המוסד

סדנאוס - סוכנות הביון הטורקית עצרה שני אנשים שמעורבים בפעולה למען סוכנות הביון הישראלית "המוסד", ושמותיהם הם "מוחמד בודאק דריה" ו"וויסל קרים אוğlu".

מקורות ביטחוניים מסרו לסוכנות אנדולו הטורקית, שהמעצר של השניים התרחש באיסטנבול, שם הם היו תחת מעקב של הסוכנות ביון זה זמן מה, ונמצא שהם העבירו מידע לסוכנות המוסד.

דריה הוא מהנדס בתחום הכרייה, והקים את החברה שלו בשנת 2005, תוך שהוא פותח מכרה שיש במחוז סיליבקה שבמחוז מרסין בדרום טורקיה, והחל לייצא את מוצריו למספר מדינות ברחבי העולם, מה שמשך את תשומת הלב של המודיעין הישראלי.

דריה תקשר עם אדם הנקרא "עלי אחמד יסין", שהוא שם כינוי של מנהל בשיטה פיקטיבית שהמוסד הקים, על פי המקורות.

יסין ביקר את דריה במשרדו בשנת 2012, והודיע לו על רצונם של חברה לשתף פעולה עמו, והזמין אותו למדינה אירופית כדי להכיר את מי שכינה אותם מנהלי החברה.

- פגישות עם אנשי המוסד כגבר עסקים

המקורות ציינו שדריה ראה בכך הזדמנות עסקית, ולכן נסע בשנת 2013 לאירופה ונפגש עם אנשים מהמוסד שהציגו את עצמם כבעלי חברה, תוך שדנו בפגישות על פרטי הסחר בשיש.

אחד מאנשי המודיעין הישראלי, שהשתמש בשם כינוי "לואיס", ציין לדריה את הצורך להעסיק את וויסל קרים אוğlu, שהוא פלסטיני במקור ומחזיק באזרחות טורקית.

בהתאם להנחיות המוסד, דריה העסיק את קרים אוğlu, אשר שכרו שולם על ידי סוכני המודיעין הישראלי, והקשר ביניהם התפתח לחברות.

- העברת מידע על פלסטינים המתנגדים לישראל

דריה הרחיב את פעילותו העסקית במדינות המזרח התיכון בעזרת קרים אוğlu, והקים קשרים חברתיים ועיסקיים עם פלסטינים המתנגדים למדיניות הישראלית כלפי מדינות האזור ומסר את המידע שאסף עליהם למוסד.

על פי המקורות, דריה, שניסה לקבל אישור כניסה לרצועת עזה, היה מנצל את קשריו העסקיים שיצר במסגרת המדיניות הישראלית כלפי עזה, ושלח תמונות של מחסנים שחיפש שם למודיעין הישראלי.

בתחילת שנת 2016, קרים אוğlu הציע לדריה להיכנס לסחר בחלקי טיסנים לא מאוישים.

דריה דיווח למוסד על כל צעד שהם עשו, ולכן הוא מיד עדכן אותם על ההצעה, ואישרו את הרעיון וסיפקו את המדגם הראשון.

בין האנשים שניסו למכור להם טיסנים לא מאוישים היו "מוחמד אלזוורי", שנחטף על ידי המודיעין הישראלי בתוניס בשנת 2016.

המקורות אישרו שדריה שמר על קשר עם המודיעין הישראלי מאז שנת 2013 ועד למעצרו.

במהלך התקופה הזו, דריה ערך פגישות במדינות אירופיות שונות עם מספר סוכני מודיעין עם שמות כינוי כמו "לואיס, חיסוס/חוסה, דוקטור רוברטו/ריקרדו, דן/דניס, מארק, אלי/איימי, ומייקל".

- עבר בדיקות פוליגרף

המקורות ציינו שהמודיעין הישראלי הפנה חשיבות רבה לסודיות כדי לא לסכן את הפעולה שבה היה מעורב במשך שנים רבות, ולכן סיפק לדריה מערכת תקשורת מוצפנת ונתן לו בדיקת פוליגרף במדינה אסייתית בשנת 2016, אותה עבר בהצלחה. נערכה לו בדיקה שנייה דומה בשנת 2024 באחת ממלונות במדינה אירופית, והצליח גם שם לעבור אותה כדי שהמוסד יעלה את הפעולה לשלב גבוה יותר.

בהתאם להנחיות המוסד, דריה רכש כרטיסי סים, מכשירים מודמים ומסורקי אינטרנט (ראוטרים) מטורקיה וממדינות אחרות, ושלח תמונות של המידע הטכני שלהם, כולל מספרי הסידור וכתובות ה-MAC של המכשירים הללו.

- מעצרם לפני הקמת חברה פיקטיבית

בחודש ינואר האחרון, דריה ערך פגישה חשובה עם אנשי המוסד מחוץ לטורקיה, בה תכננו להקים חברה פיקטיבית שתשמש למטרות מבצעיות.

לפי התוכנית, המטרה הייתה לחדור לשרשראות האספקה המסחריות الدولية, והמוסד תיאם מבצע משלוח מוצרים שיבטיחו ממדינות שייקבעו גם על ידו למשתמשים הסופיים.

על פי המקורות, היה מתוכנן שהמשלוחים ינוהלו על ידי שלוש חברות חוקיות במדינות אסייתיות, כאשר אחת תספק את המוצרים, תאחסן אותם במחסנים שלה ותשנה את האריזות, בעוד השנייה תשתף את המוצרים למשך תקופה מסוימת, ואז השלישית תייצא את המוצרים שתיקח מהשנייה ליעד הסופי שייקבע על ידי המוסד.

גם הייתה מתוכננת שהחברה הפיקטיבית שתקם תחת ניהולו של דריה תנהל את כל שרשרת האספקה, החל מהבטחת המוצרים ועד לשלב הייצוא שלהם, וכל זאת עבור סוכנות הביון הישראלית.

בפגישה האחרונה שערך דריה עם אנשי המוסד בחודש ינואר, נדונה התוכנית הזו, כולל פתיחת חשבון בנק נדרש לחברה הפיקטיבית, תכנון אתר האינטרנט שלה, פתיחת חשבונות במדיה חברתית, בנוסף לעריכת מחקר על חברות שיוקמו שותפות עימן.

למרות זאת, דריה וקרים אוğlu, ששהו תחת מעקב של סוכנות הביון הטורקית במשך זמן, נעצרו באיסטנבול במסגרת פעולה שביצעה שיתוף פעולה בין סוכנות הביון לבין התביעה הכללית ומנהל הביטחון של איסטנבול.