מלחמת איראן מציבה את ביטחון המים במפרץ תחת מיקרוסקופ

סאדא ניוז - מלחמת איראן חשפה שאלה מהותית באזור המפרץ העשיר בנפט, והיא תלותה במתקני התפלה.

מדינות האזור סובלות ממחסור במשאבים טבעיים של מים מתוקים, מה שמניע אותן להמיר מים מימיים למים ראויים לשתייה כדי לספק את צרכי האוכלוסייה ההולכים וגדלים, ולתמוך בפעילות התעשייתית, בנוסף לחיזוק ייצור המזון.

במהלך המלחמה, נפגעו שלושה מתקני התפלה עד כה, אף שאחדים מהם המשיכו לפעול. עם זאת, הסיכונים נשארים גבוהים במקרה שמתקנים אלו יהפכו ליעדים חוזרים, שכן כל הפסקה רחבת היקף בפעולות ההתפלה עלולה להוביל למשבר הומניטרי וכלכלי באזור.

למה מתקני ההתפלה במפרץ חשובים עד כדי כך?

המפרץ נחשב לאחת האזורים הסובלים ביותר בעולם ממחסור במים. הממשלות במפרץ פונות יותר ויותר להתפלה כדי לספק מים ראויים לשתייה, במיוחד עם התרחבות מהירה של ערים גדולות כמו אבו דאבי ודווחה. הטכנולוגיה הזו הפכה לרכיב מרכזי בהפיכת מדינות המפרץ למרכזי עסקים ותיירות שניתן להן לארח מגרשי גולף, מזחלות סקי פנימיות ומרכזי מידע בלב המדבר.

שש המדינות החברות במועצת שיתוף הפעולה של המפרץ (ערב הסעודית, כווית, בחריין, קטר, עומאן ואיחוד האמירויות) מחזיקות בכשחצי מהקיבולת העולמית של מתקני התפלה, ומיליון תושבים במדינות אלו, שמאכלסת כ-60 מיליון איש, סומכים על מתקני התפלה כדי לספק את צרכי המים שלהם, כולל מעל 8 מיליון בני אדם בבירת ערב הסעודית ריאד, ומעל 4 מיליון תושבי דובאי, העיר הגדולה באיחוד האמירויות.

מתקני התפלה מייצרים כ-90% מהמים המתוקים בשימוש בכווית, 86% בעומאן, 70% בערב הסעודית, ו-42% באיחוד האמירויות, לפי המכון הצרפתי ליחסים בינלאומיים.

במקביל, איראן תלויה במידה פחותה במים מתפלים, שכן היא עדיין מקבלת את רוב משאביה המימיים מהנהרות, האגמים והמים העיליים. עם זאת, המדינה עברה שנים רצופות של יובש חמור. הנשיא מסעוד פיזשקיאן הזהיר בנובמבר כי העיר טהראן עשויה להידרש לפינוי בשל החרפת מחסור במים.

מה מעמד מתקני ההתפלה באזור לפני התקפות?

פרוטוקול נוסף להסכמי ג'נבה, המסדיר את כללי ההתנהגות במהלך סכסוכים מזוינים, קובע איסור על תקיפת מתקני מים ממקורות שתייה שכן הם נחשבים למתקנים "בלתי נפרדים להמשך קיום התושבים האזרחיים", ועל כן, מתקני ההתפלה במפרץ - אשר לרוב ממוקמים על חופים - אמורים להיות מחוץ להישג ידם של התקפות צבאיות.

עם זאת, איראן האשימה את ארצות הברית בתקיפת אחד ממפעלי התפלה באי קישם במפרץ הערבי. על פי דברי שר החוץ עבאס עראקג'י, נקטע אספקת המים ל-30 כפרים, ואמר כי האמריקאים יצרו תקדים על ידי התקפת תשתית זו. ארצות הברית הכחישה את תקיפת המתקן, ואמרה כי היא ירדה ביעדים צבאיים.

בעקבות המקרה הזה, בחריין הודיעה כי אחד ממתקני ההתפלה שלה נפגע בתקיפה של מזל"ט איראני, אף שספקי המים לא נפגעו. גם חורגת של פגז שהופל גרמה לשריפה בתוך מתחם דווה המערבי לייצור חשמל והתפלה בכווית.

לעיתים קרובות מתקני התפלה ממוקמים ליד תחנות כוח, בשל הצורך שלהם בכמויות גדולות של אנרגיה להסרת מלח, מינרלים וזיהומים אחרים ממים מימיים. קשר זה עושה אותם פגיעים יותר לנזק במקרה שיתקפו נכסי ייצור אנרגיה.

מתקני התפלה נהרסו במכוון במלחמות קודמות, כמו מלחמת המפרץ 1990-1991. כוחות עיראק לא מסתפקים רק בהתקפה על יכולת כווית להתפלה, אלא גם שחררו נפט גולמי במפרץ הערבי, מה שגרם לזיהום המים. כווית נדרשה אז להסתמך על אספקת חירום ממדינות כמו סעודיה וטורקיה.

מה המדינות במפרץ יכולות לעשות אם מתקני ההתפלה לא פועלים?

החלפת מתקני התפלה המושמדים עשויה לקחת שנים; כי הם תלויים בטכנולוגיה מורכבת ויקרה. אפילו תיקון מתקנים שנפגעו עשוי לקחת שבועות או חודשים. צינורות המייבאים מים לערים ועיירות הפנימיות הם גם נקודת חולשה, אף שבמקרה של תקיפה ניתן לתקן אותם במהירות רבה יותר.

מדינות המפרץ עבדו על בניית רזרבות אסטרטגיות של מים לשתייה לשמש כרשת ביטחון במקרה של הפרעה מיידית. אך רזרבות אלה בדרך כלל אינן מספיקות אלא למספר ימים. כחלק מאסטרטגיית הביטחון המימי, איחוד האמירויות שואף לפתח יכולת אחסון המספיקה לספק למעלה מ-45 ימים של אספקה ב"מקרי חירום קיצוניים".

בטווח הקצר, ייתכן שיענו על הפסקת ההתפלה על ידי הגבלת השימוש במים בקרב עסקים, והגברת צריכת המים בקרב תושבים, וחלוקת מים במיכלים. אם אספקת המים הנותרת תתחיל להיגמר, authorities עשויים להידרש לשקול פעולות פינוי.

ואם מלחמת איראן תתרקם לכדי תקיפות סדירות על מתקני ההתפלה, כוחות איראנים עשויים להביט יותר מעבר למפרץ בניסיון לתקוף מתקנים בישראל.

ואפילו אם הם יצליחו בכך, ההשפעה שם עשויה להיות יותר מוגבלת, שכן לישראל יש מקורות מים אחרים שהיא יכולה להסתמך עליהם, כמו האגם ואדבר, כך לפי סית' סיגל, מחבר הספר "שיהיה מים: הפתרון של ישראל לעולם הסובל ממחסור במים". סיגל אמר כי הפסקת מתקן או שניים להתפלה בארץ "תהיה כאב ראש גדול, אך לא תהיה אסון."