אירופה לא תשתמש ביציאה מאגח האוצר האמריקאי ככלי נשק

סאדא ניוז - התדרדרות היחסים מעבר לאוקיינוס האטלנטי, שמניעיה האחרונים כוללים את ניסיונו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ להשתלט על שטחי גרינלנד, עלולה להוביל לחלוקה הדרגתית של הון. אך השימוש בהחזקה של אירופה באג"ח האוצר האמריקאי, השווה לכ-3.5 טריליון דולר, ככלי נשק יהיה קשה לביצוע, וסביר שיביא לתוצאות הפוכות.

אסטרטגיית "מכירת אמריקה" אינה משרתת את אינטרס אירופה: ההשלכות הכלכליות יהיו חמורות, לאור התלות הרבה של האזור במימון הדולר האמריקאי.

למרות שכמעט בלתי סביר שיתקיים ניסיון מהיר למכור אג"ח אוצר אמריקאי במחירים נמוכים, שינוי היחסים מעבר לאוקיינוס האטלנטי איננו נייטרלי לגבי זרימות ההון. השפעה זו כבר ניכרת בשוקי מטבע החוץ, כאשר האירו עלה ביותר מ-10% מול הדולר מאז ההלם המסחרי שאירע באפריל.

הסכסוך המתמשך סביב גרינלנד, והתדרדרות היחסים באופן כללי, עלולים להאיץ העברה הדרגתית מצד משקיעים אירופים רחוק מנכסים אמריקאיים, ולהגביר את הלחץ האינפלציוני על האירו - רווחים שיבואו לידי ביטוי לרעה בפעילות הכלכלית ויקשו על תחזיות האינפלציה.

על אף שהשיח על מכירת אג"ח האוצר ככלי נשק הוא חדש לאירופה, הוא חלק מוכר מהדיון סביב היחסים האמריקאיים-סיניים.

אירופה לא תעשה מה שסין לא עשתה

סין אף פעם לא ניסתה מהלך כזה מהסיבה עצמה שבגללה אנחנו מאמינים שאירופה לא תעשה זאת: מכירת אג"ח אוצר במחירים נמוכים תהיה כמו אש שתפגע בכולם.

התחלת התדרדרות היחסים בין אירופה לארצות הברית משליכה על השווקים הפיננסיים. לאחר המדרון האחרון בסכסוך על גרינלנד, השיח עבר לשימוש בהחזקות אירופה באג"ח האוצר ככרטיס לחץ על וושינגטון. וכפי שנאמר, מיקוד בהון במקום בזרימות המסחר ישפיע יותר על השווקים.

משקיעים אירופים מחזיקים בכ-3.5 טריליון דולר של אג"ח האוצר האמריקאי, אשר מייצגים כ-40% מסך חובות הממשלה האמריקאית המוחזקות בחו"ל, ועברו בכך על אסיה בשנה שעברה. תיאורטית, ריכוז זה מדגיש את התלות של ארצות הברית בהון האירופי, ומשדר כי ההחזקה הזו מספקת כוח רב.

אך האם זה באמת אומר שאירופה יכולה להפוך את תיק אג"ח האוצר לכלי נשק גיאופוליטי? והאם השווקים באמת ניצבים בפני סיכון מכירתם במחירים נמוכים? בקצרה, לא, וזאת מסיבות שונות:

אחזקות אג"ח האוצר האירופיות בקרב משקיעי המגזר הציבורי שניתן להפעילם למכירה מתואמת הן בשיעור זעיר. ומה שחשוב יותר, ההשלכות הכלכליות יהיו חמורות, כולל עבור אירופה עצמה.

תלות אירופית שקשה להשתחרר ממנה במהירות

המערכת הפיננסית באזור תלויה רבות במימון הדולר האמריקאי. החזקות אג"ח החובה הנסחרות בדולר האמריקאי, כולל אג"ח האוצר והנכסים המגובים על ידי הלוואות ממשלתיות, הן חלק בלתי נפרד מהנכסים הנזילים באיכות גבוהה לבנקים באזור האירו, מכיוון שהן תומכות במימון לטווח הקצר ועוזרות במענה על דרישות נזילות רגולטוריות.

מחקר שנעשה על ידי עובדים בבנק המרכזי האירופי מצביע על כך שערך ההלוואות של הבנקים באזור האירו שמבוטאות בדולר עומד לפחות על 700 מיליארד יורו, שהם 9.2% מסך ההלוואות.

כל מכירה אקראית תגרום לשחיקה חדה בערך הנכסים ותקשה על הלחצים הפיננסיים משני צידי האוקיינוס האטלנטי. אין ספק שהקריסה הפיננסית לא תהיה לטובת אף אחד.

עבור מקבלי ההחלטות האירופיים, סבירות התהליך להשגת יותר עצמאות אסטרטגית באמצעות אג"ח האוצר האמריקאי ככלי גיאופוליטי היא נמוכה. הדרך הנכונה היא לחזק את המערכת הפיננסית האירופית עצמה: העמקת שווקי ההון, הגברת העומק והנזילות של הנכסים המונפקים ביורו, והרחבת התשתיות של תשלומים וסילוק שיקטינו את התלות בערוצי הדולר.

עם הזמן, צעדים אלו - במקום כלים פיננסיים כפייתיים - יתרמו להגדלת הגמישות הפיננסית של אירופה ותפקיד המטבע המאוחד שלה בזירה הבינלאומית.

האם אתם מוכנים לאירו חזק יותר?

לא סביר שמכירת אג"ח האוצר האמריקאי במחירים נמוכים תתרחש. אבל זה לא אומר שהשינוי ביחסים מעבר לאוקיינוס האטלנטי יהיה נייטרלי לגבי זרימות ההון. דוגמה ברורה לכך بالفعل מתגלה בשוקי המטבע: האירו עלה ביותר מ-10% מול הדולר מאז ההלם המסחרי ברבעון השני של השנה שעברה, והתחזק בערך ב-7% מהשפעה ממשית.

המודל שלנו, שמנתח את התנועות היומיות של שער החליפין של האירו מול הדולר כדי להציג את מניעיו העיקריים, מראה ששינויים במצבי הסיכון הגלובליים היו כוח מניע מרכזי מאחורי העלייה הזו, כאשר המשקיעים החלו לגוון את השקעותיהם הרחק מהתפקיד המסורתי של הדולר כמקלט בטוח כלפי מטבעות אחרים, ובפרט האירו. השינויים בתפיסות המצב של המדיניות המוניטרית היחסית חיזקו את הכיוון הזה.

סיכום הדברים הוא, ששימוש בהון ככלי נשק יביא להשפעות הרסניות מאוד, במיוחד על אירופה עצמה. זה לא שולל את האפשרות להמשך התדרדרות בשוק, המנוגדות לנכסים הנסחרים בדולר אם יגברו החששות לגבי מעמדו כמקלט בטוח וימשכו החששות לגבי התחזיות הפיננסיות של ארצות הברית.

כפי המתרחש עם סחר, השינויים ביחסים מעבר לאוקיינוס האטלנטי משפיעים באופן הולך ומתרקם על זרימות ההון, עם ההשלכות המתרקמות אך בעלות משמעות בשווקים.