דו"ח: התרוממות ישראלית בגבול ירדן מחשש לאיומים איראניים

תרגום סדא ניוז: גבול עם ירדן נמצא במצב כוננות חסר תקדים בתוך צבא הכיבוש הישראלי, על רקע הערכות ביטחוניות חדשות המצביעות על אפשרות ניצול של קבוצות עיראקיות הנתמכות על ידי איראן, בנוסף לקבוצת החות'ים בתימן, במסלול הירדני במטרה לבצע פעולות נגד ישראל. שינויים זו במבט הביטחוני הישראלי הגיעו לאחר התקפת חמאס ב-7 באוקטובר, שדחפה את המוסדות הצבאיים הישראלים לבצע הערכת מחדש של נקודות החולשה במערכת ההגנה שלה, כך פורסם בידיעות אחרונות בדו"ח שפרסמה תרגמה סדא ניוז. 

שוברים אתרים צבאיים שנסגרו מאז הסכם השלום

על פי מקורות ישראליים, צבא הכיבוש החל לפרוס מחדש את כוחותיו לאורך הגבול המזרחי, ולפעול באתרים צבאיים שנסגרו מאז החתימה על הסכם השלום עם ירדן בשנת 1994. כמו כן, הוקמו חמישה חטיבות מכוחות המילואים הוותיקים שנקראו להתנדב במשימות שמירה ומעקב.

צבא הכיבוש שמר במהלך מלחמת התשה ושנים לאחר מכן על 46 אתרים צבאיים מתקדמים לאורך בקעת הירדן, במטרה למנוע חדירות והברחות. עם זאת, אתרים אלו פונו בהדרגה לאחר הסכם השלום, על פי השקפה ישראלית שהגבול יציב וירדן מפגין שליטה אפקטיבית.

שינוי קיצוני לאחר 7 באוקטובר

כפי שפורסם בידיעות אחרונות ותרגם סדא ניוז, ההתקפה הפתאומית שביצעה חמאס גרמה לראש המטה לשעבר הרצי הלוי להקים מה שנקרא "הצוות האדום" למען חקירת אפשרויות לביצוע התקפות מפתיעות מקווים שלא צפו. תוצאות הצוות הגיעו למסקנה שהגבול המזרחי נחשב לאחד מהחזיתות הפגיעות ביותר, מה שדרש בניית מערכת הגנה מלאה באזור.

עיצובים ישנים חוזרים לשירות

במהלך סיור בשטח באחד האתרים שהוחזרו לפעולה, הופיעו חיזוקים אשר חוזרים לתקופת מלחמת התשה: קירות בנויים מחלוקי נחל בתוך רשתות ברזל, ומנהרות צרות המובילות לחדרי מגורים ומנוחה, ותקרות בטון וקווים תקשורת מובנים. אחד מהמנהיגים מציין כי האתר היה מלא בזבל לפני שבועות, אך כיום הוא מצויד במערכות ניטור וירי, ומנוהל על ידי צוותים מעורבים של חיילים וחיילות.

בניגוד לאתרי המנוחה הקלים המפוזרים בגבול עזה, שקרסו בקלות מול התקפת לוחמי הקסאם ב-7 באוקטובר, אתרים החדשים בגבול הירדני נראים יותר ממוגנים ומוכנים, כך תרגמה סדא ניוז.

אתרים ירדנים מולדים... ויש חששות ישראליים מהניצול

על גדות הנגד של נהר הירדן, מופיעים בבירור נקודות שמירה ירדניות, כאשר הצבא הירדני הקים אתרים קדמיים קרובים לקו המים. ההערכות הישראליות מצביעות על כך שאתרים אלו עשויים להיות חשופים לניצול על ידי הברחות או קבוצות חמושות, למרות המאמצים הירדניים המתמשכים לשלוט בגבול.

בקעת הירדן פרוסה מתחת לאתרים הצבאיים, ומכוסה בצמחיה עבה שמעידה על כך שזה מכשול טבעי, אך הצבא הישראלי מדגיש את קלות חצייתו רגלית. לאחר הבקעה מתרוממים הגבעות הידועות בערבית כ"הגולן", אשר נמשכות מזרחה אל תוך השטחים הירדניים ומערבה אל תוך השטחים הכבושים.

צבא הכיבוש הישראלי החזיר את השליטה על הגבעות המשקיפות על הבקעה, בשל מה שהן מספקות של ראיה רחבה לקו המים, והיכולת לירות על כל ניסיון חצייה באש נשק קל. עם זאת, הטופוגרפיה המפוזרת מספקת כיסוי טבעי למי שמנסים לחדור, מה שמניע את הצבא ליצור עשרות אתרים קדמיים כדי לכסות את האזור כולו.

התרוממות מתמשכת בגבול המזרחי

המהלכים הללו מגיעים על רקע חששות ישראליות גוברות מעצם האפשרות של ניצול הגבול הירדני מצידם של קבוצות עיראקיות או קבוצת החות'ים, במסגרת מה שתל אביב מתארת כ"האיום האיראני המתרקם" על גבולותיה המזרחיים.

בעוד ישראל ממשיכה לחזק את נוכחותה הצבאית באזור, הגבול הירדני–הפלסטיני הכבוש נותר אחת מהחזיתות הרגישות ביותר, על רקע התובנות האזוריות המתרקמות ושינויים בהערכות הביטחוניות לאחר התקפת 7 באוקטובר, כפי שתרגם סדא ניוז מהדו"ח העברי.

גדודי דוד.. הכוח החדש לפריסה מהירה

על פי ידיעות אחרונות, במסגרת הבניית מערכת ההגנה, ישראל פועלת להקים את "גדודי דוד", שצפויים להפוך לכוח הלחימה העיקרי של חטיבת "גליאד" המוצבת בגבול המזרחי. החיילים המחזיקים בגדודים אלו מצוידים בנשק קל שהוא שמור אצלם בבתיהם, כדי שיוכלו להצטרף במהירות לכוחותיהם כאשר יזומנו.

מודל הארגון הזה מכונה "גדודי ביזק", ומטרתו להבטיח מהירות תנועה ללא צורך בציוד כבד או לוגיסטיקה שעשויה להפריע לגישה המיידית לאזורים פרוסים ולקווי המגע.

על פי הדיווחים הישראליים, מפקד צבא הכיבוש הישראלי אייל זמיר החליט להקדים את לוח הזמנים להקמת חטיבת גלעד, והורה להפוך אותה לפעילה בפועל בחודש יוני שעבר, ימים לפני תחילת הפעולה באיראן. ההחלטה הגיעה מחשש שטהרן תדרוש להפעיל באמצעות השטחים הירדניים באמצעות מיליציות עיראקיות או קבוצת החות'ים.

החטיבה פעלה בהנחיית האלוף אורן סמיחה במהירות ובאימפרוביזציה, לאחר שקיבלה חיזוקים מפקוד המרכז, והצליחה – על פי הסיפור הישראלי – לבצע את המשימות הנדרשות ממנה: מערכת הגנה מרובת שכבתי, ומחסום חדש באורך 500 קילומטרים.

במקביל, החלה משרד צבא הכיבוש הישראלי ביום שני בבניית החסם החדש באזור בקעת הירדן והקירות. יבוצעו שני קטעים ראשונים מהחסם באזורים שנחשבים למוקדים להברחת הנשק, במיוחד סביב טבריה, כששאר הקטעים יושלמו מאוחר יותר.

עלות הפרויקט הכוללת מוערכת ב-5.5 מיליארד שקל, בזמן שהחסם יימשך לאורך 500 קילומטרים מדרום רמת הגולן עד צפון אילת.