"הסיוע לדרוזים".. סעיף תקוע בשיחות סוריה וישראל

תרגום סדה ניוז: הפגישות בין נציגים מהממשלה הישראלית לנציגים מהממשלה של הנשיא הסורי אחמד א-שארע חודשו החודש, בניסיון לחדש את הסכם הפסקת האש שהיה בתוקף מאז שנת 1974 במהלך שלטון אסד האב והבן, ועד נפילת המשטר בדמשק לפני כעברה שנה ושלושה חודשים. מהלך זה אינו משתתף בו צבא הכיבוש הישראלי באופן ישיר, אך הוא עשוי לחולל שינוי במציאות ברמת הגולן הסורית.

על פי האינדיקטורים כפי שפירסם אתר ידיעות אחרונות העברי ותרגמה סדה ניוז, בשיחות הללו אין מדובר בצעד לעבר מזרח תיכון חדש או לעבר שלום ונורמליזציה עם סוריה, אלא הן קרובות יותר להבנות ביטחוניות שמבטיחות לישראל נסיגה מתשעה אתרים צבאיים שהקימה ישראל ברמת הגולן הסורית בשנה שעברה, בנוסף לרמת גולן שכבשה בסתיו האחרון בלי קרב.

צבא ישראל כבר החל בחקר ההשלכות של הסדר זה, למרות שהמנהיגות הפוליטית הבטיחה בשבוע שעבר כי הצבא יישאר בפסגת הר שייח הסורי, שהיא נקודה אסטרטגית המסייעת לזרוע הצפונית לשלוט בדרכי ההברחה של נשק בין סוריה ללבנון. עם זאת, דיווחי המגעים מצביעים על קיומו של הסכם ראשוני לנסיגה ישראלית והטלת הגבלות קשות על פעילות הצבא, אשר מגיעות עד למידה של איסור על חיל האוויר לפתוח במתקפות ברחבי סוריה.

חופש פעולה צבאי

הכוחות הישראליים נהנו מחופש פעולה בסוריה גם במהלך שנות "בין מלחמות", כאשר מדובר בפעולות סודיות לשיבוש חיזבאללה, וחופש זה גבר לאחר נפילת משטר אסד. אך הנשיא הסורי החדש דורש להפסיק את התקפות חיל האוויר הישראלי, מה שמקשה על ישראל לשבש את הברחות הנשק המתקדם מעיראק ואיראן דרך סוריה לחיזבאללה. לפי האתר העברי.

דרכי ההברחה נפגעו אנושות בשל פעולות המודיעין והכוחות האוויריים הישראליים, אבל כל הסכם חדש בין תל אביב לדמשק עשוי לשוב ולפתוח את הדרכים הללו. כמו כן, שיירי יכולות צבאיות כמו הרדארים הרוסיים שייכים למשטר הקודם עדיין מפוזרים בסוריה, ובעוד שצבא א-שארע חסר את הניסיון להפעילם, ההסכם עלול להגביל את יכולת ישראל למקד אליהם תקיפות.

אזור חווארן

בין הדרישות הסוריות יש גם להגביל את התקפות הצבא הישראלי באזור חווארן, המשתרעת מגולן מזרחה למרחק של 70 עד 100 קילומטרים. אזור זה היה זירה לפעולות קבוצות התומכות באיראן וארגונים פלסטיניים חמושים וחיזבאללה, אשר הקים תשתית צבאית תחת המטריה של צבא סוריה. ישראל ניסתה לא פעם להשאיר את התשתית הזו במהלך העשור האחרון, אך כל איסור או הגבלה חדשה יקשה על הצבא במאבק מול האיומים.

הסיוע לדרוזים

הסעיף השלישי המבולגן ביותר נוגע לסיוע הישראלי לדרוזים הסורים בשלוש אזורים: הפרברים של דמשק, הר דרוזים בסויידה בדרום סוריה, וכפר חצור ליד הר שייח מול מג'דל שמס. אמצעי תקשורת זרים חשפו כי ישראל סיפקה בשנת שעברה אלפי נשקים איכותיים שהחרימה מחיזבאללה וחמאס, בנוסף לאפודים מגנים, תרופות וציוד. הסיוע הזה כפי שתרגמה סדה ניוז, הגיע כדי להגן על הדרוזים אשר סובלים מהתקפות חוזרות מצד קבוצות קיצוניות (לפי ידיעות אחרונות), חלקן נוודות וחלקן קשורות למשטר החדש. קרוביהם בישראל, וביניהם חיילים בצבא הכיבוש, דורשים להמשיך לקבל תמיכה, אך ממשלת א-שארע דורשת להפסיק אותה.

התפקיד הרוסי

לפני כחודש וחצי, נציגים רוסיים ערכו סיור ברמת הגולן הסורית שכלל אתרים ישראליים, בתיאום עם המנהיגות הצפונית. ועלתה אפשרות לפרסם כוחות רוסיים ברמה, מהלך שנחשב שנוי במחלוקת ולא זוכה לתמיכת צבא ישראל, ואינו צפוי להתבצע בקרוב. רוסיה עדיין מחזיקה בכוחות באזור הצפוני של סוריה, ועשוי לשנות את עמדתה אם האינטרסים שלה במזרח התיכון ישתנו.

חששות ישראליים

קציני צבא ישראל ממליצים למנהיגות הפוליטית לא להש withdraw מהגולן, שבעקבות חששות מכניסה רחבה ממזרח, מירדן ומסוריה, בדומה לאירועים ב-7 באוקטובר. הצבא עדיין מושפע מאוד מכישלון להתמודד עם התקפת חמאס בנגב המערבי, ורואה כי נסיגה מאזורי אויב לאורך הגבול אינה מתאימה בתקופה הקרובה. והוא מאשר כי הגנה על הקהילות קלה יותר כשהכוחות מתקדמים באזורים של האויב בתוך אזור החיץ.

עם זאת, הצבא מזכיר כי כל נסיגה תלווה בחיזוק הכוחות לאורך הגבול ברמת הגולן, כך שצפיפותם תהיה כפולה ממה שהיא עכשיו. ויתאפשר לצה"ל לתקוף כל איום ישיר שמתקרב לרמה או נצפה באזור. גם ידיעות אחרונות דיווחו.

וידיעות אומרות: "השאלה המתרקמת נוגעת לדגם ההתמודדות עם האיומים: האם זה יהיה דרך הפצצות חוזרות של התשתית כמו לבנון, או דרך דגם עזה המוגבל מאז תחילת הפסקת האש עם חמאס, שבו מוגבלות התקפות למטרות שהולכות ומתרקמות. עד כה, התקפות הישראליות המעטות הגיעו בתגובה להפרות חמאס ששולחת פרטים מדי יום לאתרי הצבא על הקו הצהוב, בתמונה שמחזירה לדעות בשנים שלפני השביעי באוקטובר".

צבא הכיבוש הישראלי ממליץ להמתין בתקווה שתהיה פער בין מה שנכתב בהסכם הפוליטי למה שמותר למעשה בשטח, דבר שיאפשר לו לעדכן את תוכניות ההתקפה על פי המציאות.