הכנסת מאשרת בית משפט מיוחד למשפט של אסירי "האליטה".. ועונש מוות עומד על הפרק

סדא ניוז - הכנסת אישרה ביום שני בערב, בשני הקריאות השנייה ושלישית, הצעת חוק להקים גוף שיפוטי מיוחד למשפט של פלסטינים שנאשם על ידי ישראל במעורבות בהתקפה ב-7 באוקטובר 2023, כולל האפשרות להטיל עונש מוות עליהם.

החוק זכה לתמיכת 93 חברי כנסת, ללא התנגדות, בתמיכת הקואליציה והממשלה ורוב המפלגות שבאופוזיציה הישראלית, לאחר שיתוף פעולה בין ראש ועדת החוקה והחוק בכנסת, חבר הכנסת סמחה רוטמן (הציונות הדתית), וחברת הכנסת יוליה מלינובסקי ("ישראל ביתנו").

ואמר שר המשפטים הישראלי, יאיר לפיד, לאחר האישור של החוק, כי "זהו אחד הרגעים החשובים ביותר במהלך הכנסת הנוכחית", תוך שהוא רואה בחוק "הבטחה למשפט לדורסים ולשותפיהם והטלת עונשים עליהם, כולל עונשי מוות", כפי שהוא מתאר.

החוק קובע כי לא יוחזרו לרשות כל אדם שנחקר על מעורבותו בהתקפה ב-7 באוקטובר, או שנאשם בה, או שהורשע בכך, במסגרת כל הסכמות הנוגעות לאסירים; כאשר ידוע כי הכנסת כבר אישרה בקריאה הראשונה את הצעת החוק בינואר האחרון.

החוק קובע הקמת גוף שיפוטי מיוחד שיפעל בפועל כבית משפט צבאי, שיבחן את תיקי למעלה מ-250 עצורים שנחשבים בישראל כ"אליטה" המקושרת לחמאס, שמוחזקים על ידי ישראל מאז ה-7 באוקטובר 2023.

על פי טקסט החוק, יוגשו כתבי אישום לבית משפט צבאי בירושלים, שיכללו אישומים כמו "השמדת עם", "פגיעה בריבונות המדינה", "הסגת מלחמה", "סיוע לאויב בזמן מלחמה", בנוסף לעבירות לפי חוק "המאבק בטרור" ואישומים ברצח.

החוק מעניק לראש המטה הכללי של צה"ל סמכות למנות תובעים צבאיים, על פי המלצה של התובע הצבאי הראשי, בעוד שההרכב של בית המשפט יהיה מורכב משלושה שופטים, כאשר לפחות אחד מהם שימש בעבר כנשיא של בית משפט צבאי.

כמו כן החוק מתיר לבית המשפט לעקוף את כללי ההליך הפלילי וכללי ההוכחה בטענה שזה "נדרש לחשיפת האמת והשגת צדק", כולל טיפול בחומרי החקירה, וסדרת הראיות, וקבלת החלטות על בסיס טיעונים בכתב, וביצוע שינויים הקשורים לשמיעת עדים.

במהלך הדיונים שקדמו לאישור החוק, הוכנסו בו שינויים נוספים, הבולטים בהם היו הקמת יחידת שמירה מיוחדת לבית המשפט הצבאי, דומה לשירותי השמירה של בתי המשפט האזרחיים, בראשותו של קצין שממנה שר הביטחון הישראלי, באישור ראש ועדת הערעורים הצבאית.

כמו כן, נוסף סעיף המאפשר לקבוע תקנות מיוחדות לביצוע עונשי מוות המוטלים על פי חוק זה, מה שמפריד למעשה בינו לבין חוק העונש מוות שאושר על ידי הכנסת בסוף מרץ האחרון, אשר לא חל בדרך כלל על עצורי "האליטה".

הצעת החוק ספגה ביקורות בתוך ישראל מאז תהליך הגשתה, במיוחד בשל הצגתה כיזמה חקיקתית מיוחדת, לאחר ששר המשפטים לא הצליח להעביר הצעת חוק ממשלתית, על רקע המחלוקות המתמשכות עם היועצת המשפטית לממשלה, גילי בהרב-מיארה, שלדבריה החוק אינו חוקתי.