גורגיבה: כוח הכלכלות של המפרץ תמך ביציבות האזור במהלך המלחמה

SadaNews - המנהלת הכללית של "קרן המטבע הבינלאומית" קריסטלינה גורגיבה אישרה שכוח הבסיסים הכלכליים במדינות המפרץ סייע לתמוך ביציבות כלכלות האזור במהלך המלחמה בין ארה"ב לאיראן.

גורגיבה אמרה, במהלך מסיבת עיתונאים משותפת עם המנהל التنفيذي של "הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה" פארח בירול, בתגובה לשאלות "אל-שארק" כי מדינות המפרץ עבדו במהלך העשור האחרון על "בניית יסודות חזקים והצבת מדיניות נכונה ובניית מרווחים מגוננים", וזה "היה לטובת האזור כולו, מכיוון שכוחן עבר לאחרים".

היא הוסיפה שהערכת השפעת המשבר משתנה בין המדינות תלוי אם המדינה היא מדינה מייצאת אנרגיה או מדינה מיובאת, ועל פי כוח המדיניות והבסיסים הכלכליים, כשהיא רואה כי המדינות שיש להן מוסדות חזקים יותר יכולות לעמוד תחת לחצים במהלך משברים, גם מול המגבלות המוטלות על השוקים.

זו אינה הפעם הראשונה במהלך המלחמה שגורגיבה משבחת את כלכלות המפרץ ומסלול הגיוון, שכן היא אישרה ב-6 באפריל שעבר כי כלכלותיהן מסוגלות לספוג זעזועים של מלחמה אף על פי שהן נפגעות ממנה, בזכות "מאמציהן לבנות כלכלות מגוונות עם מוסדות חזקים".

תמיכה במדינות הנפגעות

מלחמת איראן שהחלה בסוף פברואר האחרון, הביאה כמעט לסגירה של המצר החיוני הורמוז, מה שהכביד על אספקת הנפט והגז מהאזור לשווקים הגלובליים, ודחף כמה מפיקים להפסיק את הייצור כאשר המאגרים התמלאו.

מלחמה זו הביאה גם לעלייה עצומה במחירי הנפט, אשר עדיין גבוהים ביותר מ-40% מהותכים לפני המלחמה. זעזוע האנרגיה עורר חששות מהיווצרות אינפלציה עולמית, והטיל צללים של ספק על תחזיות הצמיחה העולמית, בזמן שהתחילו להתגלות משברים כלכליים במדינות רבות.

במהלך התקופה האחרונה, "קרן המטבע" ו"הבנק העולמי" התחילו בהכנה ובתכנון למקרי בקשות של המדינות הנפגעות למימון חירום.

אג'י פנגה, נשיא "הבנק העולמי" ציין בשבוע שעבר כי המוסד עשוי להיות מסוגל לגייס בין 20 ל-25 מיליארד דולר ממימון מהיר למדינות שמתמודדות עם ההשלכות, והוא מחפש לדעת אם יש לו יכולת נוספות בסך של בין 50 ל-60 מיליארד דולר לסיוע.

גורגיבה ציינה בתגובתה לשאלת "אל-שארק", שהמוסד אינו מצפה לעלייה גדולה בביקוש למשאבי "קרן המטבע", שכן "הכלכלות המתפתחות לבד במהלך העשור האחרון בנו מוסדות חזקים ובנקים מרכזיים עצמאיים ומועצות פיננסיות ומאגרים חזקים שמפחיתים את ההשפעה עליהם ועל העולם".

השלכות המלחמה מגוונות בין מדינה למדינה

מנגד, מנהל "הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה" פארח בירול אישר בתגובתו, כי מדינות המזרח התיכון מחולקות לשתי קבוצות עיקריות: אחת מייצאת נפט והשנייה אינה מייצאת, והצביע על קיום שונות משמעותית אפילו בתוך המדינות המייצאות עצמן, מבחינת היכולת להתמודד עם זעזועים.

הוא ציין כי לבנון מתמודדת עם מצב קשה ביותר בין המדינות שאינן מייצאות, בעוד שחלק מהמדינות המייצאות סובלות מהחלשה כלכלית, לדוגמה עיראק התלויה בכ-90% מהכנסותיה הממשלתיות על הנפט, מה שעושה אותה חשופה יותר לזעזועים, במיוחד כשחלה ירידה של כשליש מהכנסות הנפט שלה בעקבות המלחמה.

מנגד, בירול ציין כי סעודיה נהנית ממצב פיננסי חזק יותר, ומשבח את מה שעשתה בהקשר של צינור ה"מזרח-מערב", בנוסף ליכולתה לאחסן נפט, מה שנותן לה גמישות רבה יותר בהשוואה למדינות אחרות שחסרות את היכולת הזו.

סעודיה מיהרה מאז תחילת המלחמה כמעט, להעביר את האספקה לצינור "מזרח-מערב" לייצוא מהים האדום, במיוחד לאחר שעלה את יכולת הייצוא מצינור זה לכ-7 מיליון חביות ביום, מ-800 אלף חביות לפני המלחמה.

צעדים אלו סייעו להפחית חששות לגבי האספקה בשוק, מה שהגביל למעשה את עליית מחירי הנפט לרמות שיא.

אך ב-9 באפריל, השווקים החזיקו את נשימתם לאחר שסעודיה הודיעה שתקיפה איראנית על מתקן "מניפה" הובילה לירידה של כ-300 אלף חביות, וכי מתקן "ח'ריס" חווה תקיפה דומה שהפחיתה את ייצורו באותו כמות, וכך ירדה היכולת הייצורית של הממלכה בכ-600 אלף חביות ביום.

כמו כן, תחנת שאיבה בצינור "מזרח-מערב" נתקפה והביאה לאובדן של כ-700 אלף חביות ביום מכמויות השאיבה. אך הממלכה הצליחה בתוך ימים לשחזר את יכולת הפעולה, מה שהקל על השווקים.