מדוע קשה לכבות את אש המלחמה בסודן?

סאדנאוס - הקריאות הבינלאומיות להפסקת אש בסודן נפגשות עם מציאות צבאית וחברתית כהה, כאשר מחלקת המדינה האמריקאית דורשת משני הצדדים לסיים מיידית את האלימות ולקבל הפסקת אש הומניטרית להגנת האזרחים, בעקבות הסלמה צבאית במדינת מערב קדרפן עם כלי טיס בלתי מאוישים שהביאו לעשרות הרוגים ופצועים.

בעוד ארגונים כמו משרד האומות המאוחדות לתיאום עניינים הומניטריים "אושי" מצלצלים בפעמון האזהרה בשל התפרצות חשודה של אבעבועות מים, ורצח עובדים בריאותיים בדרום קדרפן, השאלות לגבי הסיבות לכישלון הבינלאומי והמקומי בהפסקת המלחמה הזו נותרות באוויר.

העיתונאי והאנליסט הפוליטי מוחמד חמוד ג'ומעה טוען כי העמדה האמריקאית אינה מציעה דבר חדש, אלא חזרה על מה שנראה כמו "ספר הסגנון" בעיתונאות (המדריך העיתונאי).

ג'ומעה מסביר - במהלך שיחתו עם תוכנית "מאחורי החדשות" - שושינגטון מדברת על הידרדרות המצב ההומניטרי וההוקעה ואז דורשת את הפסקת הקרב, מבלי להציע תובנות והצעות מסוימות ומעשיות שעליהן ניתן לבנות עמדות, מתאר את ההצהרות הללו כהצהרות פוליטיות ומסמכי יחסי ציבור.

מאידך, קמרון הדסון, יועץ לשליח האמריקאי לשעבר לסודן, מכיר בכישלון להגיע להפסקת אש, תוך חזרה על כך שהממשל של הנשיא דונלד טראמפ לא יצר את המניעים הנדרשים ולא הטיל צעדים עונשיים נוקשים, וסתם נטל סנקציות מוגבלות על יחידים במקום להעניש את כוחות התמיכה המהירה כגוף ולסווגם כקבוצה טרוריסטית.

הדסון מציין כי המאמצים האמריקאים התרכזו רק במתווכים חיצוניים כמו מדינות הקבוצה הרביעית (כמו מצרים, ערב הסעודית, האמירויות ארה"ב) למנוע מהם לתמוך בצדדים הנאבקים בסודן, מבלי להיכנס באמת לשיח עם הצדדים הלוחמים על הקרקע.

לפי הדובר, אם לא דרכה רגליו של מסעד פולס, יועץ בכיר לנשיא האמריקאי לעניינים ערבים ואפריקאיים, על אדמת סודן, ולא היה במגע עם אזרחים או חיילים.

הדסון מתח ביקורת על הצעת שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו לגבי הקמת מקלטים בטוחים ומסדרונות הומניטריים, ואישר את חוסר הקיום של כל חזון לפרוס כוחות שמירת שלום או להפסיק את מכירת כלי הטיס הבלתי מאוישים, והצביע על כך שהמשבר האמיתי טמון במחסור בסיוע ההומניטרי שהמשפחה הבינלאומית מספקת מלכתחילה, אפילו במחנות בצ'אד ובדרום סודן.

ההימור הצבאי

מנגד, מוחמד חמוד ג'ומעה מסביר כי הצבא והממשלה הסודנית מתמקדים בחשיבות לפעולה צבאית משום שכוחות התמיכה המהירה فرضו אפשרויות קיום, ומאשר כי הכוחות המזוינים אינם דוחים באופן עקרוני פתרונות פוליטיים, אך בוחרים באופציה הצבאית בהתבסס על הנתונים בשטח.

ג'ומעה מוסיף כי האזורים שבשליטת הצבא נותנים היתרי עבודה לארגונים ומקבלים את המפונים הבורחים - אפילו מדארפור ופאשיר - לכיוון המדינה הצפונית ונהר הנילוס וחרטום, וכופר בזה שהצבא מותקף את האזרחים או המסייעות, ומאשים את התמיכה המהירה בהתקפות על הערים עם כלי טיס בלתי מאוישים בדלנג' ובאלבייד וקורטלה. הוא גם צידד בסייג הממשלה לגבי כמה יוזמות כמו "הרביעייה" בשל קיומם של צדדים המואשמים בשותפות בתוקפנות.

חזון התמיכה המהירה

מזווית אחרת, עורך העיתון הסודני "אל-ווסט" פתיחי אלחסיני מאשר שצוות התמיכה המהירה מוכן תמיד לנהל משא ומתן מאז תחילת המלחמה ולהשיג שלום צודק, מאשים את הצבא בהפרת המשא ומתן על ידי העלאת רף הדרישות והצעת פתרונות זמניים כדי לכפות את סמכותו הצבאית ולמנוע את השלטון האזרחי.

על פי אלחסיני, מיליוני סודנים חיים בקדרפן ובדרפור ברווחה כלכלית ובמחירים נמוכים יותר למחייה ולעולות חג לעומת הגזירה והצפונית. הדובר מאשים את הטילים וכלי הטיס הבלתי מאוישים של הצבא באחריות הגדולה להרג אזרחים. אלחסיני הביע את דעתו כי הקואליציה "הקמת" הפוליטית היא הקבוצה הגדולה ביותר המייצגת את העם המתנגד להפיכה הצבאית.

משוואת קיום

בקריאה שמסכמת את עומק הנעילה, קמרון הדסון רואה כי המלחמה הסודנית נמצאת בשליטת משוואת קיום קשה לשבירה, שכן כוחות התמיכה המהירה ממשיכים במאבק הצבאי כמכסה להימנע מן המעקב והאחריות על ההפרות שלה, בעוד הצבא ממשיך להילחם מתוך עקרון מוסדי בהגנה על ישות המדינה ושמירה על הלגיטימיות שלה.

הדסון מדגיש כי מאבק זה יישאר במעגל סגור ופתוח, אלא אם כן וושינגטון מתערבת עם גישה דיפלומטית המסוגלת לפרק את החששות של שני הצדדים ולאזן את האינטרסים החיוניים שלהם על שולחן التسوية.

מקור: الجزيرة