טורקיה מחמירה את הסגר הימי על "ישראל".. דחיית עגינת אנייה ישראלית באיסטנבול

תרגום כלכלה סאדנוז – העיתון העברי "גלובס", המתמחה בכלכלה, דיווח כי הרשויות הטורקיות דחו ביום שישי האחרון לאפשר לאנייה של חברת "זים" הישראלית לעגון בנמל איסטנבול, זאת בעקבות הצעדים הטורקיים החדשים נגד ישראל, כשהם חושפים כי עדיין "חברות ספנות בינלאומיות גדולות כמו MSC ו-Maersk מחכות להנחיות ברורות מהרשויות באנקרה, וכי יש המגדירים את הצעד הזה כממוקד נגד חברת "זים".

על פי מקורות ישראליים וטורקיים המיודעים, רשות הנמלים הטורקית דחתה את האפשרות לאנייה של "זים" לעגון בשל היותה בבעלות ישראל, ובכך, האנייה נאלצה לפנות לנמל "פיראוס" ביוון, מה שהביא לעצירה של כל השילוחים של חברת "זים" המיועדים מובהקות לנמלי טורקיה ובחזרה, ללא פתרון חלופי בזמן הנוכחי, על פי תרגום כלכלה סאדנוז.

"כל קשר עם ישראל אסור"

העיתון "גלובס" ציטט מקור טורקי שאמר כי "עדיין קיימת תחושת המתנה בתחום הספנות הבינלאומית בהמתנה להנחיות ברורות מאנקרה, והדגיש כי "כל קשר עם ישראל אסור", כולל טעינת סחורות המיועדות לרשות הפלסטינית, בהתאם לתרגום כלכלה סאדנוז.

העיתון הוסיף: "בעוד שהאניות של חברת זים נחשבות בעלות קשר ישיר וברור עם ישראל, חברות הספנות הגדולות האחרות כמו MSC ו-Maersk עדיין מחכות להנחיות רשמיות, שכן ברור שהדגל שעומדת האניה לא מבטיח דבר מול המדיניות הטורקית החדשה", ומקור ישראלי אמר: "זהו צעד שמטרתו לחסל את זים ישירות".

הסלמה חדשה בצעדים הטורקיים נגד ישראל

כמו כן, "גלובס" חשפה ביום חמישי, כי טורקיה החליטה להרחיב את צעדי הסגר ולמנוע לגמרי תנועת אניות טורקיות לישראל, לאחר כעשור ושלושה חודשים מאז שהטילה סנקציה כלכלית על ישראל.

בהתאם להנחיות החדשות, אסור כעת לעגון בכל נמל טורקי אם האנייה נושאת את הדגל הישראלי או בבעלות חברות ישראליות, ומנגד, אסור לאניות טורקיות לעגון בנמלים הישראליים, כפי שתרגמו כלכלה סאדנוז.

עוד כוללות ההנחיות החדשות איסור על טיפול בסחורות המיועדות לישראל, אף על פי שצעדים אלה לא משפיעים מאוד בפועל, שכן אין צורך לטעון סחורה על אנייה מיוון לחיפה שתעבור דרך טורקיה.
 אנקרה גם העבירה הנחיות לכל הנמלים הטורקיים, בהן היא דורשת מבעלי האניות לחתום על התחייבות לא להיות קשר בין אניותיהם לישראל, ושאינן נושאות סחורות צבאיות או אחרות לישראל.

מהלך נוסף נגד חברת "זים"

העיתון ציין כי הצעד הזה מהווה מהלך נוסף נגד חברת "זים", שכבר עובר תקופה קשה, לאחר שהחברה הודיעה בשבוע שעבר על תוצאות פיננסיות רבעוניות מאכזבות למשקיעים, כשהרווח הנקי ברבעון השני ירד ב-94% ל-24 מיליון דולר בלבד, לאחר שהחברה רשמה ברבעון הראשון צמיחה בהכנסות וברווחים הנקיים שסכמו אז 296 מיליון דולר.

על פי העיתון חברת " זים" לא הגיבה על האירוע עד כה.

היבוא מטורקיה מגיע ל-5.3 מיליארד דולר בשנה

צעדים טורקיים אלו מגיעים על רקע דוח שהוציא בנק ישראל במרץ, שבו צוין כי טורקיה הייתה במהלך 15 השנים האחרונות מקור חשוב ליבוא של ישראל. בשנת 2023, ערך היבוא של סחורות מטורקיה עמד על כ-5.3 מיליארד דולר, כלומר כ-6.3% מסך היבוא הישראלי, מתוכן 4.6 מיליארד דולר יובאו ישירות מטורקיה, והשאר דרך צדדים שלישיים.

טורקיה מהווה מקור ראשי לחומרי בניין ולייצור עבור ישראל, כאשר כמעט חצי מהיבוא של מלט וגבס ומוצריהם, וכחמישית מהיבוא של ברזל ופלדה מגיע מטורקיה, בעוד שישראל ייבאה מטורקיה כמויות גדולות של פלסטיק, מכוניות, וציוד אלקטרוני, כפי שמראה העיתון "גלובס".

מנגד, בגובה היצוא הישראלי לטורקיה היה מוגבל, והגיע לכ-1.5 מיליארד דולר בשנת 2023, כלומר כ-2.5% מסך היצוא, והתרכז בחומרים כימיים, פלסטיק, וחתיכות מתכות ופלדה, בעוד שיצוא השירותים ומספר התיירים הטורקים לישראל היה זניח, מה שהוביל לחיסרון מסחרי ברור במאזן הסחר בין המדינות.

מאז החמרת הסנקציות במאי, היצוא הישראלי לטורקיה ירד בכשמונה מאות מיליון דולר בהשוואה לשנת 2023, ירידה זו תרמה לירידה בסך היצוא של מוצרים כימיים במהלך שנת 2024, בעוד שהשפעתה הייתה מוגבלת בשאר התחומים.

 ואילו היבוא של מוצרים טורקיים ירד מכ-550 מיליון דולר לחודש בתחילת 2024, ל-100-200 מיליון דולר לחודש בסוף השנה, עם ירידה ניכרת ברוב הקטגוריות העיקריות של הסחורות.