חוסר השכר מאשש את המאבק בהשבתות הכלליות בפלסטין.. האם המערכת השירותית מתקרבת להתמוטטות?

דו"ח סדנואז: ממשלת פלסטין מתמודדת עם אחת המשברים המסחריים הכי מורכבים בהיסטוריה שלה, כאשר התפשטו ההפגנות לכלל תחומים חיוניים במדינה, הנעה מלחצים כלכליים ומחיים שהעובד הציבורי כבר לא יכול לשאת בהם. לאור העלייה המתמשכת במחירי המוצרים והשירותים, מצאו אלפי עובדים את עצמם מול מציאות כלכלית קשה, במיוחד לאחר הקטנת השכר ותשלום תשלומים שהגיעו רק ל-2000 שקל, סכומים שהעובדים מתארים שהם לא מכסים את הצרכים הבסיסיים של משפחותיהם. התמונה כהה אף יותר לאור מצב הרכישה שפוגע בשווקים, תוך תחזיות מדאיגות שיכולות לדחות את תשלום השכר הבא כך שיתקבל זמן קצר מאוד לפני חג הקורבן.

איגוד הרופאים: הממשלה תראה מה שהיא לא מצפה לו

עם ההתפתחויות הללו, הכריז איגוד הרופאים לאחרונה על צעדים מחאתיים רחבים שהובילו להפסקת העבודה במרכזי הבריאות הציבוריים, עם צמצום השירותים בבתי החולים הממשלתיים למקרי חירום מאוד ופעולות הצלת חיים.

צעדים אלו הגיעו כהבעה על כך שהשיח עם הממשלה הגיע למבוי סתום, כאשר מנהל איגוד הרופאים צלאח אל-השלמון דרש להקים ממשלה אפקטיבית למשבר שתזכה את הצוותים הרפואיים, ואמר בריאיון רדיו: "הממשלה תראה מה שהיא לא מצפה לו מרופאים".

איגוד הרופאים הזהיר בהודעתו כי המשך מצב ה"דחייה" עלול לשים את המערכת הבריאותית מול הידרדרות מסוכנת שמסכנת את שלמות השירותים, כאשר בתי החולים כבר סובלים ממחסור חמור בתרופות וצוותים ואפילו בצרכים הבסיסיים של החולים, במקביל לאיומים של בתי החולים הפרטיים על התמוטטות המגזר בגלל הצטברות החובות הכספיים על הממשלה במשך שנים.

לפני הרופאים, איגוד המקצועות הבריאותיים המייצג את האחיות, רופאי המעבדות, האולטרסונוגרפיה, והפיזיותרפיה, הודיע על השבתה חלקית.

מגזרים אסטרטגיים נוספים מצטרפים להשבות

ולא רק המגזר הבריאותי חוותה את ההפגנות, אלא הן התפשטו לכלל מגזרים אסטרטגיים אחרים, כאשר איגוד ההנדסים הודיע על השבתה כללית ופתוחה בכל המוסדות הממשלתיים והצבאיים, ומדגיש כי כבוד ההנדס והזכויות הכספיות שלו לא ניתנים למשא ומתן. באותו הקשר, הצטרף הוועדה המייסדת של איגוד עובדי המגזר הציבורי לפעולות המחאתיות באמצעות השבתה כללית כהצעד הרמוני, במקביל להשבתה חלקית באוניברסיטת פלסטין הטכנולוגית "חדרי" שכללה עצירת אישור הנתונים והרישום, במחאה על מדיניות הכספיות שפגעה בזכויות האקדמאים והעובדים כאחד.

ובצד השני של המשבר, נפגע המערכת המשפטית ממצב של אִגור לאחר השעיית העבודה בבתי המשפט הרגילים, כאשר העובדים אישרו כי התנאים הפיזיולוגיים הפכו "יותר מסובכים" מהיכולת להימשך. התשלום של סכום של 5000 שקל לחברי המערכת השיפוטית כמו שופטים ורשויות ציבוריות (כ-350 חברים) עורר מצב של דיון רחב ברחוב האיגוד, למרות הבהרת מועצת השיפוט העליונה כי הסכומים הללו שולמו פעמיים מתוך קרן פיתוח השיפוט שהחלה לפעול לפני שנים.

ההבדל הזה בתשלומים הוביל את מאבק המורים לקרוא להחרפה חדשה ולסגור את בתי הספר, כאשר מגזר החינוך חי במצב שקט מאז תחילת שנת הלימודים, כאשר המורים עובדים רק שלושה ימים בשבוע עם קיצור גדול בתוכניות הלימוד, דבר שמעורר חששות ממשיות לגבי איכות החינוך ועתיד התלמידים.

בצד שלו, רואה הצד הרשמי שהשורשים של המשבר הם פוליטיים בראש ובראשונה, נובעים מהמשך ישראל בהחזקת כספי המערכת והמסים הפלסטיניים המוערכים בכ-14 מיליארד שקל. עם היעדר הזרמים הכספיים הללו והפסקתם באופן מוחלט מאז שנה, בולטים אזהרות קודמות מהראש הממשלה מוחמד מוסתפא על "העבודות הקשות של החודשים הקרובים" כמציאות שהתקלל במצב הכללי, ותשאיר את הממשלה, האיגודים והאזרחים במשבר נפתח שלא נראה כי פתרונותיו קרובים באופק.