שיתוף פעולה без обязательство: המלחמה חושפת את גבולות הקשר הסיני-איראני

סדא ניוז - איראן נחשבת לאחד המקורות המרכזיים שעליהם סין מסתמכת כדי להבטיח את צרכיה הנפטיים, בעוד ששני המדינות חולקות עמדות דומות כלפי ארצות הברית כיריב אסטרטגי משותף. עם זאת, רמת התמיכה של בייג'ינג בטהרן אינה ניתנת בנפרד מאחת רשת רחבה יותר של אינטרסים שמנחה את פעולותיה באזור, מה שהופך את התמיכה הזו לכפופה לחשבונות מסובכים החורגים מהקשר הבילטרלי הישיר.

האם הקשר בין סין לאיראן מאוזן?

סין נחשבת שותפה מרכזית עבור איראן, כשחלקה בייצוא הנפט האיראני הגיע ליותר מ-80% במהלך השנה 2025, מה שהפך אותה למקור מרכזי להכנסות טהרן לאור הסנקציות המוטלות עליה, כך על פי נתוני חברת האנליטיקה "קפלר".

לעומת זאת, איראן אינה תופסת את אותו המקום בחישובים הסיניים, שכן הנפט האיראני מהווה כ-13% בלבד מהייבוא הסיני של נפט מועבר בים, לפי אותו מקור. הקשר בין הצדדים מבוסס בעיקר על שיקולים של אינטרסים.

החוקר בתחום הקשרים הסיניים-איראניים באוניברסיטת חרונינגן ההולנדית, ויליאם פיגרו, מציין ש"המניע העיקרי לעניין סין באיראן הוא היותה מקור לנפט בעל עלות נמוכה".

מנגד, ערב הסעודית, המתחרה האזורית של איראן שספגה מכות במהלך המלחמה הנוכחית, נחשבת לאחת מספקיות הנפט הגדולות ביותר של סין, כשנתן היצוא שלה אליה דרך הים במהלך השנה 2025 היה דומה כמעט למה שייצאה איראן, לפי "קפלר".

סין גם תלויה בייבוא נפט מעיראק, עُמאן ואיחוד האמירויות. פיגרו ציין כי מדינות אלו "יכולות בדרך כלל לספק מה שאיראן מספקת, אך בסביבה יציבה יותר וידידותית יותר לארצות הברית".

בהקשר של שיתוף פעולה כלכלי, סין ביצעה רק חלק מוגבל מהתחייבותה, שהוכרזה בשנת 2021, להשקיע 400 מיליארד דולר באיראן במשך 25 שנה.

נפח הסחר בין שתי המדינות עמד על 9.96 מיליארד דולר בשנת 2025, מספר המהווה ירידה ניכרת לעומת נפח הסחר בין סין לערב הסעודית שהגיע ל-108 מיליארד דולר, והוא כמעט דומה לנפח הסחר עם האמירויות.

האם סין תומכת באיראן צבאית?

סין גינתה את התקיפות האמריקאיות והישראליות על איראן, כמו כן הפנתה ביקורת לא ישירה על התקיפות האיראניות נגד מדינות האזור, כמו גם על סגירת Strait of Hormuz, מבלי להראות שום סימן ברור על נכונותה להעניק תמיכה צבאית בטהרן.

החוקר במכון האמצעי למזרח בוושינגטון, ג'ון קלאבריזי, טוען ש"בייג'ינג שמרה על מרחק מכל התערבות צבאית גלויות במלחמה, מעדיפה לנקוט במדיניות של ריסון ולעבוד דרך ערוצים דיפלומטיים".

מנגד, לשעבר בשירותי הביון הצרפתיים, אלן ג'ויה, שציין במהלך השתתפותו בפודקאסט "טוקסן", סבר כי איראן מתבססת על מערכת הניווט הסינית ה"בידו" בחלק מהפעולות שלה.

פיגרו ציין כי סין כבר סיפקה לאיראן מטוסים בלתי מאויישים וחומרים כימיים בעלי שימוש כפול, "ואולי גם סיפקה לה מידע מודיעיני", כך על פי הערכתו.

לעומת זאת, בייג'ינג הכחישה דיווחים על כך שחברת "סימיקונדקטור מניפקטורינג אינטרנשיונל קורפוריישן" העבירה ציוד לאיראן.

אין בין סין ואיראן הסכם צבאי רשמי, כמו שמתקשרים פקידים סיניים לעסוק באופן ישיר בסכסוך. בייג'ינג גם לא נענתה להזמנת הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, להשתתף במאמץ לשוב ולפתוח את מיצר הורמוז.

מהי יכולת ההשפעה של סין?

קלאבריזי טוען כי העדיפויות של סין מתמקדות בשמירה על היציבות והמשכיות זרמי הנפט, בנוסף להגנה על האינטרסים המסחריים שלה, וההכנה לחדש את ההתארגנות במידת הכוחות που עשויות להתעצב לאחר המלחמה.

זה מתבטא בקריאה להפסיק את הלחימה ולעבוד דיפלומטית להשגתו מהר ככל האפשר.

אך הסיכויים להצלחת נתיב זה עדיין מוגבלים. המרצה במדעי פוליטיקה באוניברסיטת "אקסטר", אנדריאה גיזלי, ציין כי סין מוצאת את עצמה ב"מצב דיפלומטי רגיש", כאשר היא נמנעת מלגנות את איראן ישירות, ובו בזמן מבקרת את הפגיעה בריבונות מדינות המפרץ.

הוא הוסיף ש"בייג'ינג מהמרת על כך שהמלחמה תסתיים במהרה, ייתכן עם הפסד אמריקאי, אך אין להפריז בהערכת יכולתה או רצונה להשפיע בכיוון זה".

סין כבר הראתה בשנת 2023 את עליית השפעתה האזורית דרך החסות שלה לשוב ליחסים בין איראן לערב הסעודית, למרות שבשנת 2026 היא לא נראית מצליחה לדחוף את טהרן להפסיק את התקפות על המדינות הסמוכות הקשורות אליה בשותפויות.

מהן ההזדמנויות העומדות בפני בייג'ינג והסיכונים שהיא נתונה להם?

למרות שעסק ההזדמנות של ארצות הברית במלחמה ארוכה עשוי לשרת את האינטרסים האסטרטגיים של סין, תמשך הסכסוך טומנת בפני סין הסיכונים משמעותיים. פיגרו מאמר ש"המלחמה הזו מייצגת הישג דיפלומטי עבור סין, שכן היא מאפשרת לה לפקח על שחיקת תדמית ארצות הברית ברחבי העולם מבלי התערבות ישירה".

עם זאת, ההשפעות הכלכליות של המלחמה, בראשן עליית מחירי הנפט, מהוות איום ישיר על הכלכלה הסינית. המומחה למכון המחקר למזרח הקרוב בוושינגטון, הנרי טוגנדחאט, מציין ש"אחד החלשות בולטות של סין הוא השפעת ההתרחשויות האלו על שווקי היצוא שלה", במיוחד באירופה, תוך שהסביר ש"הכלכלה הסינית עדיין תלויה מאוד בביקוש החיצוני להשגת צמיחה".

כך שבסופו של דבר, סין רואה באיראן שותפה מועילה וכקלף לחץ מול ארצות הברית, אך באותו הזמן אינה רוצה לטהרן להיות בעלת נשק גרעיני, ואינה רואה בהמשך חוסר היציבות בחירה מועדפת. קלאבריזי רואה כי בייג'ינג "מעדיפה לעסוק עם מערכת מוכרת בטהרן, אך היא נהנית מעצמאות פוליטית מספקת כדי להתאים את עצמה לכל שינוי, כפי שעשתה בעבר בשלבים שונים בהיסטוריה של איראן".