים חדשים, אלא אם כן יהיו תמונה איכותית לעולם הבנקאות הפלסטינית ובפרט בתחום הבנקאות האסלאמית.

הוא הוסיף: "מדיניות הרשות לניירות ערך ככלל מעודדת תהליכי מיזוג בין בנקים או רכישות של בנקים גדולים על ידי בנקים קטנים כדי לחזק את ההון שלהם, לכן אנחנו מעודדים מדיניות זו במקום להעניק רישיונות לבנקים חדשים".

סדא ניוז למדה ממקור מהימן שבעקבות ביקור בחו"ל, המושל פגש כמה משקיעים מהחצי האי ערב, שהגישו רשמית בקשה לרשות לניירות ערך להקמת בנק בפלסטין שפועל לפי הבנקאות האסלאמית עם הון של 100 מיליון דולר. הבקשה תיבחן ותקבל תשובה.

כעת פועלים בשוק הפלסטיני 13 בנקים, ביניהם 7 בנקים מקומיים (כולל שלושה בנקים הפועלים לפי הוראות השריעה האסלאמית) ו-6 בנקים זרים (5 ירדניים ובנק מצרי אחד).

ההון המושקע בבנקים הפועלים בפלסטין בסוף ספטמבר האחרון עמד על כ-1.34 מיליארד דולר, בעוד שסך הפיקדונות של הלקוחות עמד על כ-21.2 מיליארד דולר, וההלוואות שהוענקו עמדו על כ-12.8 מיליארד דולר.

על פי הרשות לניירות ערך, הבנקים הפועלים בפלסטין נהנים מעמידות פיננסית גבוהה, כאשר שיעור כושר ההון עומד על 17.1%, בעוד שטובת הנכסים הגיעה ל-27.6 מיליארד דולר, בעוד שלא חרגו החובות הבעייתיים למרות הנסיבות הכלכליות והפוליטיות הקשות מ-5.4% (כ-681 מיליון), בעוד ששיעור הכיסוי לחובות הבעייתיים עומד על כ-62%.

הרשות לניירות ערך נקטה במשך שנים במדיניות של העלאת ההון לבנק, עד שהגיע לאחרונה ל-100 מיליון דולר, במטרה לעודד תהליכי מיזוג ורכישה ולבנות מוסדות בנקאיים חזקים מבחינה פיננסית.

מנגד, הכלכלן והיועץ הפיננסי מוחמד סלאמה אומר בשיחה עם "סדא ניוז" כי התחום הבנקאי זקוק לבנק חזק כדי להתחרות ולפתח שירותים.

הוא מוסיף: "שירותי הבנקאות פופולריים, והיכולת של הבנקים להשיג רווחים קלה מאוד", ומצביע על כך שישנן אינדיקציות ועדויות התומכות בהנחה של הצורך בתחרות, כך שהשיעור עלויות מקורות הכסף או פיקדונות הלקוחות נמוך מאוד, מתחת ל-1.25%, בעוד ששיעור הריבית על הלוואות גבוה ומעבר ל-7%, וזהו מרווח רחב.

הוא מצביע על כך שהבנקים גובים עמלות על שירותיהם, כמו דמי ניהול חשבון או משיכת מטבע מכספומט, וכן שהמרווחים במיחזור מטבעות זרים גבוהים מאוד ולעיתים אינם מוצדקים.

הוא ציין כי הרעיון של בנק "אסלאמי" או בנק הממומן על ידי מדינות מהמפרץ הוא רעיון ישן וחדש, אך הפעם הוא הוצג בדרך יותר רווחית.

ההצעה הנוכחית היא להקים בנק עסקות אסלאמיות עם הון של 100 מיליון דולר. יש לציין כי הבנקים הפועלים לפי השריעה בפלסטין אינם אלא סניפים של בנקים מסחריים או לפחות יש לבנקים המסחריים אחזקות בהם וחברות בדירקטוריונים שלהם.

בהקשר הזה ציין כי מדובר בבנק אסלאמי שיזרים השקעות בכלכלה המקומית ויתמוך בתהליך הפיתוח ויצירת מקומות עבודה ישירים, והדגיש כי הקמת בנק כזה תומכת בכיוון של הכללה פיננסית ופיתוח הסביבה הטכנולוגית הפיננסית, שמושכת קבוצות חדשות של לקוחות לבנקים ותומכת בתחרות ועוזרת לפתח את שירותי הבנקאות האסלאמית שצומחים בשיעורים גדולים יותר מהבנקים המסחריים באזור.

הוא אומר: "המדדים הפיננסיים של הבנקים חזקים ומאשרים את הצורך שלנו בקיום בנקים חזקים היכולים להתחרות כדי לפתח שירותים ולהפחית את עלותם, ולשפר את איכות השירותים הניתנים לאזרחים".