ראש הבנק העולמי: השלכות המלחמה "מצטברות" גם אם הפסקת האש תתמיד

כלכלת סדנאוז - ראש הבנק העולמי, אגאי בנגה, הזהיר כי המלחמה במזרח התיכון תיצור השפעות מצטברות על הכלכלה העולמית, גם אם יכובד הפסקת האש ההפיכה שהכריז הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ.

הצהרותיו של בנגה מגיעות לקראת תחילת הכנסים השנתיים, והוא הוסיף בראיון ל"רויטרס" כי הנזק יהיה הרבה יותר עמוק אם הפסקת האש תיכשל ומלחמה תתחדש.

בנגה ציין ביום שלישי כי הצמיחה העולמית עשויה לרדת ב-0.3 עד 0.4 אחוזים בתרחיש הבסיסי אם המלחמה תסתיים מוקדם, ובסביבות אחוז אחד אם המלחמה תימשך. הוא אמר גם שהאינפלציה עשויה לעלות בכ-200 עד 300 נקודות בסיס, עם השפעה גדולה הרבה יותר - עד 0.9 אחוזים - אם המלחמה תימשך.

המלחמה, שבהן נהרגים אלפי אנשים ברחבי המזרח התיכון, כבר גרמה לעלייה במחירי הנפט ב-50 אחוזים, תוך שהיא משבשת את אספקת הנפט, הגז, הדשנים, ההליום וסחורות אחרות, כמו גם את התיירות והטיסות. הפסקת האש שהכריז טראמפ למשך שבועיים נראית רעועה, בד בבד עם המשך התקיפות של ישראל ואיראן.

איראן אמרה ביום שישי שיש לשחרר את הנכסים האיראניים המוקפאים ושהפסקת האש בלבנון צריכה להיכנס לתוקף לפני שיכולות השיחות האמריקאיות-איראניות, המתוכננות להתקיים ביום שבת בפקיסטן, להתקדם. טראמפ אמר שניתן מחדש את התחמושת לאניות מלחמה אמריקאיות כדי להתכונן לכישלון השיחות.

בנגה תהה: "השאלה האמיתית היא: האם השלום הנוכחי ושיחות המו"מ שיתקיימו בסוף השבוע הזה יביאו לשלום קבוע, ואז לשוב ולפתוח את מצרי הורמוז? אם זה לא יביא לכך, ואם הסכסוך יתחדש, האם לכך תהיה השפעה גדולה יותר או השפעה ארוכת טווח על תשתיות האנרגיה?".

תמיכה במדינות מתפתחות וניהול משברים

בנגה אמר כי הבנק הגדול ביותר לפיתוח בעולם כבר מקיים שיחות עם חלק מהמדינות המתפתחות, כולל מדינות קטנות חסרות משאבים אנרגטיים, לגבי ניצול הכספים הזמינים מתוכניות קיימות במסגרת "חלונות תגובה במשברים".

כלים של הבנק העולמי לניהול משברים מאפשרים למדינות לנצל כספים שאושרו מראש אך טרם שולם, ללא צורך באישורים נוספים מהדירקטוריון, מה שמגביר את הגמישות שלהן.

תמיכת אנרגיה

אך בנגה הזהיר את המדינות שלא להקים תמיכה באנרגיה שאין הן יכולות לעמוד בה, דבר שיגרום לבעיות קשות בעתיד.

הוא הוסיף: "אני מודאג מהיכולת שלהן להתגבר על המשבר הזה, על ידי קביעת מה הן זקוקות, מבלי לעשות כל דבר שיגביר את חמרי מצבם הכלכלי".

רבות מהמדינות המתפתחות סובלות מרמות חובות גבוהות, ורמות הריבית עדיין גבוהות, דבר שמקשה על המדינות הללו ללוות למימון הצעדים הנדרשים כדי להתמודד עם העלייה החדה בעלויות האנרגיה וסחורות אחרות שנגרמות מהמלחמה.

בנגה הבהיר כי המשבר ששם שוב את הדגש על הצורך של המדינות לגוון את מקורות האנרגיה ולחזק את עצמאותן. הבנק העולמי השעה ביוני שעבר, לפניו, את האיסור הארוך על מימון פרויקטי אנרגיה גרעינית, כחלק מהמאמצים שלו לעמוד בדרישות החשמל ההולכות והולכות.

ניגריה, שסבלה מבעיות ממושכות, תיהנה מהשקעה של 20 מיליארד דולר מקבוצת "דנגוט", במפעלי הנפט, שהגבירו את התפוקה שלהם במהלך המלחמה ומספקים כעת למדינות שכנות דלק מטוסים.

הוא אמר: "ניגריה צריכה לנשום לרווחה; היא חיזקה את יכולתה להשיג את הביטחון האנרגטי שלה באמצעות ההשקעה הענקית הזו. זה למעשה דוגמה טובה לדוגמה בנושא ההשגת עצמאות אנרגטית; לא רק עבורה, אלא גם עבור שכנותיה".

הבנק העולמי עובד גם בשיתוף פעולה הדוק עם מוזמביק, מדינה אפריקאית נוספת, כדי להרחיב את יכולות הייצור שלה בתחום האנרגיה, גם מהגז הטבעי וגם מהאנרגיה ההידרו-חשמלית.

בנגה אמר כי יש לבנק הבינלאומי מספר פרויקטי אנרגיה בפיתוח, וציין כי יש שיחות עם מדינות מסוימות אשר מבקשות להאריך את חיי הציים שלהן של ריאקטורים גרעיניים, ומדינות אחרות המעוניינות לעבור לאנרגיה גרעינית.

הוא הוסיף: "אם לא יתפתחו אנרגיה גרעינית, אנרגיה הידרו-חשמלית ואנרגיה גיאותרמית בקנה מידה רחב, בצד אנרגיה סולרית ואנרגיית רוח, הם ימצאו את עצמם תלויים יותר בדלקים מסורתיים, וזה מה שאף אחד לא רוצה".