תומאס פרידמן: דור חדש של אינטליגנציה מלאכותית מסוכן יותר ממלחמות

סאדנואס - בניתוח שממחיש את פני העידן הבטחוני החדש, אמר תומאס פרידמן, האנליסט הפוליטי הבולט וכותב טור הדעה בעיתון ניו יורק טיימס, כי ההודעה שפרסמה ביום שלישי החברה "אנתרופיק" בתחום האינטליגנציה המלאכותית, בנוגע לדגם השפתי החדש שלה בשם "קלוד מיתוס פריביו" (Claude Mythos Preview), עוררה חשש גיאופוליטי ובטחוני שעולה בקנה אחד עם מתחים צבאיים נוכחיים.

הוא הוסיף במאמרו השבועי בעיתון כי התפתחות טכנולוגית זו הראתה יכולת בלתי נתפסת של אינטלקט פועלת לזהות פגיעויות ביטחוניות בתוכנות הגלובליות המורכבות ביותר, מה שדחף את החברה לנקוט צעד יוצא דופן על ידי צמצום השימוש בו לקואליציה צרה של גודלי טכנולוגיה כדי להגן על התשתית הבינלאומית מפני סיכון לקריסה מיידית.

הוא הסביר כי הקואליציה הצרה כוללת כ-40 מחברות הטכנולוגיה והתשתית הגדולות, כמו גוגל, מייקרוסופט, אפל ו-JP מורגן צ''ייס.

זיהוי פגיעויות

צעדים אלו מגיעים לאחר שהחברה גילתה כי המודל - שכינתה "פרויקט גלאסווינג" - אינו מתמחה רק בכתיבת תוכנות, אלא יש לו יכולת "מכנית" לזהות פגיעויות קריטיות בכל דפדפני האינטרנט ומערכות ההפעלה המרכזיות.

אלה הם המערכות שמנהלות מתקנים חיוניים שמתחילים מרשתות החשמל והמים ועד למערכות צבאיות ובתי חולים, מה שהופך את הכניסה של כלי כזה לידיים של "שחקנים רעים" למעין סליחה פתוחה לעבור כל תשתית ברחבי העולם.

עם זאת, פרידמן רואה כי יכולת זו נושאת עמה פנים מזעזעות; הוא מזהיר שהכניסה של טכנולוגיה זו לידיים של ישויות מרושעות עשויה לאפשר "חדירה לכל מערכת תוכנה ראשית בעולם", כולל תשתיות חיוניות כמו רשתות החשמל והמים, מערכות טיסה ובתי חולים.

הוא המשיך ואמר שהאיום שמציב המודל החדש אינו תיאורטי, אלא הפך לנושא לדיון אמיתי בין חברות הטכנולוגיה והממשל האמריקאי, לאור השפעתו על הביטחון הלאומי של ארצות הברית.

זינוק איכותי או סיכון ביטחוני?

הכותב ציטט את הודעת חברת "אנתרופיק" כי דגם ה"מיתוס פריביו" של האינטליגנציה המלאכותית - המייצג "זינוק איכותי" בביצועים - גילה כבר אלפי פגיעויות ברמת סיכון גבוהה.

הוא ציין כי המודל איננו מסתפק בכתיבת קודים (שורות קוד) מורכבים, אלא יש לו יכולת מכנית לזהות אלפי פגיעויות ברמה גבוהה במערכות ההפעלה ודפדפני האינטרנט שמנהלים רשתות חשמל, מים, שדות תעופה ומערכות צבאיות.

המוזרו הוא - לדעתו - שככלי זה, אשר תוכנן לחזק את הביטחון, עשוי להפוך לאמצעי בידי קבוצות עברייניות או טרוריסטיות כדי לפרוץ לכל מערכת ריבונית בעלות נמוכה של עלות ומאמץ מינימלי.

הכותב רואה בהתקדמות זו שהיא מציינת את ההתקרבות לעידן "האינטליגנציה המלאכותית העליונה" בקצב מהיר מהצפוי, מדגיש שהמפתחים של המודל עצמם לא ציפו ליכולתו המהירה לזהות ולנצל חסרונות תכנה.

ההכרה הזו מצד החברה המפתחת מחזקת את ראייתו של פרידמן שאנו עומדים בפני רגע הדומה לגילוי הפצצה האטומית, שבו הצורך ב"אי הפצה" הופך לאיומי קיום טרם מדינות, דבר שדחף אותו להדגיש שעניין זה צריך לעמוד בראש סדר היום של הפסגה הצפויה בין הנשיאים האמריקאי דונלד טראמפ והסיני שי ג'ינג פינג בבייג'ינג.

פרידמן התבסס על ראיית חברו המומחה לטכנולוגיה קרייג מונדי, מנהל מחקר ואסטרטגיות לשעבר במייקרוסופט, שאמר "מה שאנחנו לקראתו זה פתיחת יכולות התקפה סייבר לכולם באופן כולל ולא מהותי".

3 צעדים

מונדי מסביר שהתוצאה ליכולת לפתח חדירות מורכבות, שהיו פעם שמורות למעצמות גדולות ותקציבים גדולים, הפכה כיום זמינה לצדדים קטנים או אפילו לאנשים פרטיים בזכות האינטליגנציה הזו.

המומחה טכנולוגי, דרך מאמרו של פרידמן, מציע אסטרטגיה הגנתית דחופה של 3 צעדים בסיסיים, הראשון הוא שליטה קפדנית על פריסת המודלים הללו, השני הוא הענקת מה שנקרא "צדדים טובים" זמן מספיק לחזק את המערכות שלהם מפני חדירות, והשלישי הוא יצירת סביבות דיגיטליות בטוחות בהן מועברות שירותים חיוניים להגנה מפני התקפות עתידיות.

פרידמן מסיים ואומר כי יהיה מעניין לדעת איזה מבין שני האירועים שהתרחשו ביום ה-7 באפריל 2026 ייזכר יותר בהיסטוריה; האם זהו דחיית התקפת האמריקאים על איראן או השקה המוגבלת של מודל "קלוד מיתוס" על ידי "אנתרופיק" ובעלי בריתיה הטכנולוגיים.

המקור: ניו יורק טיימס