ועדת העיתונאים: משמעות 105 אירועי הרתעה בירי בשנת 2025 לעומת 101 בגז מדמיע ורעש

סדא ניוז - דו"ח מיוחד של ועד העיתונאים הפלסטיניים חשף כי נרשמו 105 מקרים של ירי לעבר עיתונאים במהלך הכיסוי בשטח במטרה להרתיע, לצד 76 פגיעות ממשיות בירי ובשברים של רקטות, מה שמעיד כי הירי לא מהווה עוד כלי איום בלבד, אלא הפך במידה רבה מהמקרים לפגיעה גופנית ישירה. זה מסרס כל טענה שהירי היה "אזהרה" או "באוויר", ומאשר כי העיתונאים הונחו במסגרת יעד מובהק בשטח.

בדו"ח שהוציאה ועדת החירויות של הוועד נמסר כי הקשר והשלמות של האירועים מתבהרים דרך ה-76 פגיעות, ואותן אין לראות כמידע מבודד, אלא כתוצאה טבעית של 105 אירועי ההרתעה. כלומר, אנו בפני שרשרת אחת מחוברת: הרתעה בנשק, חשיפה ישירה לסכנה, פגיעות ממשיות.

וזה משקף כישלון או היעדר כל כוונה לריסון או הפחתת הנזקים.

הדו"ח הוסיף כי הירי חורג מכל כלי הדיכוי האחרים כאשר נצברות: 105 מקרים של הרתעה בירי ו-76 פגיעות בירי ובשברים של רקטות, אנו בפני 181 מקרים הקשורים לשימוש בכוח מירי נגד עיתונאים, שזו מספרת גבוהה בהרבה משימוש בגז מדמיע וצלצולים (101 מקרה), מה שמדגיש כי הנשק החם הפך לכלי העיקרי בדיכוי העבודה העיתונאית.

הדו"ח ציין כי פגיעות השברים בפרט נושאות משמעות חמורה, שכן הן מעידות על: עבודה באזורים עם הפצצות אינטנסיביות ללא מתן כל מסדרים בטוחים לעיתונאים, התעלמות מעקרון ההבחנה והפרופורציה, קבלה משתמעת של פגיעת העיתונאי כ"נזק צדדי", שהיא תיאור שלא ניתן לקבלו מבחינה חוקית ומוסרית.

אירועים אלו מאשרים את ההפרה המורכבת של המשפט הבינלאומי: הפרת סעיף (79) של הפרוטוקול הנוסף הראשון של אמנות ז'נבה, דגם של ענישה קולקטיבית תקשורתית, אתגר לכך שישנה מדיניות הרתעה שיטתית שמטרתה להשתיק עדים.

הדו"ח הסתיים בהוספת 76 פגיעות בירי ובשברים של רקטות ל-105 אירועי הירי המפחידים. הוא מגלה מעבר של הכיבוש ממדיניות ההפחדה למדיניות פגיעות מכוונת, והעיתונאי הפלסטיני הפך מעד מגן מבחינה חוקית ליעד בשטח גלוי, בהסלמה חסרת תקדים שעולה אפילו על כלים לדיכוי "פחות קטלניים" כמו גז מדמיע וצלצולים.