הסכם הסחר החופשי האפריקאי: התחלה מעוכבת התפתחות איטית

סדא ניוז - למרות שראשית יישום הסחר החופשי בין המדינות האפריקאיות החלה בפועל מאז 2012, השגת הסכם רשמי בעניין זה לא הושגה אלא בתחילת 2019, ולאחר מכן החלה תהליך הצטרפות המדינות המעורבות, תהליך ארוך שלא הושלם אלא לאחרונה, באופן חלקי, שכן אריתריאה עדיין לא אשררה את ההסכם.

ביצוע הסכם אזור הסחר החופשי היבשתי האפריקאי החל בתחילת 2021, לאחר שהנגיד הראשון של האזור, ואמוקילי מיני, נבחר ב-20 בפברואר 2020, והעיר אקרה שבגאנה נבחרה כמקום המשרדים של המזכירות הכללית.

המדינות האפריקאיות שואפות באמצעות ההסכם להקים שוק מאוחד שיכלול 55 מדינות, עם אוכלוסייה של כ-1.3 מיליארד תושבים, ותוצר מקומי גולמי המוערך בכ-3.4 טריליון דולר אמריקאי.

שאיפות גדולות ואתגרים מציאותיים

בהתייחסות להסכם, תיארה העיתון הבריטי "אקונומיסט" את הפרויקט כאחת היוזמות הבולטות של האיחוד האפריקאי, וראתה בו צעד לכיוון הפיכת היבשת לכוח כלכלי עולמי בעשורים הקרובים.

אך העיתון ציין שהניצול מההסכם לא יהיה שווה בין המדינות, שכן חלקן חסרות תשתיות תחבורה בסיסיות, בעוד אחרות סובלות מהשפעות של אלימות ומאבקים, דבר המצריך שיתוף פעולה פוליטי רחב, כי השינוי לא יתרחש בין לילה.

מנגד, צפה הבנק העולמי שההסכם יסייע בהעלאת התוצר המקומי הגולמי של היבשת בשיעור של 7%, כלומר כ-450 מיליארד דולר עד שנת 2035, בזכות הפחתת המכסים והסרת מגבלות לא מכסיות. הוא גם שיער שזה עשוי לעזור להוציא כ-30 מיליון בני אדם מעוני קיצוני, ו-68 מיליון מעוני מתון.

התנאים שבסעיף ההסכם כוללים הסרת מחסומים מסחריים, חיזוק הסחר בין המדינות, פיתוח מוצרים בעלי ערך מוסף בתחומי השירותים, מלווים בהקמת שרשרות ערך אזוריות, מה שיאפשר הזדמנויות נוספות להשקעות וליצירת משרות.

עיכוב הלידה.. הסיבות והשלכות

לאחר שנים של עבודה ארגונית ומוסדית, עלה הפרויקט של שאלות על סיבות העיכוב בהולדתו, רמת צמיחתו, ומה הושג למעשה על האדמה, והדרכים האפשריות כדי לקדמו לעבר אופקים רחבים יותר.

האקדם הקנייתי-אמריקאי, דיויד מונדה, מייחס את העיכוב לביורוקרטיה השלטת במדינות רבות באפריקה, המופיעה בזהירות ממשלות אשר על תיקים פוליטיים רגישים, ובהם סחר.

הוא מוסיף בשיחתו עם