מדוע מחיר הנפט לא הגיע ל-200 דולר למרות מלחמת איראן?

SadaNews - למרות סגירת מצר הורמוז והמשך המלחמה האמריקאית-ישראלית נגד איראן, מחירי הנפט לא הגיעו ל-200 דולר כפי שציפו רבים, אלא נותרו בטווח פחות חמור, תופעה ששקפה את יכולת השוק הגלובלי לספוג את הזעזוע במקום להתפוצץ.

מאז 28 בפברואר, תאריך פריצת המלחמה, המחירים נעו בטווח תנודתי, כאשר הנפט ברנט רשם את השיאים שלו סביב 119 דולר לחבית בסוף חודש מרץ האחרון, והמחירים ירדו בזמני הרגיעה מתחת ל-90 דולר, עם ממוצע שנע סביב 100 דולר, בעוד שמחיר חבית נפט ערבי קל חצה את ה-140 דולר.

מאז תחילת מלחמת איראן, דיווחים ומומחים ציפו שמחיר הנפט יגיע עד 200 דולר, לדוגמה רורי ג'ונסטון - מייסד גיליון "Commodity Context" המתמחה בניתוח שווקי הסחורות - ציין שהמשך סגירת המצר עלול לדחוף את מחירי הנפט ליותר מ-200 דולר לחבית, בתסריט שמומחי האנרגיה מתארים כאחד מהסיכונים הגרועים ביותר שהמגזר בוחן.

העיתון וול סטריט ג'ורנל ציטט מנתחים מחברת "ווד מקנזי" לייעוץ פיננסי שאמירתם היא שמחיר חבית נפט של 200 דולר הוא "שלא ניתן להוציא אותו מכלל אפשרות בשנת 2026".

נוסף על כך, "ג'י.פי. מורגן" הזהיר בדיווחים קודמים על הסבירות שמחירי הנפט יגיעו ל-150–200 דולר לחבית אם תתרחש זעזוע חמור באספקות הגלובליות.

 סיבות להתנגדות לעלייה הגדולה

1- משיכות מהמאגרים

אחת הסיבות הבולטות ביותר לדיכוי המחירים הייתה ההתערבות המוסדרת למשיכות מהמאגרים הגלובליים, כאשר הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה הודיעה על הזרמה של כ-400 מיליון חביות מהמאגרים, צעד שנועד להרגיע את השווקים ולפצות על חלק מהאספקות האבודות.

גם המאגרים של המדינות הגדולות שיחקו תפקיד מכריע, במיוחד סין שמוערך כי המאגרים שלה נעים בין 1.2 ל-1.4 מיליארד חביות.

2- האספקות הרוסיות

ועוד, חזרת האספקות הרוסיות לשווקים לאחר החלטת
המדינות המאוחדות לבצע הקלה חלקית בסנקציות המאפשרת לקנות נפט רוסי שנטען מראש על האוניות.

3- גמישות איראנית

כמו כן, נוסף על כך, הגמישות של היצוא האיראני דרך מה שנקרא "צי הצל" שמרת שזרימות הנפט לשווקים מצומצמות, והפחית את הפער בין ההיצע לביקוש, כאשר נתונים עדכניים הראו שזרימות הנפט האיראני עדיין מאתרות את דרכם לשווקים למרות המצור הימי שמטילה אמריקה החודש.

על פי רויטרס, חברת פורטיקסה דיווחה כי כ-10.7 מיליון חביות נפט גולמי איראני עברו דרך מצר הורמוז ויצאו מתחום המצור בין 13 ל-21 באפריל.

4- אפשרויות חלופיות

בנוסף, כעת מופעלים מסלולי חלופה בגין מצוק מצר הורמוז, כמו קו מזרח-מערב בערב הסעודית בקיבולת של כ-7 מיליון חביות ביום, וקו קירקוק-ג'האן מעיראק לטורקיה, מה שמגביה את השפעת הסגירה המלאה של המצר.

כמו כן, מספר מדינות השיבו על השימוש בחלופות, כאשר על פי בלומברג, סין השיקה פרויקט בולט להמיר פחם לגז לאחר שהשקפת במגבלות במשך יותר מעשור, במסגרת גל השקעות שיאפשר לבייג'ינג להפחית את האיומים ממקורות הדלק בעת שהמתחים הגיאופוליטיים הולכים ומתרקמים.

ומוחמד רמדאן, יועץ לשעבר לשר האוצר הכוויתי בראיון לאל-ג'זירה שובר ממדינת כווית, שם "שחרור המאגרים האסטרטגיים והסרת המגבלות על רוסיה ואיראן, יחד עם אלטרנטיבות היצוא, כל אלה היו גורמים שיחקו תפקידים שונים במניעת המחירים להגיע לרמות גבוהות יותר", ומדגיש שאלה "פתרונות זמניים ולא מתמשכים".

5- השמדת הביקוש מאזנת את השוק

ולהשפעת היצע עומד, בלטה גם העובדה שהביקוש פחת כאחת הכנות שמדדו את המחירים, בזמן שהתחילה הכלכלה העולמית להסתגל למשבר.

ואמור השופקי עמרו אלשובקי שמחיש עוד "שלהשמדת הביקוש כבר מתרחשת, עם ביטול טיסות והאטה בכמה פעילויות כלכליות", אך הוא סבר שכשהמחיר חוצה את ה-130 דולר זה מהווה נקודת מפנה, בעוד שהגעה ל-150 דולר תגרום ל"השמדה יבשה של הביקוש".

והוא מוסיף לאתר 'אל-ג'זירה' שהעולם איבד כ-650 מיליון חביות מהמאגרים, מה שמשקף את עומק המשבר, אם כי הוא מדגיש שהמהלך שארע "לא ממש מלחמה צבאית, אלא הפכה למלחמה כלכלית שמבוססת הסכמות על המחירים".

6- פוליטיקה בלב השווקים

הצהרות פוליטיות, במיוחד של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, שיחקו תפקיד מרכזי בהפנמת הקצב בשוק.

כפי שמומחים מצביעים, השווקים ערחו כל אות של רגיעה או דיבורים על משא ומתן, מה שמלחיץ את המחיר לנסיגה, בצד עלייתו עם כל עלייה בשטח.

ואפילו נואר סעדי שמתמחה בכלכלה הבינלאומית אומר "שהשוק היה בין זהירות לביטחון, שכאשר הנפט עבר את ה-110 דולר, שודרו מסרי רגיעה להחזיר אותו לשישים וחללים", ומוסיף שנוכחות ששיחות אפשריות הפחיתו את הקפיצים החדים.

והוא מוסיף שהסגר לא היה מפתיע, שכן לפניו הייתה הסבה ארוכה, מה שאפשר למדינות הצרכניות לחזק את המאגרים שלהן, לצד המשך הגעת משלוחים שהייתה בדרכם גם בשבועות הראשונים של המלחמה.

איך הספיגה השוק את הזעזוע?

באופן כללי, הנתונים הקודמים מלמדים שהשוק ספג את ההלם דרך תמהיל של:

משיכות מהמאגרים האסטרטגיים

הזרמה של אספקות חלופיות מרוסיה ואיראן

שימוש בצינורות ומסלולי היצוא חלופיים

הפנייה לחלופות אנרגיה זמניות

הפחתת הביקוש העולמית בהדרגה

התערבויות פוליטיות להרגעת השווקים

וזה יצר איזון זמני בשוקי הנפט שמנע את התפוצצות המחירים, לפי המומחים.

תסריטים פתוחים

למרות האיזון הזה, המומחים מזהירים שהשוק עדיין בשלב של "שחיקה הדרגתית".

אם המלחמה תמשיך ללא הסכם, המאגרים עשויים להתחיל להצטמצם, מה שידחוף את המחירים בהדרגה לרמות גבוהות יותר שיכולות להתקרב ל-150 דולר.

אם יקרה הרפיה או יצליחו המגעים, המחירים עשויים לשוב לאיזור יותר יציב, במיוחד עם המשך זרימה של אספקות חלופיות.

ומוחמד רמדאן, יועץ לשעבר לשר האוצר הכוויתי, מאשר של"הגעה לרמות גבוהות מאוד זה לא לטובת מדינות המייצאות, כי זה מפעיל אלטרנטיבות וגורם לנזק באיזון", כשהוא מציין שהמחיר הראוי נע בין 80 ל-90 דולר.

והמשבר הנוכחי בנפט חושף שהשווקים הגלובליים כבר לא פשוט כפות למכות, אלא יש להם כלים לספוג אותן, כולל מהמאגרים ועד לנהל ציפיות.

אבל האיזון הזה נותר רך, מה שאומר שכל עלייה מפתיעה עלולה להחזיר את התסריט של הקפיצים החדים אל פני השטח בכל רגע.

כאן אומר השובקי שהעולם זקוק ליתרונות ייצור למשך זמן ארוך כדי לפצות על המאגרים האלה, "אנחנו מדברים על מחירים גבוהים שיצליחו ללוות את העולם במשך לפחות שנתיים לשלוש".