העיתונות הצרפתית: איומי טראמפ על סיפוח גרינלנד מעוררים פחד ומדגישים את הכישלון האירופי

סדה ניוז - אף לא עיתון צרפתי אחד לא עסק במשבר גרינלנד, אך כל אחד מהם ניגש אליו מנקודות מבט שונות, אך דומות, תוך כדי התייחסות לפחד האירופי מאיומי וושינגטון ולכישלונה של אירופה בהגנה על האי וחוסר ההכנה שלה לכך.

נדון בדו"ח זה בנקודות המבט שהציגו העיתונים הצרפתיים המרכזיים, כמו "לה מונד" שאמרה שגרינלנד היא אירופאית וצריך להותירה כך, "לה פיגרו" שמביטה על כך שאין אדם מוכן להילחם נגד ארצות הברית, ו"לה קרואה" שכותרתה הייתה שאיומי טראמפ מעוררים פחד באירופה, ו"לה פאריזיאן" שאומרת שההליך כבר החל.

העיתון "לה מונד" פתח בעבודתו של מזכיר מועצת הביטחון לשעבר של האומות המאוחדות, ז'אן מארי ג'ינו, שאמר שהפוליטיקה האמריקאית בעידן הנשיא דונלד טראמפ חושפת את המעבר של ארצות הברית לאויב ישיר של אירופה, שאינו פחות מסוכן מרוסיה וסין.

במאמרו בעיתון, ג'ינו רואה בכך שוונצואלה נמצאת תחת חסות אמריקאית, אזהרה שצריכה להאיר את האירופאים על מציאות הכיוונים החדשים של ארצות הברית, תוך שהוא מצביע על הלחצים שאירופה חווה מכל כיוון, שכן היא מתמודדת עם רוסיה במלחמה היברידית, וסין שמעבירה תמהיל של שיח דיפלומטי ולחץ כלכלי.

ועכשיו, לפי ג'ינו, ארצות הברית הופכת ל"טורף השלישי" שמכוון נגד אירופה החלשה, מצב שהאירופאים מתקשים לקבלו, בגלל הקשר ההיסטורי של היזם האירופי עם הקשרים שמעבר לאוקיינוס האטלנטי, והבנה שלהם שהם תלויים בנאט"ו בנושאי הגנה, מה שעושה את הרעיון לבנות אירופה עצמאית מארצות הברית או מולו כמעט בלתי אפשרי פוליטית ונפשית.

אך האסטרטגיה של הביטחון הלאומי האמריקאית, לפי ג'ינו, רואה באירופה אויב אידיאולוגי וגיאופוליטי, כי היא שואפת לאזן את נטיות הלאומיות באמצעות החוק, ויש לה כוח ארגוני וכלכלי שיכול להגביל את ההגמוניה האמריקאית, במיוחד בתחומים של טכנולוגיה מתקדמת, כמו כן, חיזוק תפקיד האירו עלול לאיים על ההגמוניה של הדולר.

נחישות ולא התפשרות

מאמר המערכת הזכיר כי טראמפ כבר הציע ב-2019 לקנות את גרינלנד כ"עסקת נדל"ן", אך הוא חזר היום כדי לעבור מהיגיון הקנייה לאיום בפעולה בכוח, ועורר בכך פגיעות כלפי דנמרק, שהייתה בעלת ברית מסורתית ואמינה של ארצות הברית, והפרת כללים ברורה של יחסים בין מדינות.

"לה מונד" דחתה את הצדקות הביטחוניות שמספק הנשיא האמריקאי, והדגישה שכוח ההגנה החתום בשנת 1951 מאפשר לארצות הברית להיות נוכחת צבאית בגרינלנד כדי להתמודד עם האתגרים הרוסיים והסיניים בקוטב הצפוני, וכל תיקון אפשר לחשוב עליו יכול להתבצע דרך ערוצים דיפלומטיים מבלי לפגוע בריבונות האזור ובקשרו לדנמרק.

בעת הזאת, המאמר הוסיף ששליטה בגרינלנד בכוח תשפוך את יסוד נאט"ו, ותפחית את משמעות המאמר החמישי, ותעניק לרוסיה ניצחון אסטרטגי חינם, כמו כן, ביקר את מצב השתיקה וההלם האירופי בפני האיומים האמריקאיים שחוזרים על עצמם, והגיע למסקנה שפוליטיקת המחמאות וההליכה כביכול לא הובילה אלא לעלייה נוספת, וכי נחישות, ולא התפשרות, היא הדרך היחידה להחזיר את האיזון לקשרים שמעבר לאוקיינוס האטלנטי.

מכיוונו של "לה פיגרו", הדגיש ראש ממשלת גרינלנד, ינס פרדריק נילסן, שהוא מנסה להיות הקול השפוי כאשר הוא מדגיש כי פלישה לגרינלנד אינה אפשרית, אך החשיבה על התקופה הזו שבה טראמפ הבטיח להתעסק באי תוך 20 יום, צריכה להיות את הרע במעט מן הסצנרים, אם כי אין איש מוכן להילחם נגד ארצות הברית.

חששות אירופיים גדולים

מאידך, "לה קרואה" ראתה שהצהרות טראמפ לגבי סיפוח גרינלנד עוררו חששות גדולים באירופה, כי הן מהוות איום על ביטחון הקוטב הצפוני ויציבות נאט"ו, והן מגיעות לאחר גל של צעדים חד-צדדיים אמריקאיים, כמו הפשיטה על קראקס והשתלטות הנשיא הוונצואלי, דבר שמוביל את האירופאים לקחת את האפשרות של סיפוח גרינלנד ברצינות שאין כמותה.

אנליסטים, לפי העיתון, считают כי טיעוני טראמפ הביטחוניים, האסטרטגיים והכלכליים לגבי השתלטות על גרינלנד הם חלשים, כי הביטחון של האי מוגן על ידי נאט"ו והנוכחות הצבאית האמריקאית, כמו כן, המשאבים המינרליים באי קשים לניצול ואינם רווחיים מבחינה כלכלית, אך המניע של טראמפ – עבור חלקם – הוא הרצון לרשום את שמו כנשיא שהרחיב את שטחי ארצות הברית.

העיתון ציין כי האירופאים, הדגישו את סולידריותם עם דנמרק שהיא בעלת הזכות על האי, אך אירופה למעשה אינה מחזיקה בכלים גדולים כדי לרסן כל פעולה אמריקאית, ולכן היא תסתפק להזכיר לוושינגטון את החוק הבינלאומי, כמו כן היא תבחן צעדים סמלים כמו ביקור של שרי האיחוד האירופי באי ופתיחת קונסוליה צרפתית בבירתה נוק.

"לה קרואה" סיכמה כי המצב בגרינלנד יישאר מבחן גדול ליציבות הקשרים האירופיים והאטלנטיים, בו נבחן האיזון בין שמירה על ריבונות ובין הגנה על היציבות האזורית מצד אחד, וניהול הקשרים עם כוח העל מצד שני.

ההליך החל

מכיוונה, "לה פאריזיאן" ראתה את הנושא של גרינלנד הפך עבור ממשלת טראמפ לבעיה בטחונית, פוליטית וגיאוגרפית בו זמנית, כאשר האינטרסים של הכוחות הגדולים מתנגשים, מה שמשמעותו כי ישנם תרחישים של סכסוך אפשרי ומשבר בנאט"ו.

בהקשר הזה, העיתון ציין 4 תרחישים פוטנציאליים להתמודדות עם המשבר, הראשון הוא חיזוק ההגנות האירופיות בגרינלנד דרך נאט"ו כדי לחסום את הדרך בפני הצידוק של הביטחון הלאומי האמריקאי, השני הוא שאילת מתודולוגיה של לחץ דיפלומטי וכלכלי מצד וושינגטון, ואולי להניע לקראת עצמאות חלקית של גרינלנד כדי לכונן עסקה מחזקת את הנוכחות האמריקאית שם.

משבר גרינלנד חושף את השבריריות של אירופה מול ארצות הברית בנושאי ריבונות אסטרטגית, ומחזיר את הדיון על העצמאות של ההגנה האירופאית וגודל ההשפעה האמריקאית בצפון האטלנטי.

תרחיש השלישי, הינו הצבאי הישיר, כלומר, סיפוח האי בכוח, העיתון ראה זאת כפחות סביר אם כי לא בלתי אפשרי, ותוצאותיו יהיו הרסניות על נאט"ו, אך התרחיש הרביעי, הוא התפזרות כוחות אירופיים סמלים בגרינלנד, מבלי להיכנס למגע ישיר עם הצבא האמריקאי, זה נשאר צעד סמלי.

העיתון סיכם כי "ההליך כבר החל", כי ארצות הברית פועלת לקידום השפעתה באי, בין אם דרך הבריתות או ההסכמים הכלכליים או הלחצים הפוליטיים, כמו כן אירופה נאבקת למצוא דרכים סמליות ומוגבלות להראות את יכולתה להגן על האינטרסים שלה.

"לה פאריזיאן" סיימה כי המשבר הזה חושף את השבריריות של אירופה מול ארצות הברית בנושאי ריבונות אסטרטגית, ומחזיר את הדיון על העצמאות של ההגנה האירופאית וגודל ההשפעה האמריקאית בצפון האטלנטי, דבר שהופך את גרינלנד היום מוקד של סכסוך דיפלומטי ואסטרטגי פוטנציאלי, שעשוי לשנות את כללי המשחק בקוטב הצפוני ובנאט"ו.

המקור: העיתונות הצרפתית