מכסי המכס של טראמפ מעוררים זעזוע בקרב העסקים והפוליטיקה בהודו

כלכלת סדנאוז- בעוד שהמשOfficials של ממשלת הודו שוקלים איך להגיב, וקבוצות העסקים מחשבות את עלויות המכשולים המסחריים, החשבונות המקומיים ברשתות החברתיות התלהטו במחאות המשתמשים על תגובות טראמפ, וביקורת על ראש הממשלה ההודי נרנדרה מודי על כך שאינו מדבר בכנות.

זה התחיל כאשר טראמפ אמר שהמכשולים המסחריים שהודו imposed היא "הקפדניים והמציקים ביותר", בפוסט ברשת "טראות סוציאל" ב-30 ביולי. הוא הוסיף שארצות הברית עשויה גם להטיל סנקציות על ניו דלהי על כך שהיא רוכשת נשק ואנרגיה מרוסיה. פחות מיום לאחר מכן, הוא תקף שוב את הודו על כך שהיא מתייצבת לצד רוסיה, וכינה אותם "כלכלות מתות" בפוסט נוסף.

בהיעדר הסכם מסחרי קרוב, נכנסו המכסים בראשון ביולי על הודו לתוקף ביום שישי. הודו אינה המדינה היחידה שמתמודדת עם זעמו המסחרי של טראמפ - והיא אינה המדינה הנתונה נוכחית על שיעורי המקסימום - אך החדשות оставили את מנהיגי העסקים והפוליטיקה תוהים כיצד להתמודד עם ההשלכות.

מסר ברור

אמר אקשאת גארג, סגן הנשיא המנכ"ל ב"צ'ויס וולט" (Choice Wealth) לשירותים פיננסיים הממוקמת במומבאי: "במהרה, מתודולוגיית הסחר בין ארצות הברית להודו הפכה ממתוחה למבולבלת". הוא הוסיף שהמכסים "אינם נראים כמדיניות מסודרת כמו שהם נראים כמסר פוליטי ברור".

מה שהכביד על השיח סביב הסכם הסחר ההודי - או למעשה היעדרו - הוא ההסכם האמריקאי עם יריבתה המסורתית פקיסטן, שהושג באותו יום.

כשהארצות הברית החלה להטיל מכסים על חלקים מהעולם הראשון באוגוסט, המצב הלא נוח של הודו בהשוואה למדינות המייצאות המתמודדות הפך ברור יותר, מה שהוביל לדיכוי המורל והגברת המתחים.

אמר פ. אילנגובן, המנהל הכללי של "אס אן קיו אס אינטרנשיונלס" (SNQS Internationals), חברה לייצור בגדים בתירבור, מרכז הייצור בדרום הודו, ל"בלומברג ניוז": "המכה הגדולה הייתה שהפקיסטן ובנגלדש השיגו שיעור (מכסים) טוב יותר מאיתנו". הוא הוסיף: "ציפינו שהמכסים יהיו בין 15% ל-20%".

המאבק של הודו מיוחס גם להכרזה של טראמפ על כך שהוא יצר שלום וסייע במשא ומתן להפסקת אש בסכסוך המזויין בין הודו לפקיסטן במאי. המהלך נחשב לניסיון לעקוף את מודי ולמקד את שתי המדינות השכנות בדרום אסיה על בסיס שווה, גם על אף העליונות הצבאית והכלכלית של הודו.

אירועים השבוע הזה חיזקו תחושה זו אצל חלק מהצופים ההודים.

מצב קשה לעסקים ההודיים

כאשר חדשות שיעור המכס הגיעו לראשונה מאוחר ביום רביעי בהודו, זוכר אשי קנודיה את תחושת "הדאגה הרבה" שלו. קנודיה עובד כמנהל בחברת "קנודיה גלובל" (Kanodia Global), חברה פרטית לייצוא שמקבלת יותר מ-40% מהכנסותיה מארצות הברית, מהזמנות בדים לבית ועד משחקים. היזם מתמודד כבר עם שני לקוחות הגדולים ביותר שלו בארצות הברית, שמבקשים הנחות כפיצוי על המיסים.

אמר קנודיה: "החודשים הקרובים יהיו קשים לכולם", והוסיף כי מרווחי הרווח יקטנו. ואם המצב הזה "ימשך חודשים ארוכים", הוא ייאלץ להתחיל לצמצם את כוח העבודה שלו.

ארצות הברית נחשבת לשותף המסחרי הגדול ביותר של הודו, כאשר היקף הסחר ההדדי בין המדינות הגיע לכ-129.2 מיליארד דולר בשנת 2024.

בהשוואה לשיעור המיסים המוטלים על הודו של 25%, בנגלדש סבלה ממכסים בגובה 20%, בעוד שבווייטנאם מופעל שיעור זהה, וכי יש מכסים בגובה 19% שהוטלו על אינדונזיה ופקיסטן.

אמר סאביאטש צ'י ראי, המנכ"ל של מועצת לקידום ייצוא אבני החן והתכשיטים: "אנחנו מודעים לחלוטין לכך שאנחנו קיבלנו עסקה גרועה יותר מהמדינות האחרות.. אך אנחנו נדבר עם הממשלה".

שינוי דרמטי ביחסים בין וושינגטון לניו דלהי

צעדי טראמפ מייצגים שינוי רדיקלי בשאיפות ניו דלהי לקבל טיפול מועדף בהשוואה ליריבותיה האזוריות. הודו הייתה אחת המדינות הראשונות שנכנסו במו"מ מסחרי עם וושינגטון בפברואר, בביטחון גדול ביכולתה להשיג הסכם מהר יותר מאחרים.

טראמפ כינה את ראש הממשלה ההודי נרנדרה מודי "ידידי" בפוסט מ-14 בפברואר בפלטפורמת "איקס", ותיאר את הקשרים בין המדינות כ"מיוחדים".

בעקבות ההסלמה האחרונה, הודו בוחנת כעת מספר אפשרויות לנסות לרצות את הבית הלבן, כולל הגדלת הייבוא שלה מארצות הברית, על פי מה שצוטט על ידי "בלומברג ניוז" מאנשים המעורים בעניין. וכמה מקווים לשיפור הקשרים הדו-צדדיים ולהפחתת החמרת המכסים.

בהקשר זה, אמר ויווק מישרה, סגן מנהל תוכנית המחקר האסטרטגי במוסד "אובזרבר ריסרכ פאונדיישן" (Observer Research Foundation) בניו דלהי, ל"בלומברג ניוז": "מה שאנחנו רואים כרגע זו סערה שפוגעת ביחסים ההודים-אמריקאיים, אבל אני חושב שיש אפשרות טובה להתגבר עליה".

מנגד, קבוצות העסקים והמסחר ההודיות ממשיכות לתמוך בעמדת הממשלה במהלך המשא ומתן הנוכחי על ההסכם המסחרי הממשמש ובא עם ארצות הברית.

טקטיקת משא ומתן או תגובה פוליטית?

אמר ראי שהחברות בתחום התכשיטים "מודאגות אך לא חיות במצב של פאניקה", בתקווה שבבקר מה אפשרות להגיע להסכם שיהיה נוח יותר. הוא הוסיף: "המשא ומתן צריך להתבסס על עיקרון של רווח הדדי, ולא כמשוואה שבה צד אחד מרוויח ואחר מפסיד".

הוסיף קומאר: "ההסלמה הזו נראית כמו טקטיקת משא ומתן המכוונת לנקודות שנשארו לא ברורות בשיחות".