ספיישל "סדנאוז": האם שיעור תשלום משכורות הממשלה הפלסטינית ירד מתחת ל-60% בחודשים הקרובים?

ספיישל ל"סדנאוז": "סיימנו את פתרונות הקרקע", כך אמר שר האוצר ד"ר אסטיפן סלמה בפגישה עם עיתונאים כדי לבטא את מיצוי כל הפתרונות הטכניים שהממשלה ניסתה ליישם כדי להקל על השלכות המשבר הכלכלי ולספק חלק מהשכר לעובדי המגזר הציבורי, המונה כ-172 אלף עובדים במגזר האזרחי והצבאי.

סלמה אומר כי שנת 2026 היא השנה הגרועה ביותר כלכלית עבור הרשות הלאומית, שכן ישראל לא העבירה כספים מהכנסות המסים הפלסטיניים (ההעברות) כבר עשרה חודשים והיא מהווה כ-68% מהכנסות המדינה הכלליות.

לאחר שהכריז על מתן שיעור של 60% ולפחות אלפיים שקל לעובדים ביום שני הקרוב, ציין כי השנה הזו היא הקשה ביותר מהבחינה הכלכלית בהיסטוריה של הרשות הלאומית הפלסטינית מאז הקמתה בשנת 1994.

עם המשך אי העברת כספי ההעברה מצד ישראל ובחוסר ודאות לגבי האפשרות לגייס סיוע חיצוני השנה, לא נותר לרשות העיקרי הכנסות לבד מהמסים המקומיים שהיא גובה, אשר נאמדות בין 350-400 מיליון שקל בחודש, בעוד הוצאות הרשות מגיעות לכשישה מיליארד שקל בחודש. השר ציין כי אף אם הרשות תצמצם את שירותיה בעשרה אחוזים, עדיין נדרש לפחות מיליארד שקל בחודש. הוא ציין שאם יחולקו 60% מהשכר, הרשות תידרש לסכום של (720) מיליון שקל, דבר שיהיה קשה להנחות בתנאים הנוכחיים מבלי לשחרר את כספי ההעברות או להעניק סיוע שיסגור את הפער.

סלמה הסביר כי סך הניכויים של ישראל מההעברות הגיע ל-4.4 מיליארד דולר אמריקאי, וכי יש 475 תביעות המוגשות נגד הרשות (בבתי המשפט הישראליים) בסך כולל של 45 מיליארד שקל, בנוסף לפיצויים בסך כ-20 מיליארד שקל, מה שמעיד כי ישראל מתקדמת לקראת "אפס" הכנסות ההעברות.

הכנסות המקומיות בשנת 2025 היו כ-5 מיליארד שקל, בעוד שסך ההעברות היה 10.293 מיליארד שקל, מתוכם ישראל העבירה 1.951 מיליארד שקל (לעבור על ארבעת החודשים הראשונים של השנה בלבד).

החוב של הרשות הלאומית בסוף שנת 2025 היה כ-15.426 מיליארד דולר.

סלמה אמר: "אם ישראל הייתה מקבלת את הכנסותינו מהמיסים במלואן לפי ההסכמים, בשנת 2025, יכולנו לשלם את המשכורות במלואן, והיינו מסיימים את השנה בגירעון של פחות מ-400 מיליון שקל, אך בשל חיסכון על הכנסות אלו והניכויים מהם, סיימנו את השנה עם גירעון בפועל העולה על 4.5 מיליארד שקל".

לגבי הסיוע החיצוני, סלמה הבהיר כי הרשות הלאומית קיבלה סיוע בסך 850 מיליון דולר, שזהו שיפור גדול בהשוואה לשנים קודמות, לפי מעקב של "סדנאוז", אך במסגרת מנגנון הסיוע החירום שאושר על ידי התורמים בשנה שעברה, לא הגיע אלא 250 מיליון דולר בלבד, מתוך 1.2 מיליארד דולר שציפו להם.

בעוד שהמצב לגבי הסיוע שיגיע השנה הוא מעורפל, סלמה ציפה שהמצב יישאר מורכב וקשה.

בשאלה שנשאלה ל"סדנאוז" בנוגע לכך אם המצב הקשה שבו הגיעו הכספים, ידרוש מהמדינה להפחית את שיעור ההוצאות הנוכחי שהוא 60% בחודשים הקרובים, אמר סלמה: "המצב תלוי באפשרויות הכספיות הזמינות בכל חודש", מה שמעיד כלפי שלא ניתן לשלול שכך יקרה מבלי דיווח ברור, בזמן שהממשלה טענה בעבר שלא תצמצם שיעור זה.

בעקבות זאת, אמר המומחה הכלכלי מאויד עפנה ל"סדנאוז": הממשלה למעשה מיצתה את כל הפתרונות הטכניים והיא מאבדת את ההזדמנויות שהיו אפשריות בזמן הקודם, לכן אם הנתונים הנוכחיים נשמרים, משמע לא שוחררו כספי ההעברות או הוקצה סיוע חירום לרשות הלאומית, הממשלה בוודאות לא תוכל לספק את שיעור השכר שבו היא רגילה בחודשים הקודמים.

הוא הוסיף: "מה שישנה את הנתונים הקיימים הוא השגת התקדמות בנושא ההעברות או קבלת סיוע בינלאומי חירום", והדגיש כי המצב יהיה קשה עד לחודש יוני הקרוב, עד שנוכח את השלמת תשלום האיחוד האירופי השנה במסגרת מנגנון "פיגאס", זמיני גם את מועדי אישור הסיוע מהבנק העולמי בחודש ספטמבר.

לגבי סיועים חיצוניים אחרים ציין עפנה כי המתנה בספרד שהיא הוכרזה לאחרונה מיועדת לתמוך במגזר הבריאות, בעוד ששאר המדינות ניהלו חבילות תמיכה בסוף השנה שעברה, מבלי לאשר ערך חדש של סיוע לשנה זו.

הסצנריו שעליו בנתה הממשלה את השערות שלה השנה בהתבסס על הצהרות סלמה, מתבסס על השוואה ליציאת כספי ההעברות כל השנה הזו, בנוסף למוגבלות של הסיוע החיצוני, דבר שאם יקרה, הממשלה תצטרך להתנהל עם אפשרויות אחרות, כולל תשלום שיעורים מהשכר שמתחת לשיעורים הנוכחיים, או ארגון מחדש של המערכת המנהלית של הרשות הלאומית, כולל פיטורים לעובדים.

מנגד, חיובי העובדים במגזר הציבורי, שהגיעו עד דצמבר 2025 לסכום של כ-7.8 מיליארד שקל, הם רחוקים מהתשלום בתקופה זו, למרות הצהרות שר האוצר "כי הם באחריות הממשלה".