ניו יורק טיימס: האם ישראל יכולה לתקן את יחסיה עם האמריקאים?

סאדא ניוז - הכותב דיויד האלפינגר, ראש לשכת העיתון ניו יורק טיימס בישראל, אומר כי מלחמת עזה, שפגעה בישראל, פיזית ובניו תוצאות קשות, גם פגעה ביחסיה עם אזרחי בעלת בריתה החשובה ביותר, ארצות הברית.

והוא מסביר כי כבוד ישראל בארצות הברית נמצא כעת במצב רע, ולא רק באוניברסיטאות או בקרב חוגים פרוגרסיביים, אלא גם בקרב הבוחרים האמריקאים, ומציין כי מאז 1998 לא הראו סקרי דעת קהל שיעור הזדהות בין בוחרים אלו עם פלסטינים יותר מאשר עם ישראלים.

אפילו היהודים האמריקאים, שהיו historically ה支持者 החזקים ביותר של ישראל בתוך ארצות הברית, הפכו, לפי הכותב, ליותר מבקרים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנדרש בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי, ושל ממשלתו הימנית.

סקרי דעת קהל

האלפינגר ציטט סקר נוסף, הפעם מהוושינגטון פוסט, שהראה כי רוב היהודים האמריקאים מאמינים כי ישראל ביצעה פ crimes guerra, לאחר שהיא הרגה עשרות אלפים של אזרחים ומגבילה את גישתם לסיוע מזון, בעוד ארבעה מתוך עשרה מהם רואים בישראל אשמה בביצוע רצח עם.

הוא ציין כי כל הקבוצות האמריקאיות; בוחרים, אליטות פוליטיות, מפלגות, קבוצות דתיות, כגון האוונגליסטים, כללו את השינוי בדעה נגד ישראל, והוסיף כי שינוי זה גרם אפילו לדמוקרטים המודרניים בקונגרס לשקול לנקוט בעמדות יותר נוקשות נגד ישראל, כולל צמצום הסיוע הצבאי האמריקאי לה.

כדי להבהיר את היקף הנזק לכבוד ישראל, העביר הכותב מה שאמרה המגיבה השמרנית מייגן קלי בשיחה שלה עם המגיש האמריקאי המפורסם טאקר קרלסון בתוכנית האודיו שלו בחודש שעבר: "כולם מתחת לגיל שלושים נגד ישראל".

מאוחר מדי

האלפינגר שאל אם הדורות הצעירים הללו מאמריקה יישארו רחוקים מישראל לטווח הארוך, ומה יכולים תומכי ישראל לעשות כדי להפוך את הכיוון הזה.

והוא התחיל לצטט את שבילי תלהמי, חוקר ומומחה בסקרי דעת קהל ופרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת מרילנד, המתמחה בסכסוך הישראלי פלסטיני, שאמר: "הזמן עבר".

ותלהמי הסביר: "אנחנו עכשיו מול דור עזה הנודר, כפי שהיה לנו דור וייטנאם ודור פרל הארבור. יש תחושה הולכת ומתרקמת בין בני האדם שהם צופים ברצח עם בזמן אמת, המוגבר על ידי המדיה החדשה שלא הייתה קיימת במהלך מלחמת וייטנאם. זה דור חדש שרואה בישראל כרשע בסיפור, ואני חושב שהרושם הזה לא ייעלמו בקלות".

שבילי תלהמי: הדור החדש באמריקה רואה בישראל כרשע בסיפור, ואני חושב שהרושם הזה לא ייעלמו בקלות.

הלגיטימיות של קיום ישראל

האלפינגר ייחס למחבר הישראלי שנולד בארצות הברית יוסי קליין הלוי את השיחה בה הוא הרגיש זעזוע במהלך סיור שערך לאחרונה באוניברסיטאות האמריקאיות, בשל "תחילת הפצת רעיון רעיל" שפוגע בלגיטימיות קיום ישראל עצמו.

עם זאת, הכותב מציין, כי יש מי שחושבים שסוף הקרב, והפסקת זרימת התמונות המפחידות מעזה שמילאו את הרשתות החברתיות במשך שנתיים, עשויות לאפשר לתומכי ישראל באמריקה לשוב לאיזון.

והוא ציטט את דליה שיינדלין, אנליסטית סקרי דעת קהל וחוקרת אורחת באוניברסיטת פנסילבניה שאמרה: "יש מקום להתאוששות. אנשים נוטים להפריז בהערכת גודל הנזק שנגרם לישראל. עצם הפסקת ההרג תאפשר לכמה לחזור לאזור הנוחות בו הם רגילים לתמוך בישראל".

אינטרסים וערכים משותפים

חלק מהפרשנים והמומחים, לפי הכותב, מאמינים שהאינטרסים המשותפים בין ישראל לאמריקה בתחומי המודיעין, הצבא וקטגוריות טכנולוגיות חזקים מאוד, ידועים לעמיתים ולציבור, ועדיין מהווים בסיס יציב להמשך היחסים ביניהם באותה עוצמה.

האלפינגר נגע במה שנאמר על הערכים המשותפים בין שתי המדינות כהנעה ליחסים בין המדינות, תוך שסיפק מה שאמר יוסי קליין הלוי, עמית במכון שלום הרטמן בירושלים, שאמר כי ערכים כאלה הפכו למוקד ויכוח בשתי המדינות הסובלות מאי קשר פוליטי הולך ומתרקם.

מחד, לדבריו של הלוי, יש לנו את הסיפור הליברלי הישראלי על הקמת מדינת יהודים לאחר השואה שנאבקה למען ערכים ליברליים תחת לחץ מתמשך, ומאידך, יש את הסיפור של ממשלת ישראל הרואה בישראל כמצודה המתקדמת של אמריקה נגד העולם האסלאמי, וסיפור זה מוצא הד גם בימין האמריקאי.

הוסיף הלוי כי קשה לבנות קשר בין המדינות על בסיס ערכים משותפים כאשר אף מדינה לא מצליחה להסכים פנימית על ערכיה.

ולמרות שהתיקון של היחסים עם האמריקאים שהתרחקו מישראל בגלל המלחמה הוא עניין קשה, מסביר האלפינגר, המומחים מסכימים כי לישראל לא תהיה ברירה אלא לנסות לשקם את הקשר הזה, נוכח רמת הבידוד הבינלאומי שהניח נתניהו שהיא תדרדר אליו.

מקור: ניו יורק טיימס