הפדרלי מוריד את הריבית בפעם הראשונה השנה.. האם זה יימשך?

SadaNews - בהתאם לציפיות, ביום רביעי, מועצת הפדרל ריזרב האמריקאית ביצעה את הפחתת הריבית הראשונה של השנה 2025.

אבל האם הבנק המרכזי ימשיך לעמוד בציפיות עם הפחתות נוספות לפני סוף השנה? הנתונים אינם מצביעים על כך.

התחזיות בשוק החוזים העתידיים הן פשטות מופרזת במסלול הבסיסי של הריבית: אחד מהם מרצה את השווקים, והאחר, שהוא המסלול המסתמן, עשוי להעיד על כך שההפחתה שהוסכמה השבוע תהיה היחידה השנה.

"מפת הנקודות" משקפת את הקריעה

בואו נביט על מה שכינו "מפת הנקודות" של הפדרל, שהיא דיאגרמה שמציגה את התחזיות של שבעת חברי מועצת המנהלים של הפדרל ריזרב, והנשאים של 12 הבנקים הפדרליים, לגבי כיוון הריבית מבלי לחשוף את זהותם. הסטטיסטיקה הנפוצה ביותר היא "הנקודה הממוצעת", שמשקפת את תחזית השוק להפחתות נוספות.

אך מבט מדוקדק על הפיזור מצביע על כך שהדעות חלוקות בבירור לשני מחנות: קבוצה של 6 חברים רואה שההפחתה ביום רביעי מספיקה לשנה, ואילו קבוצה גדולה יותר (עד כה) של 9 חברים צופה בהפחתות נוספות. ומסיימים את התמונה שני חברים שמצפים להפחתה אחת בלבד, ושני קולות קיצוניים: אחד מהם קורא להקלות לא מציאותיות של 125 נקודות בסיס, והשני מאמין שהפדרל לא היה צריך לפעול כלל השבוע.

שוק העבודה הוא המבחן

איזה מבין שני המסלולים הללו סביר יותר כרגע? התשובה תלויה במצב שוק העבודה.

המחנה הנוטה יותר להקלות מתבסס על תצפיות כי שוק העבודה, כפי שמתאר מושל הפדרל ריזרב כריס וולר, "מתקרב לשלב של האטה מוחלטת". הם אינם מכחישים שהמכסים מגדילים את המחירים על הצרכנים, אך הם רואים בזה גורם זמני שיש להתעלם ממנו בגיבוש מדיניות. הם מציינים את חולשת נתוני התעסוקה האחרונים כדי להצדיק קריאה להקלות נוספות.

עם זאת, טענתם מורכבת בעקבות הגורמים הנוגעים להיצע בשוק העבודה, והעיקריים שבהם הם המגבלות החדשות על ההגירה, מקרים של גירושים, והאווירה הכללית של פחד בקרב לא אזרחים. חברות עשויות להעסיק פחות עובדים פשוט משום שמספר העובדים הזמינים פחת, ולכן המנהיגים כמו נשיא הפדרל ריזרב בשיקגו אוסטין גולסבי, קוראים להתמקד באחוזים במקום במספרי התעסוקה נטו.

סימני יציבות... לא המיתון

חשוב להזכיר ששיעור האבטלה נותר רק ב-4.3%, מספר שהיה נחשב להצלחה בשנים שעברו. בעוד ששיעור התעסוקה, העומד על 3.3%, הוא חלש אך יציב מאז אמצע 2024. שיעור הפיטורים וההתפטרויות קרוב ל-1.1%, ללא שינוי ניכר.

במקביל, מספר בקשות אבטלה הראשוניות עמד על 231 אלף במהלך השבוע שהסתיים ב-13 בספטמבר, מספר שאינו מפתיע, במיוחד לאחר שהתבהר שהקפיצה המפתיעה בשבוע הקודם נבעה מעמילות הונאה בטקסס.

לכן, הירידה שחוותה הכלכלה ושוק העבודה ברבעונים האחרונים עשויה להתחיל להיפסק, מה שמעורר את האפשרות שהמחוקקים הנוטים להקל בפדרל יסכנו את המצב עם הערכות המדיניות מנקודת מבט לאחור, כאילו מביטים במראה האחורית.

הצריכה מתאוששת והצמיחה חוזרת

מכירות הקמעונאות עלו באוגוסט בפעם השלישית ברציפות, והצריכה החלה להתרחב מחדש לאחר התאמה לפי האינפלציה, לאחר תקופה של מיתון במחצית הראשונה של השנה.

בעוד שהרבעון עדיין לא הסתיים, הכלי "GDP Now" של הפדרל ריזרב באטלנטה מצביע על כך שהתוצר המקומי הגולמי ברבעון השלישי מתנהל לכיוון צמיחה שנתית של 3.3%. ולמרות המגבלות הקיימות על כלי זה, הוא עמד פעמים רבות מעל תחזיות הכלכלנים במגזר הפרטי בעידן שלאחר המגיפה, שבו קשה לחזות את מסלולי הצמיחה. שוק המניות - אם כי לא מדד אידיאלי לפעילות כלכלית - הוא ברמתו הגבוהה ביותר אי פעם, מה שתומך בעושר המשפחות ומגביר את ההוצאות העתידיות.

תוצאות המכסים של טראמפ מצטמצמות

אחת מההסברים האפשריים היא שהכלכלה האמריקאית חוותה הפרעה זמנית בגלל חוסר הוודאות שעוררו המכסים "יום השחרור" שהטיל הנשיא דונלד טראמפ, אך היא החלה לשחזר את האיזון שלה. בעוד שמספר מכשולים נמשכים, הטענות שהצמיחה הסתיימה נראות מוגזמות לאור הנתונים הנוכחיים.

אם יסתבר שהמחנה המקל במפת הנקודות טעה, אז מחנה "לא לשנות" יכפה את עצמו באופן אוטומטי.

במציאות, מחנה זה דומה למחנה המקל, מאחר שהוא מכיר בעולה היחסי בכמות האינפלציה, אך לא מעניק למכסים משקל משמעותי בניתוח, ומעריך את שוק העבודה כפי שתיאר אותו ג'רום פאוול בנאומו בג'ק son hole בחודש שעבר, כ"במצב של איזון מוזר שצמח מהאטה ניכרת הן בהיצע עובדים והן בביקוש להם". אך נראה שאינם רואים באיזון השביר הזה דבר מובן מאליו.

ההשפעה הפוליטית

לצערנו, אי אפשר לשלול את הפוליטיקה בשלב זה. טראמפ ממשיך בקולותיו החוזרים להורדת ריבית גדולה (הרבה מעבר למה שנדון בניתוח זה), תוקף את ראש הפדרל פאוול ברשתות החברתיות, ומשתמש במשרד המשפטים כדי לנסות לפטר את ליזה קוק, שהיא מחברת הפדרל ונאבקת עמו בתפישות.

קוק ניצחה את הסיבוב המשפטי האחרון נגדו בבית המשפט לערעורים השבוע, אך טראמפ הגיש כעת את המקרה לבית המשפט העליון בדרישה לאפשר לו לפטרה. תוצאת קרב זה תהיה מכריעה למערכת העצמאות של הפדרל ולגילוף מדיניות הנתמכת בנתונים.

עד כה, הדמויות המוסדיות שולטות בפדרל, אך קשה לדמיין שכל חבר בוועדת השוק הפתוח האחראית על קביעת ריביות יכול להתעלם לחלוטין מהרעשים הפוליטיים. גם העובדים הטכנולוגיים הנאצלים ביותר הם לבסוף בני אדם.

עם זאת, ייתכן שהשפעת הפוליטיקה תהיה מאוזנת השנה: ייתכן שחלק מהחברים יימשכו ללא רצון לעבר ההקלות מתוך חשש לתגובות מהממשל, בעוד אחרים עשויים לנקוט עמדות חדות יותר מתוך אינסטינקט של דחייה או אתגר.

נתוני שוק העבודה

בסך הכול, החלטות המדיניות המוניטרית יישארו דו-כיווניות בטווח הקצר: או שהשוק העבודה יתמוטט, או שהמחזור של ההפחתות הסתיים באופן זמני.

כרגע, הסצנריו השני נראה הסביר ביותר - דבר שעשוי להיות חדשות טובות לעובדים האמריקאים, אך חדשות רעות למשקיעי האג"ח המטים לעבר ההקלות, ולנשיא טראמפ.