בנק ישראל שומר על שיעור הריבית ללא שינוי

תרגום כלכלי סאדנוז - ביום רביעי, ועדת המדיניות המוניטרית של בנק ישראל בראשות הפרופסור אמיר ירון, השאירה את שיעור הריבית ללא שינוי ב-4.5%, זו הפעם השלוש עשרה ברציפות.

בנק ישראל הודיע כי "בעקבות חוסר הוודאות הגיאו-פוליטית, יוגדר מסלול שיעור הריבית לפי התקרבות האינפלציה למטרה שלו, היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית, והמדיניות הפיסקלית".

בנק ישראל סיכם את מצב הכלכלה: "הכלכלה מתאוששת מהנזקים שנגרמו לה במהלך מבצע 'חיות הנחיל', כאשר האינפלציה ירדה ל-3.1% ביולי, אך היא עדיין גבוהה במעט מהמטרה, ותוצר מקומי גולמי התכווץ ברבעון השני ב-3.5%, אך בניכוי השפעת המבצע, נרשם גידול חיובי מתון, שוק העבודה שב כמעט למצבו לפני המבצע, עם שיעור אבטלה של 3.5%, והשכר ממשיך לגדול, בעוד מחירי הדירות ירדו בחודשים האחרונים, ושיעור הגידול בהם ירד ל-2.5%, בעוד ששיעורי האי-תשלום של המשכנתאות עדיין נמוכים". כך תרגם המחלקה הכלכלית של סאדנוז.

הבנק ציין כי השקל נחלש מול הדולר והיורו, ושוק המניות המקומי נרשמו ירידות קלות למרות העליות העולמיות, בעוד גירעון התקציב ירד ל-4.9% מהתוצר המקומי הגולמי, אך עדיין ישנו חוסר וודאות גיאו-פוליטית ופיננסית משמעותית, בעוד נרשמה צמיחה מתונה ברמה העולמית: בארצות הברית, הצמיחה עמדה על 3% ברבעון השני עם אינפלציה של 2.7%, ובאירופה, הצמיחה הייתה 0.5% עם אינפלציה של 3.1%, וככל שהפדרל ריזרב והבנק המרכזי האירופי השאירו את שיעור הריבית ללא שינוי.

יאניף פגוט, סגן נשיא המסחר בבורסת תל אביב, הגיב להחלטת שיעור הריבית: "זוהי החלטה זהירה וצפויה של בנק ישראל", והוסיף: "נוכח חוסר הוודאות שסובבת את עתיד הלחימה בעזה, ועובדה ששיעור האינפלציה בשנים העשרים האחרונות היה 3.1%, כלומר הוא עדיין גבוה בינתיים מהמקסימום שהוגדר עבור האינפלציה שהוא 3%, בחר בנק ישראל לפעול בגישת 'חכות ולראות'.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי בשוקי ההון בבנק מזרחי טפחות, העיר: "נראה שהגורמים המונעים את הפחתת שיעור הריבית עדיין מכתיבים את הכיוון, כולל: האינפלציה בפועל (שעומדת על 3.1% ועדיין מעל למקסימום המוגדר עבור האינפלציה, שהוא 3%), תקרת גירעון התקציב לשנת 2025 (שהובהלה ל-5.2% מהתוצר המקומי הגולמי, כלומר גבוהה ב-0.3% מהתחזיות האחרונות של בנק ישראל), הסביבה הפוליטית והביטחונית המתוחה (בעקבות החלטת הממשלה על כיבוש העיר עזה), וחוסר הוודאות הכללית בכלכלה."