רעב בעזה... איך ישראל מתכוונת להרעיב את הפלסטינים?

סאדי ניוז - החשבונות של הרעב בעזה פשוטים; התושבים לא יכולים לעזוב, החקלאות נעצרה בעקבות המלחמה, ישראל אסרה על דיג, מה שאומר שכל קלוריה שהפלסטינים אוכלים כמעט חייבת להיות מיובאת מחו"ל, לפי דיווח של העיתון "גרדיאן" הבריטי.

ישראל יודעת היטב כמה מזון התושבים צריכים, שכן היא עוסקת מזה שנים ב"טיוב" הרעב, דרך חישובים שנועדו להפעיל לחצים מבלי להגיע למצבים של מוות ברעב. בשנת 2006, אמר יועץ לראש ממשלת ישראל אז, אהוד אולמרט: "הרעיון הוא לשים את הפלסטינים על דיאטה מבלי שהם המתים מרעב". לאחר שנתיים, הממשלה נאלצה לפרסם מסמכים שמגלים את פרטי החשבונות המזעזעים הללו, לפי "גרדיאן".

אז, יחידת "קוגת" הישראלית, האחראית על תיאום הכנסת הסיוע, העריכה כי הפלסטינים זקוקים ל-2279 קלוריות ביום לאדם, מה שמשווה לכ-1.8 קילוגרם מזון ביום.

היום, הארגונים ההומניטריים דורשים מינימום נמוך יותר; כ-62 אלף טון של מזון יבש ומקופסאות מדי חודש כדי להאכיל 2.1 מיליון אנשים, כלומר כקילוגרם ביום לאדם.

אך בין מרץ ליוני השנה, ישראל אפשרה את כניסת 56 אלף טון בלבד, כלומר פחות מרבע מהצרכים, לפי הנתונים הרשמיים שלה.

לפי "גרדיאן", למרות התמונות שישראל מפרסמת של סיוע מצטבר על המעברים, הנתונים המתועדים מגלים שישראל מתכוונת להרעיב את עזה.

ולמרות הניסיונות להאשים את "חמאס" או את כישלונה של האומות המאוחדות בחלוקה, "הוועדה העצמאית לבחינת הרעב" הדגישה שספינות המזון "אינן מספקות בצורה הרסנית", ותוכניות חלוקה של "המוסד ההומניטרי של עזה" הנתמכות על ידי ישראל וארצות הברית "מובילות לרעב, מבלי האלימות הסובבת אותו".

במרץ ואפריל, עזה עברה למצור מוחלט. לאחר מכן, תחת לחץ בינלאומי, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הודיע באמצע מאי על חידוש הכנסת הסיוע. אך הכמויות היו מצומצמות מאוד, ולא הספיקו אלא להאט את הרעב, ולא לעצור אותו.

כאשר ממשיך להתרחש הזרמת סיוע מהאוויר, למרות שזה אמצעי יקר ומסוכן, ישראל ובעלי בריתה ממשיכים להציג את הרעב כמשבר לוגיסטי, לא כמדיניות מכוונת, בעוד ארגונים ישראליים כמו "בצלם" מצביעים על כך שמה שקורה הוא "מדיניות מוצהרת" להרעבה קולקטיבית.