צעדים וסיבות נוספות.. 5 אינדיקציות לכך שמאזן הכוחות נוטה לטובת אוקראינה

SadaNews - מומחים צבאיים אומרים שיש חמישה גורמים שגרמו למאזן הכוחות במלחמה בין רוסיה לאוקראינה לנטות לטובת קייב בכמה היבטים, והם מציינים שהיכולת של אוקראינה לעבור מהגנה להתקפה תלויה בהמשכיות התמיכה המערבית.

דו"חות וניתוחי צבאיים אירופיים מצביעים על כך שמאזן הכוחות במלחמה זו חווה שינויים הדרגתיים, למרות המשך העליונות הרוסית במספרים וביכולות צבאיות רבות.

הערכה זו נשענת על مجموعة של אינדיקציות שטח, טכנולוגיות וארגוניות, בנוסף להתפתחות בולטת ביכולות אוקראינה בתחום הלחימה הבלתי קונבנציונלית, בעיקר השימוש במזל"טים, לצד המשך התמיכה המערבית שנשארת גורם מכריע בהכוונת מהלך הסכסוך.

זלנסקי מתפאר

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי התפאר בסוף אפריל/אפריל בריאיון עם תחנת הטלוויזיה האמריקאית השמרנית (News Max) בכך שמדינתו במצב שטח הטוב ביותר מאז 9 או 10 חודשים, והוסיף כי רוסיה לא משיגה התקדמות אסטרטגית מכריעה.

למרות שהצהרה זו משדרת אופטימיות פוליטית, נתונים שונים בשטח מצביעים על כך שלדברי מומחים צבאיים, רוסיה משיגה התקדמות איטית באזורים כמו דונבאס, אבל מתקשה ליצור פריצה משמעותית בגלל העלות הגבוהה בחיים ובציוד, בנוסף לחיזוק המערכים ההגנתיים האוקראיניים.

בעוד רוסיה חוגגת את יום הניצחון על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, מלחמת אוקראינה מקבלת חשיבות מיוחדת כמעט ואין עיתון גרמני אחד שאין בו מאמרים על מלחמה זו והשפעותיה על הביטחון באירופה ועל כיסי האזרחים.

חמישה גורמים

אחת העיתונים הגדולים שייעודה זמן רב לכך הוא העיתון שנחשב לשמאל ליברלי (Süddeutsche Zeitung). בעבודת תחקיר מקיפה שלה, היא ציטטה שלושה מומחים צבאיים חמישה גורמים שמעידים על נטיית הכוחות בשטח לאחרונה לטובת אוקראינה.

העיתון (Süddeutsche) מדווח כי כאשר הקוראים הקולניים המזוהים עם פוטין כמו המנחה הפוליטי ולדימיר סולוביוב והעיתונאי והבלוגר מקסים קלאשניקוב מתחילים לבקר את המלחמה הזו ומדגישים את הסתירה בין המטרות הצבאיות לבין המצב בשטח, זה אומר בבירור שה"מבצע הצבאי המיוחד" לא מתנהל כפי שפוטין רצה.

העיתון מצטט את הקצין האוסטרלי לשעבר מיק ריאן ואת המומחה הצבאי שחזר זה עתה מאוקראינה מייקל קובמן ואת מקבילו גוסטב גריסל, שמעידים כי המצב של אוקראינה למעשה "טוב יותר בהרבה ממה שהיה באביב של שנה שעברה" וכי ההפסדים שהצד הרוסי סופג גורמים לו "לא להיות יכול להמשיך להילחם אלא באותו קצב או בקצב פחות מעט", דבר שמייתר את גורם הזמן לטובת מה שזלנסקי אמר לערוץ הטלוויזיה, כלומר לטובת אוקראינה.

סגירת הפער במזל"טים

העיתון מפרט חמישה גורמים לכך ואומר שאוקראינה סבלה במשך זמן רב מפער ביכולות, כלומר לא הייתה לה מזל"טים בטווח בינוני. בעבר היא החזיקה רק במזל"טים בטווח קצר (30 קילומטרים) ובטווח ארוך (300 קילומטרים) והייתה חסרה מזל"טים שמכסים את המרחק בין 30 קילומטרים ל-300 קילומטרים.

העיתון מוסיף שהכוחות האוקראיניים הצליחו לסגור את הפער הזה במהלך השנה האחרונה והקרדיט לכך נופל קודם כל על השימוש במזל"טים מיוצרים מקומית, בנוסף לכמה טילים.

התקפות בטווח רחוק

אולם ההתקדמות האוקראינית - לפי העיתון - לא התמצתה במרחקים הבינוניים, אלא כללה גם ביצוע התקפות אוויריות בטווחים רחוקים. התקפות אלו הפכו ליותר אפקטיביות באופן ברור בחודשים האחרונים. בשנת 2024 ההתקפות בתוך השטח הרוסי היו מוגבלות ומפורדות ולא השפיעו על המצב האסטרטגי. היום תוצאותיהן הפכו ניתנות למדידה.

כמו כן, אוקראינה החלה לייצר מזל"טים מתקדמים בהיקפים גדולים. מזל"טים אלו - לפי Süddeutsche - מכילים את הדגם P1-Sun בהתרסה כלפי מטוסי שוהד בטווח רחוק. אבל הם גם ממלאים תפקיד חשוב על קווי החזית, כשהם מפילים מספר רב של מטוסי ריגול רוסיים משני צידי קו האש, כלומר משני צידי רצועה ששטחה נע בין 15 ל-50 קילומטרים ומייצגת את קו החזית בפועל.

טקטיקה צבאית

הגורם השלישי מתייחס לטקטיקה הצבאית, כך אומרת (Süddeutsche) שהמלחמה במזל"טים מייצגת צורת לחימה חדשה ולכן נבחנות הרבה דברים לראשונה בשטח, מה שמוביל לשגיאות בין שני הצדדים. אך האוקראינים למדו מהר יותר.

גריסל אומר ששיפור השימוש במזל"טים שונים וחלוקת היכולות וארגון רמות הפיקוד, כל אלה סייעו טקטית לאוקראינה לשוב לקיבלה של קרקעות. בסוף שנת 2025 היא הצליחה לשחרר את עיר קוביאנסק ובתחילת 2026 שחררה כ-400 קילומטרים בדרום.

חדשנות

באוקראינה, פיצוי על העליונות המספרית של הכוחות הרוסיים באמצעות חדשנות הוא עניין קיומי. והשר החדש מיכאילו פדורוב הצליח לקדם את המסלול הזה באופן משמעותי. הוא פעל להקצות ציוד ליחידות הלחימה בהתבסס על ניתוחי הקרבות האמיתיים, דבר שהוביל לשימוש משופר במשאבים באופן ברור.

ולא הסתפקו התפקיד של פדורוב על פיתוח המזל"טים האוויריים בכל הסוגים, אלא דחף גם לפיתוח מזל"טים יבשתיים ורכבים בלתי מאוישיים שמעבירים פצועים ומבוטחים אספקה לאתרי החזית.

מאזן על החזית

העיתון (Frankfurter Rundschau) עם המגמה השמאלנית הליברלית ציטט את הקולונל האוסטרי המומחה הצבאי מרקוס רייסנר שאמר שהמלחמה באוקראינה כרגע חווה מצב של קיפאון ברמה הטקטית, אך הוא הזהיר שהמצב עשוי להשתנות במהלך הקיץ.

רייסנר אומר שהערכת המלחמה צריכה להתבצע על שלושה מישורים: אסטרטגיים, מבצעיים וטקטיים, והוסיף שבמישור הטקטי קיימת תחושת איזון בשטח, דבר שמיוחס לשימוש המאסיבי במזל"טים. במישור המבצעי, המומחה ציין שרוסיה מנסה להגביר את הלחץ הצבאי כדי להכשיר תנאים מתאימים למתקפה קיץ חדשה על ידי פתיחת חזיתות נוספות באזורים כמו חרקוב וסומי.

האם הדינמיקה של המלחמה השתנתה?

בנוגע להשפעת הלחצים על רוסיה כולל התקפות אוקראיניות על התשתית הנפטית, רייסנר אמר שכל שינוי במהלכי המלחמה צריך להיות נמדד ויכול להציע תשובות לשאלות הבאות: האם הושגו הישגים בשטח? האם אוקראינה יכולה לשמור על התשתית שלה למרות ההתקפות? האם יש ראיות ברורות לירידה בהכנסות הנפט הרוסיות?

המומחה סיכם ואמר שעוד לא ניתן להציע תשובות חד משמעיות מגובות בהוכחות מוחשיות לשאלות אלו.

המגזין (Der Spiegel) גם הגיע לאותן תוצאות והעביר מדו"ח מומחית מההמכון המלכותי הבריטי ללימודי ביטחון והגנה, נאטיה סיסקוריה שאמרה שרוסיה תמשיך את הלחץ הצבאי ותסכן את עצמה בהפסדים גדולים ללא השגת יתרונות מכריעים בשטח אך לא שללה את האפשרות שאוקראינה תשיב לעצמה את היוזמה האסטרטגית שאיבדה לאחר כישלון ההתקפה הנגדית שלה בשנת 2023, והדבר תלוי בהמשכיות התמיכה המערבית.

לפי סיסקוריה, מה שכונה "המלחמה מאחורי החזית" הפך לזירת העימות החשובה ביותר עבור שני הצדדים תוך כדי המשך חילופי התקפות רחוקות בזמן שרוסיה מתמקדת בהתקפות על הערים והתשתיות במטרה לשחוק את האזרחים ולשבור את רצון הלוחמים האוקראינים, בעוד אוקראינה מגיבה בהתקפות שמטרתן הכוחות הרוסיים, קווי האספקה ומוקדי הכוח מאחורי הגבולות.

סיסקוריה סיימה ואמרה שהמהלך בקרב על החזית מצביע על:

- אין חיסול קרוב במלחמה.

- רוסיה תקועה באזור דונבאס ללא השגת התקדמות משמעותית.

- אוקראינה משפרת את מצבה בזכות המזל"טים והייצור המקומי.

- המלחמה נוטה יותר לכיוון השחיקה והתקפות רחוקות.

- התוצאות הסופיות של המלחמה תלויות בתמיכה מערבית ובמאורעות בינלאומיים.

מקור: העיתונות הגרמנית