לראשונה מזה 59 שנים.. מסגד אל-אקצא ללא תפילת عيد אל-פיטר

סאדא ניוז - לראשונה מאז 59 שנים, חסר קול הטקס מעל מסגד אל-אקצא, ותפילת عيد אל-פיטר נמנעת מהמתפללים בחלליו, משאירה את חצאיו ריקים ושקט כבד הישר לתוך המדרכות שהיו תמיד לב פועם במתפללים ובריבטים, עדים לתפילתם, לדמעותיהם ולסיפורי סבל שאין להם סוף.

השנה, לא ניתן היה לקיים את תפילת عيد אל-פיטר באל-אקצא, לאחר סגירה שנמשכה ימים ארוכים שכללה את יום שישי האחרון וליל הקדר ועשרת הימים האחרונים, והשקיעה את רגשות העצבות והכאב על לבבות הפלסטינים, המונעים ממילוי מצוותיהם בחלל הקיבלה הראשונה של המוסלמים.

ב-28 בפברואר האחרון, סגרוAuthorities הכיבוש את המסגד ואת העיר העתיקה של ירושלים בהזדמנות ההכרזה על מצב החירום במקביל למתקפה האמריקנית-ישראלית המשותפת על איראן.

על אף זאת, הפלסטינים המשיכו להחזיק בתפילותיהם, כאשר סרטוני וידיאו שהופצו במשך הימים האחרונים הראו את המתפללים מבצעים תפילת טרג'יח ליד שער הסבט בירושלים הכבושה, במראה המשקף את עמידותם והנחישות שלהם להמשיך במצוותיהם, על אף המגבלות של הכיבוש ואיסוריהם להיכנס לחצאים של המסגד.

עם זאת, כוחות הכיבוש ניסו לפזר את המתפללים, כאשר עשרות פלסטינים ביצעו את תפילות הערב והתרעוויתה בסביבת מסגד אל-אקצא, בעוד כוחות הכיבוש הרחקו אחד מאנשיהם מהמקום, בצעד המצביע על הסלמה נוספת כנגד הריבטים.

בהמשך הסגר ואיסור קיום תפילת החג באל-אקצא, השמיע החזן של המסגד, השייח' עכראמה סברי, קריאה מקודשת לנסוע אל המסגד, מאשר כי התפילה היא חובה ב"הנקודה הקרובה ביותר" מהחצר הקדושה.

הוא קרא לתושבי ירושלים ולתושבי הארץ הכבושה ולגדה המערבית לצאת בכדיפורית רבה לעבר סביבת המסגד ולבצע את התפילה באבוּביו ובמדרכות המובילות אליו, והזהה זאת כמצווה חוקית ולאומית לשבור את הסגר המוטלת על פני הקיבלה הראשונה.

בהקשר זה, לא נרגעו הפלטפורמות החברתיות מאז ההכרזה על סגירת מסגד אל-אקצא, ומאחר ואיסור קיום תפילת عيد אל-פיטר, התעורר הכעס בקרב הפעילים הפלסטינים והערבים, שהעריכו שהחלטה זו היא הסלמה מסוכנת המכוונת לעבר המקומות קדושים ופוגעת בזכויות הפלסטינים והמוסלמים הדתיות והרוחניות ביום חגם.

הריבטים תיארו את סגירת מסגד אל-אקצא במהלך חודש רמדאן ובסוף חג אל-פיטר כ"החודש רמדאן הקשה והחג הקשה ביותר שעברנו עליו", והדגישו כי השקט בחצאים שלו והיעדרם של המתפללים הותיר ריק עמורתי ורוחני עמוק בנפשם, והוסיפו כי צעדים אלה הגבירו את הרגשתם של חוסר המקום וההגבלות מקיבלת הראשונים של המוסלמים.

םהפילוסופים תיארו כי עברו 20 יום מאז סגירת מסגד אל-אקצא ומניעת המתפללים ממלי התפילה בו, מבלי שמישהו מגיב או מסביר קונקרטית, מוגבלים בהוצאות רק של עיתונות.

הם הוסיפו שהשקט הבינלאומי והחברתי המטריד הזה מגרין את הרגשתם של הפלסטינים בכאב ובאכזבה, ומשאיר חלל פתוח למעלה מהעבירות הנוספות.

אחרים העריכו את עמידות הפלסטינית, והזהירו באותו זמן שהכיבוש בודק בהדרגה את סבלנות המוסלמים על פשעיו המתמשכים כנגד אל-אקצא, מאשרים ש"היום נסגרו שעריו ואתם מתעוררים, ומחר אולי ייהרס מול עיניכם, אז לא יצא מכם רק הודעות גינוי ללא פעולה".

הפילוסופים הסבירו כי המשך הסגירה של מסגד אל-אקצא במהלך הרמדאן ועיד אל-פיטר בהזדמנות המצב הבטחוני מהווה גירוי ישיר, הקשור בידיעה הדתית וחופש הדתות, מציינים כי יש יתכן שיש לכך מניעים נוספים לא נראים, שנושאים משקל גדול יותר ממה שקשור לשיקולים הבהירות.

אחרים ציינו שהכיבוש עשוי להמשיך בסגירה אחרי חג אל-פיטר, לאור היעדר כל הגנה רשמית או צעדים קונקרטיים המונעים את התכניות התלמודית שליהם על פי אמונותיהם, אשר כוללות את הרס המסגד אל-אקצא ובניית המקדש המוזר.

בכלל זה, הפילוסופים ריכזו שההגיון של הכיבוש על אל-אקצא הוא מעשה מתוכנן ומחושב, המיועד להותיר שינויים קרדינליים בניהולה של אל-אקצא, בעוד שאנושיך הריחוק מונעים מאחרים להיכנס למסגד, בצעד המייצג חלק ממרד אסטרטגי כולל, מול שאלות מתמשכות על תפקיד הקהילה הבינלאומית בהגנה על המקומות קדושים ושמירה על זכויות הפלסטינים הדתיות.

המקור: רשתות חברתיות + אל-ג'זירה נט