ניו יורק טיימס: טראמפ לוקח את ההחלטה על מלחמה עם איראן ונתניהו סתם נוסע

סדא ניוז - העיתון ניו יורק טיימס חשף ירידה ניכרת במעמדו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו במסלול התיאום האמריקאי-ישראלי לגבי מלחמה עם איראן, לאחר שבזמן מסוים הוא הציג את עצמו כשותף מרכזי לנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בניהול ההתמודדות הצבאית והפוליטית עם טהראן.

לפי הדיווח שכתב לעיתון דיויד הלפפר וראונן ברגמן, נתניהו נכנס למלחמה כשהוא מאמין שההתקפות המשותפות בין ארצות הברית לישראל עשויות להוביל להפלת המשטר האיראני ולסיום התוכנית הגרעינית שלו באופן סופי.

נראה שהוא שותף ישיר

במהלך השלבים הראשונים של הסלמה, נראה היה שנתניהו הוא שותף ישיר לטראמפ בקבלת ההחלטות, עד שהוא דיבר בפומבי על קשרים כמעט יומיים ביניהם לתיאום הצעדים הפוליטיים והצבאיים.

המחברים ציינו שהנוף השתנה מהר לאחר כישלונם של המטרות הגדולות של המלחמה, והתחלתה של וושינגטון לנוע לקראת הסכם הרדמה עם איראן. הם ציינו שהממשל האמריקאי הרחיק את ישראל בהדרגה מהפרטים של המו״מ, במידה שדרושים למנהיגים ישראלים להסתמך על חדשות מודיעיניות ותקשורת אזוריות כדי לדעת מה מתרחש בין וושינגטון לטהרן.

מהלך פוליטי

הדיווח רואה שהשינוי הזה מייצג מהלך פוליטי נגד נתניהו, שבנה חלק גדול מהתדמית הפנימית שלו על היכולת האישית שלו לשמור על קשר יוצא דופן עם הנשיאים האמריקאים, ובייחוד עם טראמפ. אך המלחמה הראתה שונות הולכת ומתרקמת בפריוריטאות בין שני הצדדים, במיוחד לאחר שסגרה איראן את מצרי הורמוז ועליית מחירי הנפט, דבר שדחף את טראמפ להעניק עדיפות לסיום הקרב במקום להמשיך בהסלמה.

המחברים מסבירים שישראל נכנסה למלחמה עם שלושה יעדים מרכזיים: הפלת המשטר האיראני, חיסול התוכנית הגרעינית, וסיום תוכנית הטילים הבליסטיים, אך אף אחת מהיעדים הללו לא הושגה בצורה מכרעת, אלא שההצעות האמריקאיות לאחר מכן דיברו על הקפאת הפעילות הגרעינית האיראנית לתקופה מוגבלת במקום לסיים אותה לחלוטין, דבר שהחזיר לתודעה את ההסכם הגרעיני שחתמה ממשלת ברק אובמה ב-2015 ונגדו התנגד נתניהו בחומרה אז.

חששות ישראליים

הדו״ח מציין חששות ישראליים מכך שכל הסכם חדש עשוי להוביל להקלת הסנקציות הכלכליות על איראן, דבר שיאפשר לטהראן לבנות מחדש את יכולותיה הצבאיות ולתמוך בבעלי בריתה האזוריים כמו חיזבאללה.

בחזית הצבאית, הדו״ח חושף כי ישראל ביצעה מספר התקפות נגד מתקני נפט וגז איראניים לאחר תיאום מוקדם עם וושינגטון, אך ממשלת טראמפ מיהרה לאחר מכן להתרחק מכמה מהפעולות הללו או לבקר אותן בפומבי בגלל החשש מהתרחבות המלחמה ואיום על אספקת האנרגיה העולמית.

כמו כן, הדו״ח מצביע על כך שוושינגטון עצרה תוכניות ישראליות נוספות, כולל הצעה להשתמש בלוחמים כורדים בתוך השטחים האיראניים, לאחר שטראמפ הביע תמיכה ראשונית ברעיון לפני שנסוג ממנו מאוחר יותר.

מעבר לעמדת המבצע

המחברים רואים שישראל עברה בהדרגה מעמדת "השותף השווה" לעמדה קרובה יותר למקום של מבצע המדיניות האמריקאית, במיוחד עם עליית ההשקעה הצבאית והפוליטית שלה בתמיכה האמריקאית. הם הזכירו את ההצהרות של שר הביטחון הישראלי ישראל כץ שאמר שארצו "מחכה רק לאור הירוק מארצות הברית".

בסיום הדו״ח, מציינים המחברים שעם הזמן נתניהו נדרש להתאים את خطابه הפוליטי ומטרות המלחמה, מעבור לדבר על חיסול האיום האיראני לחלוטין למיקוד בעוצמת הברית עם ארצות הברית כהישג החשוב ביותר. והם רואים שהשינוי הזה משקף תובנה הולכת וגוברת בישראל שהעתיד של ההתמודדות עם איראן נתון במידה רבה לחישובים אמריקאיים יותר מאשר לרעיון הישראלי עצמו.

מקור: ניו יורק טיימס