ניו יורק טיימס חושפת בחקירה "הסיפור הלא מסופר של התפקיד האמריקני הסמוי במלחמת אוקראינה"

סאדה ניוז - עיתון ניו יורק טיימס פרסם בחקירה עיתונאית ארוכה ובפרטים, מה שהוא כינה הסיפור הלא מסופר על התפקיד הסמוי של ארצות הברית בعمليات הצבאיות האוקראיניות נגד צבא רוסיה הפולש.

החקירה שערך אדם אינטוס חושפת את התפקיד הסמוי והעמוק ששיחקה ארצות הברית ובעלות בריתה המערביות בתמיכה באוקראינה מאז תחילת המלחמה עם רוסיה בשנת 2022, באמצעות שותפות סודית שכללה תכנון צבאי, מודיעין וטכנולוגיה צבאית.

שותפות זו החלה באביב 2022 - לפי החקירה - כאשר הועברו גנרלים אוקראינים בכירים למפקדה האמריקנית בויטסבאדן שבגרמניה, שם הוקמו היסודות לבניית שיתוף פעולה חסר תקדים, שהפך מאוחר יותר ליסוד היסוד של הפעולות הצבאיות האוקראיניות.

השותפות - כך אומר העיתון - התמקדה בהענקת תמיכה צבאית ומודיעינית ישירה, ולא רק בהכנת אוקראינה במיליארדי דולרים ליכולת צבאית, שכן האמריקאים סיפקו לכוחות האוקראינים מידע מודיעיני מדויק ונקודות עניין שאפשרו להם לבצע מכות כואבות לכוחות הרוסיים.

באמת, זה סייע - לפי החקירה - לפגוע בצבא הרוסי בחרסון, ומילייטופול, ובנמל סבסטופול בחצי האי קרים, מה שגרם לנסיגה רוסית מוקדמת ומספר רב של אבדות בנפש.

וכוחות אמריקאיים ואוקראינים עבדו יחד כדי לנהל את הקרבות מהמפקדה בויטסבאדן, מה שהפך את הברית המערבית לחלק ישיר מהפעולות הצבאיות, לפי העיתון האמריקאי.

אתגרים גוברים

אולם שותפות זו חוותה, עם תחילת התקפות הנגד האוקראיניות, אתגרים גוברים - לפי העיתון - כאשר התגלעו חילוקי דעות בין ההנהגה האוקראינית לאמריקאית בנוגע למטרות האסטרטגיות, כאשר האוקראינים שואפים להשיג ניצחונות גדולים ומהירים כדי להראות התקדמות פוליטית, בעוד שהאמריקאים ממליצים על זהירות והסתמכות על היכולות הקיימות כדי למנוע הסלמה עם רוסיה, במיוחד בכל הנוגע לקווים אדומים כמו קרים.

התנגשויות אלו בלטו בבירור בתכנון הפ attack ב-2023 על מילייטופול ובאחמט, כאשר ההתערבות של הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי וחלוקת התחמושת באופן שווה פגעו ביעילות הפעולות, בזמן שאחד הגנרלים שלו התמקד באחמט, מה שהדלדל את הצבא האוקראיני, ונכשל במתקפת הנגד העיקרית, לפי החקירה.

במהלך תקופה זו - כך אומרת החקירה - שיחקה הטכנולוגיה המודרנית תפקיד קרדינלי, שכן אוקראינה השתמשה בטילים ארוכי טווח מסוג הימארס ובמטוסים בלתי מאוישים ובסירות בלתי מאוישות כדי לפגוע במטרות רוסיות אסטרטגיות, תוך מתן פיקוח ומידע מודיעיני אמריקאי כדי להבטיח את דיוק הפגיעות.

העיתון ציין כי הקמת "מרכז מבצעים" בתוך שטח רוסי כדי לאפשר השימוש בנשקים אלו, היא כמו צעד היסטורי להתערבות אמריקאית ישירה בשטח הרוסי, למרות ההסתייגויות לגבי הגבולות של המטרות ומניעת פגיעות באזרחים ובתשתיות רגישות פוליטית.

עם הזמן, חוותה השותפות אתגרים פוליטיים גדולים, שכן חזרתו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ ואיום על קרבה פוטנציאלית עם רוסיה, הפחיתו את יכולת ארצות הברית להעניק תמיכה מלאה לאוקראינה, מה שגרם להערכה מחודשת של מרכיבי השותפות בויטסבאדן וצמצום חלקי של צורות תמיכה ישירה, לפי החקירה.

גבולות התמיכה החיצונית

מנגד, חוותה ההנהגה האוקראינית קשיים במילוי כוחות, במיוחד עם מחסור בציוד וחיילים, בזמן שזלנסקי דורש ניצחונות מהירים כדי לחזק את התמיכה המערבית ואת המורל, דבר שיצר פער בין המטרות של הממשלה האוקראינית לבין היכולות האמיתיות של הצבא, כפי שסיפרה החקירה.

על אף האתגרים הללו, הצליחה השותפות - לפי העיתון - להשיג הצלחות גדולות, כמו שחרור חרסון וחיוב של אבדות משמעותיות לצבא הרוסי, והשגת נזק למחסני הנשק ולגשר האסטרטגי בקירץ', בנוסף לביצוע פגיעות מדויקות במטרות רוסיות רחוקות בעזרת מטוסים בלתי מאוישים.

פעולות אלו הראו את גבולות יכולת הברית המערבית לשלוט באסטרטגיה האוקראינית, כאשר ההחלטות הסופיות לגבי המתקפה והשליטה בשטחים נותרו בידיי ההנהגה האוקראינית, דבר שתמיד היווה נקודת מתח בין הצדדים, כפי שמדווח ניו יורק טיימס.

והחקירה מכניסה לכך שהשותפות הצבאית הסודית הייתה אלמנט קרדינלי בעמידה של אוקראינה בפני כוח רוסי גדול יותר, ואפשרה לצבא האוקראיני להשיג רווחים אסטרטגיים בחודשים הראשונים של המלחמה, אך בו זמנית חשפה את גבולות התמיכה החיצונית כשאסטרטגיה צבאית מתעמתת עם פוליטיקה פנימית והבדלים בין בעלי ברית.

בעת שהמלחמה נמשכת עד 2025, עתיד אוקראינה והמערכת הבינלאומית באירופה תלוי בהחלטות פוליטיות יכולות לעצב מחדש את מאזן הכוח, בעוד שהצורך לחזק את הצבא האוקראיני ולשפר את הקשר עם בעלי הברית למול האתגרים של מוסקבה נמשך, כך לדברי העיתון.

המקור: ניו יורק טיימס