תומאס פרידמן לעם הוונצואלי: טראמפ הגיע לשחרר את הנפט שלכם, לא לשחרר אתכם

סאדה ניוז - ברגע היסטורי טעון בהתערבות חיצונית ובמאבקי השפעה, מדינת ונצואלה חוזרת למרכז הדיון הבינלאומי, לא כאתר לשיקום הדמוקרטיה, אלא כמאגר נפט עצום שעליו מתמודדות המעצמות הגדולות.

בקריאת ביקורת, הפוליטיקאי האמריקאי תומאס פרידמן שם את מדיניות הנשיא דונלד טראמפ כלפי ונצואלה תחת מיקרוסקופ, חושף את הפער בין נאום "שחרור העמים" לבין המציאות של "שחרור המשאבים" של המדינות.

הוא טוען כי המטרה הראשונית במדיניות שמוביל טראמפ לאחר "חטיפת" הנשיא ניקולאס מדורו ביום שבת שעבר, לא הייתה מעולם שחרור העם הוונצואלי או שיקום הדמוקרטיה, אלא שליטה על עושרו הנפטי העצום והכוונתו לשימוש עבור הכלכלה האמריקאית.

הכותב פונה לעם הוונצואלי ואומר כי יש דבר אחד בטוח, "אם לא ידעתם קודם, אתם יודעים עכשיו; טראמפ הגיע לשחרר את הנפט שלכם, לא לשחרר אתכם. מצער לומר לכם כי יום שבת שעבר היה יום הנפט ולא יום השחרור".

משיכת חברות הנפט

פרידמן סבור שטראמפ עושה טעות אסטרטגית חמורה בכך שהוא מניח כי הכוח הצבאי וההסכמים עם שאריות משטר מדורו עשויים לפתות את חברות הנפט האמריקאיות הגדולות לשוב ולהשקיע בתשתיות המיושנות של ונצואלה.

לפי פרידמן - אחד הכותבים הבולטים בעמודי הטורים הפוליטיים - טראמפ מהמר על הצעת המאגרי הנפט הוונצואליים העצומים לשווקים הגלובליים כדי להוריד את מחירי הדלק בארצות הברית ולזכות בקולות הבוחרים.

עם זאת, הוא מהרהר לגבי מציאותיות ההשקעה הזו, מציין כי כל השקעה נפטית אמריקאית משמעותית בוונצואלה לא תהיה אפשרית ללא חידוש הדמוקרטיה ושלטון החוק.

הוא מסביר כי חברות הנפט האמריקאיות הגדולות הן חברות ציבוריות עם בעלי מניות, ולא מסוגלות לסכן השקעות של מיליארדי דולרים במדינה הנשלטת על ידי אליטה לא חוקית המניחה את ההנחיות מהבית הלבן.

פרידמן מייחס את מה שהוא רואה כהמצב הנוכחי בוונצואלה לאי יציבות, לחוסר לגיטימיות פוליטית, ולהתפשטות הזעם הציבורי, בשעה שהאופוזיציה סובלת מהזנחה למרות שהיא זכתה בכ-70% מקולות הבוחרים בבחירות האחרונות שהתקיימו שם.

הוא נוגע בכוונת טראמפ להיפגש עם מנהיגים של 3 חברות נפט אמריקאיות כדי להציע להם להשקיע בשיקום מגזר הנפט הוונצואלי, ואולי עם הבטחות לתמיכה ממשלתית.

עם זאת, הכותב מזכיר כי חברות קונוקו פיליפס ואקפסון מוביל עזבו את ונצואלה מאז הלאמה של נכסיהן בשנת 2007, ועדיין דורשות עשרות מיליארדים של דולרים כפיצויים. חברת שברון היא החברה האמריקאית היחידה שעדיין פועלת שם ברישיון מיוחד.

צורך בייציבות להשקעות

פרידמן מדגיש - בהתבסס על מקורות מתוך תעשיית הנפט - כי כל השקעה חדשה דורשת חידוש שלטון החוק, הבטחת ביטחון, תשלום חובות, חקיקת חוקים שקופים לחלוקת רווחים, ופנייה לבוררות בינלאומית במקום לבית המשפט המקומי, כמו גם צריכה להיות ממשלה נבחרת דמוקרטית המסוגלת לחתום על חוזים ארוכי טווח המתקבלים בציבור.

בנוסף, הוא מתנגד להסתמכות טראמפ על דלסי רודריגז, סגן מדורו, לניהול המדינה, למרות האשמות כלפי האופוזיציה שהיא מעורבת בשחיתות, בעינויים, בסחר בסמים ובברית עם רוסיה, סין ואיראן. הוא רואה במגמה זו להעמיק את הזעם הציבורי ולהגביר את הסיכוי למרידות.

הוא מצטט הערכות של מומחים המצביעות על כך ששיקום התשתית הנפטית בוונצואלה ידרוש יותר מ-100 מיליארד דולר במשך 15 שנה, בסביבה השקעתית קשה מאוד בעקבות השחיתות ורע ההנהלה.

הוא טוען שהחברות הגדולות לא יחזרו להשקיע בוונצואלה אלא אם יוחלף המשטר הפוליטי ותוקם מערכת יציבה וצפויה.

המאמר מסכם כי טראמפ מזלזל בחשיבות הבחירות החופשיות ורואה בהן מכשול להנעת מגזר הנפט, בעוד שלדבריו של פרידמן זהו תנאי בסיסי לכל השקעה רצינית.

כי בלי דמוקרטיה אמיתית, לא יהיו השקעות אמריקאיות גדולות ולא התאוששות ממשית בוודאות של יצוא הנפט הוונצואלי, על פי דבריו של פרידמן.

מקור: ניו יורק טיימס