ג'י די ואנס.. מדוע איראן מעדיפה אותו כמדיון לשיחות סיום המלחמה?

סעדה ניוז - בעוד המלחמה האמריקאית-ישראלית החריפה עם איראן מתחזקת ומתרחבת לכלול מדינות רבות באזור, הרבה דיבורים של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ התגלו כסימן לקיומו של "חבל הצלה" שעשוי להוציא את האזור משחיטת הדמים שהעקרון מתעורר ומתושקע בו מאז יותר מ-3 שבועות.

טראמפ הודיע על דחיית מתקפות צבאיות שהוא איים לבצע על מתקני האנרגיה האיראנית אם לא תפתח טהראן את מיצרי הורמוז, ואמר כי וושינגטון מנהלת "שיחות טובות ובונות" עם איראן.

אולם התגובה של טהראן להכרזת טראמפ הייתה מרשימה; היא נעה בין הכחשה, זהירות ותנאים, למרות המכות הכואבות שהיא מקבלת מאז תחילת המלחמה עליה ב-28 בפברואר שעבר, ובו בזמן דווחות חדשות אישרו כי טהראן הציבה תנאי כי סגן הנשיא האמריקאי ג'י די ואנס יוביל כל משא ומתן שהיא תקיים עם וושינגטון, מה הסיבות שעשויות להניע לבחירה זו ולא לאחרת?

משבר אמון

דווחות חדשות מצביעות על כך שהאיראנים כבר אינם סומכים על שליחי הנשיא טראמפ, סטיב וייטקוף וגאריד קושנר, שהם הצמד שעליו התבססו משאים ומתנים הקשורים לתיק המזרח התיכון בעידן טראמפ.

על פי אתר אקסיוס, שרים איראנים סירבו לשוב לשולחן המשא ומתן עם השליחים המוזכרים, שהטילה עליהם טהראן האשמות של "דקירה בגב" במהלך סבבי המשא ומתן הקודמים.

הדווחות מצביעות על כך שטהראן רואה בוויטקוף וקושנר "את הפנים המפוקחות" של ממשלת טראמפ; הם לקחו חלק בעיצוב "הסכמים של אברהם", וכן ניהלו סבבים קודמים של משא ומתן, האחרון שבהם בג'ניבה ביוני האחרון, אשר הסתיים במתקפה פתאומית של ארצות הברית וישראל על איראן במקום השגת שלום.

מחוץ למעגל ה'יונים'

ישנו גורם נוסף שהופך את סגן הנשיא האמריקאי לבחירה מועדפת עבור איראן, והוא היותו מחוץ למעגל ה"יונים" של הבית הלבן השואפים להבעיר מלחמות; הוא התנגד למלחמה בתחילה מאחורי הקלעים, וכידוע הוא מתנגד לחלוטין להרפתקאות אמריקאיות "מאחורי הימים", והוא דבק בעקרון העדפת טובת טהראן על פני שיקולים אחרים, לפי מה שציין במאמר של העיתונאי ג'יימס פול בעיתון "העולם החדש" (The New World).

אנליסטים מציינים שואנס רואה את תפקיד אמריקה כלפי "שוטר העולם" כדבר שאיבד מהזמן, ואמונה זו מאפשרת לו גמישות רבה יותר להעניק ויתורים שמטרתם היא בעיקר נסיגה צבאית והבטחת עניינים לאומיים ישירים של ארצות הברית, זו שפה שטהראן מבינה היטב ורואה בה הזדמנות להגיע להסכם שאינו מבוסס על רצון וושינגטון ב"שינוי המשטר" האיראני, אלא בהבטחת ענייניה באזור.

"ברגמטיסט מבודד"

על פי המאמר של ג'יימס פול שהוזכר לעיל, שכותרתו "העולם זקוק לג'י די ואנס עכשיו", אחת מנקודות הכוח של ואנס שמקנה לו הזדמנות למשא ומתן בתיק סיום המלחמה האיראנית, היא מחויבותו החזקה לעקרון ה"בדידות האמריקאית" אשר מתייחס לעיקרון אי ההתערבות בזירות חוץ; הוא מייצג את הזרם שרואה את ההתערבות בסכסוכי המזרח התיכון כהשהיה לא אפקטיבית של משאבי ארצות הברית.

אנליסטים רואים שמעורבותו של ואנס במשא ומתן עם איראן משקפת שינוי תפקודי בתפקידו, שכן לא ידוע עליו משחק תפקיד דיפלומטי מסורתי קודם, והוא לא ידוע כבונה גשרים, אלא הוא כלי ברגמטי שהתבלט ברגע שבו כולם לא הצליחו לפתוח חריצים בקיר המשבר, "מה שהופך אותו לדמות היחידה היכולה לנוע במרחב שדורש תמהיל של נאמנות לטראמפ וריאליזם פוליטי", לפי מה שצויין במאמר הנזכר לעיל.

שאיפה פוליטית בסיכון

ג'יימס פול טוען כי המניע החזק ביותר של ואנס אינו רק להשיג שלום, אלא גם להגן על עתידו הפוליטי; שכן סגן הנשיא האמריקאי מודע לכך שהשאיפה שלו להתמודד בבחירות הנשיאותיות האמריקאיות של 2028 עומדת בסיכון בגלל המלחמה.

הבסיס הפופולרי של התנועה "נחזיר את אמריקה לגדולה" (MAGA) שונא את הנגשה של ארצות הברית בסכסוכים ובמלחמות חוץ, גם המצביעים האמריקאיים כמעט כולם מתכנסו בשנאה על המשברים הכלכליים שמובילים לעליית עלות המחיה.

וכמה תהיה עוצמת התנגדותו של ואנס למלחמה במאחורי הקלעים, הוא נשאר חלק מהממשל של טראמפ שהבעירה את המלחמה, ואם לא ישתנו השפעות המלחמה לתוך "מכשול נשכח" בחלוף עונת הבחירות המוקדמות שתחל בשנה הבאה, תקוותיו של ואנס להפוך לנשיא יתפוגגו.

פול מסיים את מאמרו מה שהופך את דבריו ל"ואנס זקוק לסיים את המלחמה הזו מתוך מניע עקרוני טהור", ומציין שהוא לא היה נכנס למסלול המשא ומתן עכשיו אם לא היה מאמין שיש לו הזדמנות אמיתית לסיים את המלחמה.